המרכז להעצמת האזרח הגיש הבוקר את "ספר התקציב האבוד" לכלל חברי הכנסת, הכולל ניתוח של מאות סעיפים מתקציבי המדינה האחרונים שאושרו בשנים האחרונות בכנסת, אך לא יצאו בפועל ונשארו בקופת האוצר.

על פי הניתוח של המרכז להעצמת האזרח – עמותה הפועלת "לחיזוק יכולת הביצוע של הממשל בישראל ולהגברת האפקטיביות של המגזר הציבורי", כהגדרתה – מדובר בתת ביצוע של יותר מ-20 מיליארד שקלים בשלושת השנים האחרונות. סכום כסף אדיר זה, אשר אמור היה להצטרף להוצאה הציבורית הנמוכה ממילא של מדינת ישראל (באופן השוואתי לכלכלות המפותחות), לא הגיע ליעדו ונעלם אל הבור של כיסוי הגרעון. בין הסעיפים בהם לא נעשה שימוש מלא נמצאים דברים בעלי חשיבות חברתית עליונה: טיפולי שיניים לקשישים, דיור ציבורי, בנייה בנגב ובגליל, השקעה ביוצאי אתיופיה ועוד.

הדוח מתייחס לארבעה סוגי סעיפים שבביצועם ניכרת בעיה כרונית: סעיפים בהם יש תת ניצול כרוני, סעיפים שבביצועם חריגה כרונית, סעיפים המשמשים כרזרבה נסתרת המתוקצבים כל שנה כשבמהלך השנה תקציבם מוסט למטרות אחרות וסעיפי רזרבה הנמצאים בניצול מלא באופן מתמשך ועל כן מעידים על תכנון לקוי של התקציב בסעיפי היעד של הרזרבה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"ברור שבניהול תקציב גדול ומורכב כתקציב המדינה צפויות להיות חריגות, קשיים בביצוע וכו'", הסביר תומר לוטן, מנכ"ל המרכז. לכן החלטנו לשים דגש על הסעיפים בהם יש קושי ביצוע מתמשך במשך שלוש שנים רצופות".

נתונים מתוך "ספר התקציב האבוד" (גרפיקה: דבר ראשון).

נתונים מתוך "ספר התקציב האבוד" – תת-ביצוע תקציבי בתקציבי הממשלה בשלוש השנים האחרונות. (גרפיקה: דבר ראשון).

יש כסף, אין ביצוע

ספר התקציב האבוד כולל 206 סעיפי תקציב שתוקצבו על ידי הכנסת אך בוצעו באחוזים נמוכים ביותר, אם בכלל. כך למשל מקומם לגלות כי מתוך התכנית לטיפולי שיניים לקשישים שתוקצבה במקור במהלך 2013-2015  בסכום לא גדול של 2.5 מליון שקל, משרד הבריאות ניצל בפועל רק 145,000 שקלים.

סעיף מקומם נוסף המציג תת-ביצוע הוא סעיף ההצטיידות של החינוך המיוחד שמתוך 64.5 מליון שקלים שיועדו לו בתקציבי 2013-2015 נוצלו 21% בלבד.

תושבי הצפון שנאבקים עכשיו על מימוש ההבטחות לתכנית פיתוח הצפון בסך 18 מיליארד שקלים יכעסו לגלות כי גם התקציבים שכבר אושרו לא מבוצעים בפועל. מתוך התקציב לפיתוח הנגב וגליל שעמד במהלך 2013-2015 על 472 מליון שקל בוצע בפועל 27% בלבד. סעיף הרשות לפיתוח הגליל בוצע ב-50% בלבד וסעיף בניית מוסדות הציבור בנגב ובגליל בוצע ב 15% בלבד. סה"כ בשלוש שנים המשרד לפיתוח הנגב והגליל צבר תת ביצוע של יותר מ-560 מליון שקל.

בני העדה האתיופית שיצאו בשנה האחרונה לרחובות יכעסו בוודאי גם הם לגלות כי אוזלת היד של משרד הקליטה משרד השיכון ומשרד התרבות מנעה מהם שירותים מתוך תקציבים ייעודים לעולי אתיופיה בעלות כוללת של 116 מיליון שקל. מתוך תקציב תכנית החומש לעולי אתיופיה שתוקצבה ב-87 מליון שקל בוצעה הוצאה של 27 מליון בלבד המהווים 31% מהסכום אותו הקצתה הכנסת. מתוך 28 מליון שקלים שיועדו לתקציב ההצטיידות המיוחד שנכלל בהסכם של משרד הקליטה עם הסוכנות יצאו לפועל 4.8 מליון שקלים בלבד.

אחד הסעיפים הגדולים ביותר המופיעים ב"ספר התקציב האבוד" הוא התקציב המיועד לרכישת דירות במסגרת חוק הדיור הציבורי. מתוך כמעט 2 מיליארד שקלים שהוקצו למטרה זו בשנים 2014-2015 נוצלו בפועל 176 מליון שקלים המהווים 9% מהתקציב בלבד. זו בשעה שמאות ואלפי משפחות הזכאיות לדיור ציבורי ממתינות שנים ללא פתרון דיור.

נתונים מתוך "ספר התקציב האבוד" (גרפיקה: דבר ראשון).

נתונים מתוך "ספר התקציב האבוד" (גרפיקה: דבר ראשון).

בשנים האחרונות מזהירים המומחים כי רעידת האדמה הבאה שתתרחש בישראל היא עניין של זמן. עם זאת תקציב שדרוג המערך הסיסמי בוצע ב 30% בלבד ואילו תקציב התמיכה בחיזוק מבנים נוצל ב 2%.

