גד שלסקי, מנכ"ל חברת אופטיבוס, המסייעת לחברות תחבורה לנהל את צי הרכבים והנהגים שלהן, מאמין שמדינת ישראל התברכה בכישרונות טכנולוגיים רבים שיכולים לסייע לצמצמם משמעותית את עומסי התחבורה ולהגביר את הבטיחות לנוסעים. כעת, לאחר שהממשלה אישרה תכנית לאומית לתחבורה חכמה, הוא מזהיר מהתוצאות המסוכנות של עשיית חצי עבודה – יצוא פתרונות לעולם, שימור הפקקים בישראל, תוך המשך המגמה הנוכחית של העדפת רכבים פרטיים על פני תחבורה ציבורית.

כמנכ"ל חברת טכנולוגיה שלסקי ער להתפתחויות הרבות בתחום. "כל חברות התחבורה הציבורית בישראל עובדות איתנו, יש לנו לקוחות גם בעולם, חברות גדולות עובדות איתנו. אנחנו חוסכים להם הרבה כסף ומשפרים את השירות. יש לנו לקוח בלאס וגאס – חברה שמפעילה קו תחבורה ציבורית של אוטובוסים אוטונומיים ללא נהג. הוא התחיל לפעול לפני שבוע, על כביש רגיל בתוך העיר. זה בעצם הפתרון לעתיד – אנחנו נהיה עדים לתקופה שבה יכניסו לרכבים רגילים מערכות אוטונומיות ויש לזה כבר ניצנים, אבל בטווח הארוך, הפתרון הוא תחבורה ציבורית אוטונומית. הסיבה נורא פשוטה. היום הרכב הפרטי חונה 96% מהזמן".

לדבריו, העברה של אחוז אחד מזמן החניה לזמן הנסיעה משמעותה תוספת של 25% בכלי הרכב על הכבישים הרגע נתון. כאשר בשנת 2016 נשבר שיא ו-300,000 כלי רכב פרטיים עלו על הכביש, והפקקים גורמים לנזק עצום לכלכלה והגברת זיהום האוויר, כדאי לבחון את הדברים ברצינות. "הכסף ילך לפרויקטים בומבסטיים, שאולי יביאו תהילה של רגע למקבלי החלטות ולפקידים, אבל בפועל זה בזבוז של כסף. הכסף צריך ללכת לפרויקטים של תחבורה ציבורית חכמה".

בהודעת הממשלה אין הבחנה בין תחבורה ציבורית לפרטית, אז למה אתה סבור שהתחבורה הפרטית מועדפת על הציבורית?

"אני קצת מכיר את הפעילות של משרד התחבורה, אני שומע אותם, אני חבר באיגוד ITS בישראל. משרד התחבורה מקים בנתניה עיר ניסיונית, או אזור ניסיוני לבדיקת מכוניות אוטונומיות. הייתה משלחת שנסעה לפני שנה למישיגן, וזה נקרא MCITY. בנתניה זה יקרא NCITY. וזה הולך להיות לרכבים פרטיים. אם יהיו שם ניסויים לרכבים ציבוריים, אז אני בעד".

אותו רכב יכול לשמש גם לתחבורה פרטית וגם לתחבורה ציבורית.

"אתה צודק. בעיקרון, המערכות עצמן כמערכות אוטונומיות זה לא משנה להן, אבל כשבאה ממשלה ומשקיעה כל כך הרבה כסף והיא מתווה כיוון, היא זו שמייצרת את האווירה ואת הרוח, הציבור הישראלי שקונה את הרכב הפרטי והוא אוהב את הרכב הפרטי, מחנכים אותו כבר היום שהרכב הפרטי שלו יהיה אוטונומי. אתם תשבו באוטו בפקק והוא ינהג לבד. זאת טעות. זה לא כל כך פשוט, לבוא ולהגיד לכל הישראלים תתחילו לנסוע בתחבורה ציבורית. אלו תהליכים של שנים, צריך לחנך את הציבור".

היבט נוסף של הביקורת של שלסקי נוגע לכך שלטענתו המדינה מתחייבת בתכנית לסייע ליזמים ישראלים לשווק את הפתרונות שלהם בחו"ל, מבלי להבטיח שהטובים במין הרעיונות שהם יפותחו יישומו בתחבורה בישראל.

"הדבר הזה הוא נכון לא רק בתחבורה, אלא בכל תחום אחר. ניתן היה לצפות שהמדינה תעודד את המיזמים בארץ על ידי רכש שמכוון לתעשייה הישראלית. בתעשייה הביטחונית יש מגבלה של הסיוע האמריקאי, שמופנה לחברות אמריקאיות, אבל בתחומים אחרים, אנחנו מצפה שיעודדו רכש מחברות ישראליות, ולא רק יביאו את הדברים באוויר. אנחנו לא רואים הרבה מאוד מהטכנולוגיות הישראליות מיושמות. אז מדינת ישראל כן תשקיע כספים רבים, דרך מנהלת תחליפי נפט. אני הייתי מצפה לראות, לטובת המדינה, ניצול נכון יותר של הכסף הזה, על מנת שנוכל לראות את הטכנולוגיה הישראלית ממומשת במדינת ישראל".

