1000 נשים, יהודיות וערביות, הפעילות בארגון 'נשים עושות שלום' השתתפו אתמול (יום ה'), בנסיעת רכבת מת"א לבית שאן בקריאה לממשלת ישראל להניע תהליך מדיני ישראלי-פלסטיני להשגת שלום בין העמים.

בהגיען לבית שאן קיימו המשתתפות עצרת בהשתתפות ח"כ יהודה גליק (הליכוד), מיכל פרומן, ראש עיריית בית שאן, רפי בן שטרית, ונשים שונות המייצגות מגזרים וקבוצות שונות בחברה הישראלית.

"כולנו מבינות שהאיומים הביטחוניים המתרחשים ברחובות העולם, מכוונים נגד כולנו, ולא בוחרים במי לפגוע," כך אמרה יהלומה זכות בנאום בעצרת, והוסיפה, "תנועת נשים עושות שלום קוראת להחזיר את המנדט לעם, לכלל אזרחיה, כי השלום הוא עממי. לכל אחת מאיתנו תפקיד משמעותי ומקום שמור בפאזל ממנו ייחתם ההסכם המדיני ובלעדינו התמונה הישראלית לא תהיה שלמה ומושלמת."

זכות, תושבת העיר אופקים ופעילת התנועה הדגישה בדבריה כי התארגנות והתאחדות הנשים חיונית לשינוי המציאות בישראל, "יש המנצלים את הפערים החברתיים והכלכליים במדינה להעצמת ההפרדה בחברה הישראלית. מנהיגות נשית חייבת לקחת חלק בשיח הפוליטי והביטחוני במדינת ישראל, לנו מהפריפריה הדרומית ולחברותנו מהצפון, מהמרכז ומההתנחלויות יש מקום.

צעדת נשים עושות שלום (צילום: יח"צ).

״כל מי שמעוניין להיות חלק מההוויה הישראלית כדאי שיצטרף לפני שיפספס את הרכבת. בתחנה הישנה ישארו מנהיגים המפרידים, מפחידים ומוותרים על החיים. על הרכבת שלנו לשלום יצטרפו עוד ועוד קרונות של אנשים שידגלו בבטחון קיומי, באחווה, רעות, סולידריות, אנשים שיבחרו בחיים. כי טוב לחיות בעד ארצנו."

חבר הכנסת יהודה גילק השווה בין עצרת הנשים וברכת הכהנים שהתקיימה בירושלים מספר שעות קודם לכן, "לפני שבאתי לכאן הייתי באירוע בירושלים, באו מכל הארץ יותר מאלף כהנים בברכת כהנים, כולם עטופים לבן. ואז אני מגיע לבית שאן, אלף נשים מכל רחבי הארץ עטופות לבן וגם הן משמיעות קול של שלום," והוסיף "נשים עושות, נושאות, נושמות וחיות שלום. אתן נשים מדהימות. נשים יקרות אל תתייאשו, שלום זה מצב של ווין ווין. תפקידנו להיות קשובים וזו התרומה של המהפכה הפמניסטית לעולם, היכולת להיות קשובים. השלום לא בוא יבוא, אתן תביאו את השלום."

"הנחמדות שלנו תתחיל להלחיץ כשנהיה 400 אלף נשים בתנועה ולא 40 אלף כמו היום." כך אומרת אביטל בראון (56) מהרצליה ממשתתפות האירוע ומובילות התנועה, ביחס לאפקטיביות של העצרת ודרישת התנועה ממשלת ישראל לחתור להסכם מדיני ומוסיפה, "הם סופרים מנדטים וכשהם יבינו שלא מדובר בנשים ממגזר מסוים, אלא מכל הארץ ומכל המפלגות שקוראות להסכם מדיני אז כל מי שישב בכנסת ירצה להתייעץ וישמע מה שיש לנו להגיד בצורה מושכלת." בראון, העובדת בחברה להדרכה של מנהלים בהייטק, אם לשלושה ילדים (ונכד), ששניים מילדיה לחמו ברצועת עזה מוסיפה, "ביבי הוא רה"מ שלי ולא משנה אם בחרתי בו. אנחנו דורשות ממנו שהעתיד יהיה טוב יותר. אנחנו עושות את זה בדרכנו. בשביל העתיד שלנו. הנחמדות שלנו היא חוזק."

כרטיס רכבת נשים עושות שלום (צילום: אביטל בראון).

אמאל ריחאן (41), אם לארבעה, תושבת ת"א-יפו וממייסדות התנועה חלקה עם בראון את הספסל ברכבת ואמרה "השינוי שלנו הרבה יותר חזק מהעשייה במפלגות. חשובים לי חיי החברה והקיום המשותף. חיים של כבוד והבנה הדדית." ריחאן סיפרה שהיא מחנכת את תלמידיה כמורה לערבית ודת בבי"ס פרטי ומעורב ליהודים וערבים "במפגש עם התלמידים, בחינוך הדתי, אני מלמדת שמהקוראן אנחנו צריכים לכבד את האחר. לעשות רק דברים טובים לחברה שיעשו לנו טוב."

ריחאן מתארת את היאוש הנוצר בתוך החברה הישראלית בין יהודים וערבים בעקבות מבצעים צבאיים כמוטיבציה להקים את התנועה, "אחרי כל עימות צבאי כל היחסים משתבשים. גזענות ושנאה. זה גורם לכולנו להרגיש רע. לאחר מלחמת צוק איתן פנתה אלי חברה ואמרה שתהיה תנועה מיוחדת ולא מפלגתית." ומוסיפה, "באופן מיידי רציתי לקחת חלק. אחרי שפגשתי נשים חזקות שונות ומגוונות, ראיתי משהו שונה. הוצאנו מסמך משותף ובחרנו את השם והתנועה הפכה להיות חלק מהחיים שלי. אנחנו עושות ופעילות למען מטרה משותפת של הסכם מדיני. גם אם זה לא יקרה היום או מחר וייקח זמן."

צעדת נשים עושות שלום (צילום: יח"צ).

בראון מספרת כי לאחר 'צעדת התקווה' המשותפת לנשים ישראליות יהודיות וערביות עם נשים פלסטיניות באתר הטבילה 'קסר אל יהוד' הסמוך ליריחו, החלו להתקיים סדרה של מפגשים, בקבוצות שונות של יהודיות וערביות במטרה להכיר וליצור קרבה ביניהן, "במפגשים אנחנו מקלפות את הקליפות ומדברות על הצורך שלנו לחיות אחרת והסכם מדיני יוכל להעניק ביטחון ותקווה.״

האם גברים יכולים להיות שותפים?

"הגברים כמו בכל חברה אוהבים יותר את השליטה. להיות במרכז," אומרת ריחאן ומוסיפה שיש קושי בחברה הגברית לקבל את המנהיגות הנשית, "זה קשה לי גם בחברה שלי. להיות אישה ערביה ואקטיביסטית זה לא קל. רק האחים שלי תומכים בי בתוך חברה שלימה. אולי עוד קצת במשפחה. יש המון גברים שחושבים שהגיע הזמן לשינוי. אני חושבת שנשים הן יסוד הקיום בעולם והן יכולות להשפיע. זה מה שחשוב לי.״