לאן נעלם כל הכסף של סעיפי התקציב שלא מבוצעים? מיעוטו עובר לביצוע בשנים הבאות. רובו מופנה לצמצום הגרעון הממשלתי. ככל שמדובר בתופעה נרחבת יותר, כך מופנה כסף רב יותר משירותים חיוניים לאזרחים לבור של צמצום הגרעון. ניתן להעריך כי מאחר וצמצום הגרעון עומד בראש סדר העדיפויות של הממשלות האחרונות ושל משרד האוצר, הגדלת התקציבים הלא מנוצלים היא תוצאה של מדיניות מכוונת.

דורשים מועדת הכספים הגדלה ובפועל לא מנצלים אותה

הנתונים האלו חושפים תופעה מעניינת במיוחד. אחת לשבוע לערך מתכנסת ועדת הכספים לדון בהעברות תקציביות הנובעות מדרישות השרים ומנכ"לי המשרדים. לא אחת הדיונים על העברות תקציביות מייצרים עימותים בין חברי הקואליציה לחברי האופוזיציה בוועדה. המספרים שב"ספר התקציב האבוד" מעידים על כך שבפעמים רבות תוספת התקציב שמאושרת במהלך השנה לא מנוצלת כלל. תקציב התכניות המיוחדות לעידוד עליה של משר הקליטה לדוגמה, עמד עם אישור חוק התקציב של 2015 על 53 מליון שקלים. במהלך השנה אישרה ועדת הכספים להגדילו ל 71.5 מליון שקלים. בפועל נוצלו 3.8 מליון שקלים בלבד. דוגמה נוספת היא תקציב פעילות מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה שתקציבו המקורי ב2015 עמד על 7.9 מליון שקלים. במהלך השנה התקציב הוגדל ל 13.6 מליון שקלים ומתוכו נוצלו 2.8 מליון שקלים בלבד. עבור מי שחושב שמדובר בתקלה חד פעמית, גם ב 2014 וגם ב 2013 התקציב המקורי הוגדל בעשרות אחוזים ואילו בפועל ניצול התקציב עמד על פחות מ-30%.

הרזרבות הסמויות מן העין

הפרק השני של "ספר התקציב האבוד" עוסק בסעיפים המתוקצבים ומאושרים מדי שנה אך בפועל מועברים במהלך השנה למטרות אחרות. כך יוצא שחברי הכנסת חושבים שהם מקצים משאבים לנושא מסוים אך בפועל מדובר בסעיפים פיקטיבים שכל ייעודם הוא לשמש מחסן זמני לכסף שמיועד לשמש למטרות אחרות. כך למשל במסגרת תקציב משרד החינוך יש סעיף בשם "חינוך על יסודי- סיוע וטיפוח בפנימיות" המתוקצב כל שנה בכ-12 מליון שקלים וכל שנה תקציב זה מוסט במהלך השנה במלואו למטרות אחרות. דוגמא נוספת היא סעיף בשם "שיפוי רשויות מקומיות" שתוקצב במהלך 2013-2015 בסכום כולל של 121.7 מליון שקלים. כל שנה במהלך השנה הוסטו כל הכספים המיועדים לסעיף זה לסעיפי תקציב אחרים.

לוטן, אשר שימש בעבר גם כיועץ בכיר במשרד החינוך וניהל את המרכז לממשל מקומי ופיתוח אזורי של הג'וינט, טוען שמטרת הפרסום של התקציב האבוד היא לסייע לממשלה בביצוע החלטותיה.

"אנחנו ככלל פועלים בגישה שמנסה להיות קונסטרוקטיבית כלפי משרדי הממשלה והפקידות וגם נבחרי הציבור. אני משאיר לאחרים לקחת את המידע ולהניף איתו דגלים כאלה ואחרים" אמר לוטן.

תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח. "התקשורת נוטה להבליט את הדיונים על התקציב כשמצביעים עליו אבל ממעטת להתייחס לביצוע בפועל של התקציב". תצלום: אתר המרכז להעצמת האזרח

תומר לוטן, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח. "התקשורת נוטה להבליט את הדיונים על התקציב כשמצביעים עליו אבל ממעטת להתייחס לביצוע בפועל של התקציב". תצלום: אתר המרכז להעצמת האזרח

 

לוטן מספר כי כשהגיע עם הנתונים לועדת השקיפות אמרו לו חברי הכנסת "אם אנחנו היינו רוצים לעשות דבר כזה זה היה לוקח לנו שלוש שנים." במשרד האוצר ואצל השר כחלון התקבל באופן מכובד, הוא אומר, והפקידות הבכירה באוצר טענה כי הנתונים שהוא מציג נכונים אך הפרשנות כי מדובר ברזרבות סמויות או בתקציבים שלא מנוצלים באופן כרוני מוטעית.

"אני מקווה שהנתונים הללו יסייעו ליצור שיח ביקורתי על הביצוע ולא רק על הדיבורים וההצהרות של נבחרי הציבור. התקשורת נוטה להבליט את הדיונים על התקציב כשמצביעים עליו אבל ממעטת להתייחס לביצוע בפועל של התקציב. ולא רק לתקציב אלא גם להרבה חוקים שעוברים בכנסת. אני בכלל חושב שהכנסת צריכה לקבל על עצמה תפקיד משמעותי יותר של ביקורת על הרשויות המבצעות ולא רק של חקיקת חוקים", סיכם לוטן.