שר האוצר וראש הממשלה הודיעו אמש (שלישי) כי בכוונתם להוריד את מס החברות עד שנת 2018 לשפל היסטורי של 23% וזאת בניסיון לעודד את הצמיחה בתוצר המקומי הגולמי. מס החברות שעמד עד לפני שנה על 26.5% הופחת על ידי כחלון במהלך שנת 2015 ושיעורו היום עומד על 25%.
על פי התוכנית מס החברות ירד באחוז נוסף ב-2017 ובאחוז נוסף ב-2018. הפסד ההכנסות למדינה צפוי לעמוד על כ-1.7 מיליארד שקלים בשנה. שיעורם של מס ההכנסה והמע"מ בעוגת הכנסות המדינה יגדל. על פי הסיכום, מתוכנן גם שינוי במדרגות מס הכנסה שיוביל להורדת המס עבור שכבות הביניים. גם מס ההכנסה המקסימלי יופחת משיעור של 48% לשיעור של 47% על מנת למנוע מצב שבו שכירים בעלי הכנסה גבוהה יקימו חברות ארנק כדי ליהנות מהורדת מס החברות.
ההחלטה שפורסמה אמש מעידה על החשש באוצר כי ההאטה שאנו מצויים בה היום תתפתח למיתון עמוק ועל הצורך שמזהה כחלון לאתר מנועי צמיחה חדשים למשק הישראלי.
על אף אמירותיו של שר האוצר במרץ האחרון כי "המע"מ הוא המס המרושע ביותר" מעדיף שר האוצר להקצין את הרגרסיביות של המיסוי בישראל על ידי הקטנת המס על החברות החזקות ועל בעלי האמצעים במקום להקטין את המע"מ שמשולם על ידי עשירים ועניים באותו השיעור. מבקרים מצביעים על כך שמדיניות זו מעודדת, למעשה, את התפתחות הפערים.
יש לציין כי העלאת מס החברות היא אחת מהמלצות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי שהוקמה בעת המחאה החברתית ב-2011. אז המליצה הוועדה בראשות פרופ' טרכטנברג, כיום ח"כ מהמחנה הציוני, המליצה לעצור את מתווה הורדת המס שהוביל רה"מ נתניהו. ב-2011 מס החברות היה בשפל של 24%, ורה"מ נתניהו העלה הצעות להורידו עוד. בעקבות קבלת המלצות הוועדה העלתה ממשלת נתניהו את מס החברות ל-25% ובהמשך ל-26.5%. הישג זה של המחאה החברתית כורסם כבר בשנה שעברה, וכעת נראה שמתווה הורדת המיסים, חלום ארוך שנים של נתניהו, יקודם בכל זאת.
הבחירה של כחלון ונתניהו להוריד את מס החברות יחד עם ההצעה המתגבשת להוריד את המס שחברות ענק בינלאומיות משלמות על קניין רוחני שיפותח בארץ לרמה של 6% נועדה לעודד חברות בינלאומיות להשקיע במרכזי פיתוח ומחקר בישראל ולעודד בעלי עסקים מקומיים לפתח את עסקיהם. זאת מתוך אמונה כי סביבה עסקית נוחה מעודדת צמיחה שתחלחל לכל שכבות האוכלוסיה.
באוצר שואפים להתחרות במדינות כמו אירלנד ששיעור מס החברות הנמוך בהן הופך אותן למקלטי מס עבור חברות בינלאומיות רבות כמו גוגל ופייסבוק שמיקמו בדבלין את מטותיהן הראשיים. מצד שני יש מי שכופר ברעיון שהטבות לבעלי הון "יחלחלו" לכלל האוכלוסיה על ידי הגדלת התעסוקה ורכישת שירותים נוספים בשוק המקומי. טענה זו נסמכת על העובדה כי מרבית הפעילות הכלכלית במשק ומרבית העובדים נמצאים בעסקים הקטנים והבינוניים ובמגזר הציבורי.
עידוד חברות ענק להגיע לישראל על חשבון הורדת מיסים חושף את ישראל לסכנה נוספת הקשורה דווקא למצב בו התוכנית מצליחה וחברות כאלה אכן מגיעות לישראל והופכות לגורם כלכלי משמעותי במשק. הסתמכות של משק על מספר חברות ענק שאינן מבצעות השקעות משמעותיות בנכסים קבועים הופכת את הכלכלה לפגיעה במיוחד במקרה של משבר נקודתי או גלובאלי. דוגמה למשבר נקודתי ניתן לראות בהתרחשויות האחרונות בחברת אינטל, שהודיעה על פיטוריהם של אלפי עובדים בעקבות התפתחות שוק הסלולר שצמצם את הביקוש למעבדי המחשבים של אינטל. דוגמא להשפעתו של משבר גלובאלי על משק הנשען על מספר חברות ענק ניתן לראות בהשפעתו של המשבר ב-2008 על כלכלתה של אירלנד שהתכווצה ביותר מ-10% בחודשים ספורים. במקרה של חברות היי טק, שעיקר נכסיהן הם רוחניים ולא ריאלים, החשש גובר מאחר וחברות כאלו יכולות להחליט להעביר את פעילותן למדינה אחרת בקלות יחסית.
