דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ט בסיון תשפ"ב 28.06.22
27°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 27°תל אביב
  • 25°חיפה
  • 26°אשדוד
  • 24°באר שבע
  • 36°אילת
  • 29°טבריה
  • 23°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

איזה יופי - חסכנו!

בחמשת החודשים האחרונים, ממשלת ישראל גבתה 2.7 מליארד שקלים עודפי מסים. כך עולה מדו"ח ביצוע התקציב שפורסם היום. יש מי שאומר לעצמו, עודף גביה זה מצוין. זה מראה שהמשק עובד טוב משחשבנו, זה מראה שרשות המסים עובדת ביעילות. עודפי גביה בהחלט מעידים על פעילות מוגברת בשוק ביחס לתחזיות, אבל, אם כל שנה בשים האחרונות יש עודפי גביה ובמקביל הנתונים מצביעים דווקא על האטה בצמיחה, כנראה שיש לנו בעיה בתחזיות. מאז 2003 יש שינוי במגמה ביחס לתחזיות. עד 2003 התחזיות נטו לאופטימיות שהובילו לגביית חסר. מאז 2003 יש לאוצר נטייה להערכת חסר בתחזית המוגשת עם תקציב המדינה המובילות לעודפי גביה גבוהים. בשבע מתוך 11 השנים האחרונות האוצר הציג צפי הכנסות ממיסים נמוך מזה שבוצע בפועל. בשנים מסויימות החוסר הזה הגיע עד ל 7.5 מיליארד שקלים בשנה.

כך פיתח האוצר שיטה, הערכת גביה נמוכה בתחילת השנה כשמוגש התקציב, וכתוצאה מכך, וכן באמצעות כלל תקרת הגרעון, הממשלה נאלצת להחליט על מסגרת תקציב נמוכה מזו האפשרית

הבעיה האמתית עם עודפי תקציב היא לא מדוע יש אותם אלא מה עושים אתם. שיטת העבודה של משרד האוצר מנתבת את עודפי התקציב ישירות לכיסוי הגרעון, בלי שהדבר יעלה בכלל לדיון. על כך העידה סגנית הממונה על התקציבים באוצר יעל מבורך בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בתחילת מאי השנה,  שעניינו העברות תקציביות בסך 14.5 מליארד שקלים.

כך פיתח האוצר שיטה, הערכת גביה נמוכה בתחילת השנה כשמוגש התקציב, וכתוצאה מכך, הממשלה נאלצת להחליט על מסגרת תקציב נמוכה מזו האפשרית. באמצעות הערכות פסימיות כופה משרד האוצר על הממשלה לבצע קיצוץ סמוי בתקציב המדינה. כשההכנסות עולות על הצפי, ההוצאות לא מעודכנות בהתאם. לעומת זאת כשההכנסות קטנות מהצפי הממשלה מבצעת קיצוצים.

באוצר מבינים שסטיה כל כך גדולה בין הצפי לביצוע לא נראית טוב. לכן, במהלך השנה, כשמתבררים ממדי עודפי התקציב, האוצר מוציא עדכונים לצפי. במרץ האחרון עדכן האוצר את צפי ההכנסות, כך "נעלמו" להם 1.5 מליארד שקל מעודפי הגביה. מי שיסתכל היום על תמונת עודפי הגביה לא יראה 2.7 מיליארד ש"ח שהם הפער שבין הצפי המקורי שעל פיו הוכן תקציב המדינה לביצוע עד כה אלא 1.2 מיליארד שקל בלבד שהם הפער שבין הצפי המעודכן ממרץ לבין הביצוע עד כה.

השיטה של האוצר לעידוד קיצוצים על ידי הערכות גביה שמרניות ומניעת דיון בכנסת בשאלה מה המדינה צריכה לעשות בעודפי הגביה בעייתית משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שהשיטה הזו פוגעת בצמיחה של המשק, בשירותים האזרחיים ומעבירה את הגרעון מחשבון הבנק של הממשלה לחשבון הבנק של האזרחים. הסיבה השנייה היא שהשיטה הזו פוגעת ביכולתו של הריבון, כנסת ישראל, לממש את אחריותו לקבוע את סדרי העדיפויות. חברי הכנסת מקבלים מצג שווא של הכנסות נמוכות, כשמתברר שההכנסות גבוהות מהצפי, השאלה מה לעשות עם העודף לא מגיעה לפתחה של הכנסת. בדיוק על נושא זה קבלה חברת הכנסת מיכל בירן (המחנה הציוני) באותה ישיבה של ועדת הכספים בה הוחלט לא לאשר לאוצר העברות של 14.5 מליארד שקלים. כשאמרה אנחנו לא מוכנים שאוטומטית עודפי תקציב ילכו לסגירת החוב. אולי במקרים רבים עדיף שיאפשרו שינויים בסדרי עדיפויות ויתגברו סעיפים שנמצאים בחסר כמו שהחלטה להקצות כספים למטרות שונות נמצאת בידי הכנסת גם החלטה לותר על הקצאת הכסף ולהעבירו לכיסוי החוב צריכה להיות בידי הכנסת. כשהם מביאים לנו את התקציב לאישור הם כבר יודעים על סעיפים שלא יבוצעו ויועברו לצמצום החוב."  לא פלא שיו"ר ועדת הכספים מסוכסך עם משרד האוצר על כך שפקידיו רואים בחברי הכנסת חותמת גומי ולא יותר.

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!