ומה צריך לקרות כדי שזה יקרה והציבור הישראלי ייהנה מזה?

"אפשר לעודד את חברות התחבורה הציבורית בארץ לממש טכנולוגיות חדשות באמצעות מענקים. יש קרן התחדשות, שמעודדת את חברות התחבורה הציבורית להטמיע טכנולוגיות. יכול להיות ששם צריך לתת עדיפות לטכנולוגיה ישראלית. זה רעיון אחד, או שרשויות מקומיות, שמקבלות תקציבים להטעמת פתרונות – V2V ו (תקשורת רכב לרכב)  V2I (תקשורת רכב לתשתית), זאת אומרת שהרכב מדבר עם הרמזור ואומר לרמזור – אני מתקרב, או העדפה לתחבורה ציבורית ברמזורים. תנו עידוד לרשויות – אם תאמצו טכנולוגיה ישראלית, תקבלו עוד תקציב. יש דרכים לתת עדיפות לטכנולוגיה ישראלית. חברה ישראלית שמוכרת בחו"ל לא נשענת על השוק הישראלי. זה נחמד, אבל למדינת ישראל כל טכנולוגיה כזו היא משהו שמביא תועלת. יוזמה של שר התחבורה, שהטמיעו את מערכות המובילאי ברכבים – זה דבר מאוד חשוב. אבל מובילאי לא חייב את ישראל, הוא מוכר במיליארדים. היום קניתי רכב חדש, אז בתוכו כבר יש מובילאי ומניסיון זה כלי יוצא מן הכלל, שמציל חיים. זו דוגמה נהדרת לעידוד של טכנולוגיה ישראלית במדינת ישראל".

גד שלסקי, מנכ"ל חברת אופטיבוס. "הכסף צריך ללכת לפרויקטים של תחבורה ציבורית חכמה". תצלום: יח״צ

בין הפרטי לציבורי

במציאות בה טכנולוגיות כמו אובר (UBER) יכולות להפוך כל אחד לספק שירותים, קשה לפעמים להגדיר את הגבול בין תחבורה פרטית לתחבורה ציבורית. לדבריו של שלסקי, ההבחנה ברורה. שירות כמו אובר הוא פרטי, וכך גם מוניות ספיישל. "גם מונית זה תחבורה פרטית. היא פרטית, כי יש מצב שלא תמצא מונית".

יש פיקוח על מוניות, אבל מה נדרש מתחבורה ציבורית?

"זמינות – בכל שעה שבה קבע הרגולטור, תהיה תחבורה זמינה. אמינות – אם היא לא מגיעה בזמן או בכלל, יש משהו שמפקח ומעניש. מחיר זול – תחבורה ציבורית מסובסדת ומופעלת במחיר שווה לכל נפש. זה ההבדל, מי שמחליט עליה זה הריבון. בארץ זה משרד התחבורה, ובעולם אלו הרשויות המקומיות. אני טוען שבסוף התהליך, שאנחנו כעת בתחילתה, תהיה לנו תחבורה ציבורית – רכבים – רכבות – אוטובוסים ויסיעו מאסות של נוסעים, ותהיה תחבורה ציבורית גמישה שתסיע את האנשים אל הקווים הקבועים. אז אם אתה גר בראש העין ונוסע לתל אביב, אז יהיה לך רכב אוטונומי שיאסוף אותך ואת השכנים לתחנת הרכבת, תיסע ברכבת לתל אביב, ובתל אביב יחכה לך רכב, יחד עם מי שבא מרחובות או חיפה, וייקח אתכם לעבודה או לכל מקום אחר".

בשביל להגיע לקמפינג בכינרת או כדי לעבור דירה, אני אזמין רכב אוטונומי חד פעמי?

"כן. או שאולי אפילו רכב נהוג. אני לא חושב שזה לגמרי ייעלם. שירותי הביטחון יצטרכו רכב נהוג. יהיה להם חצי חצי או כאלה דברים. אבל כן, לפעמים שבהם אתה צריך משהו יוצא דופן, זה יהיה יותר כלכלי. אתה יודע כמה כסף אנחנו שופכים היום על רכב? זה מטורף".

אם יהיו פחות רכבים הם יעבדו יותר שעות ביום. ומה לגבי תחזוקה?

"הטענה היא שהתחזוקה של רכבים אוטונומיים לא תהיה גבוהה, כי המנוע הוא חשמלי, ואז התחזוקה היא פחות יקרה. הטעינה, נכון להיום, זה עדיין מסובך. אוטובוס אתה ממלא אותו בלילה והוא מוכן. הוא יכול לנסוע 120-150 קילומטר ואז צריך לטעון אותו. זה תלוי בכמות הנוסעים וגם מזג אוויר חם מקצר את אורך הנסיעה. צריך לתכנן כך את המסלול שיתאים ליכולות".

במשרד התחבורה בחרו שלא להגיב לשאלה האם הרכב הפרטי האוטונומי יועדף על פני התחבורה הציבורית האוטונומית.