במשרד האוצר פרסמו אתמול (חמישי) קול קורא שנועד לדבריהם להתגבר על הכשלים שהיו עד כה בתחום משק האמוניה, כשלים שהובילו למשבר ולמחסור באמוניה במשק הנמשך כבר קרוב לחודשיים. היוזמה נועדה למצוא פתרון לטווח הארוך ולא קשורה לטיפול במחסור האמוניה בטווח המיידי.

נראה שבמשרד להגנת הסביבה הופתעו מהקול הקורא של משרד האוצר. בתגובה לשאלת "דבר ראשון" אמרו במשרד להגנת ההסביבה: "הקול הקורא שפורסם הבוקר בדבר קבלת הצעות לאספקה שוטפת של אמוניה למשק לטווח הארוך אינו בידיעתו של המשרד להגנת הסביבה ולא על דעתו".

ניכר מתגובת המשרד כי לדעתם אין צורך בקול הקורא וכי ישנה חלופה שהם פועלים לקדם. "החלופות הטכנולוגיות ידועות כבר זמן רב", אמרו לנו שם, "ונבחנו – יחד עם האוצר – ובמשותף עם הוועדה הבינמשרדית בנושא. יובהר, כי ההצעות שיתקבלו באוצר ייבדקו ויאושרו בהיבט הסביבתי על-ידי המשרד להגנת הסביבה בדרך לקבלת היתר רעלים ותנאים סביבתיים אחרים.

במשרד האוצר סבורים כי "הציבור יודע יותר טוב מאיתנו איך נכון לפעול בנושא ואנחנו רוצים לשמוע את ההצעות". עם זאת, יתכן שמעבר לרצון להסתמך על חכמת ההמונים, הסיבה להוצאת הקול הקורא היא הרגישות המשפטית שבהחלטה לנהל מו"מ על הקמת מפעל ליצור אמוניה מגז טבעי דווקא עם חברת חיפה כימיקלים לאחר כישלון המכרזים שיצאו להקמתו והחשש כי יזמים יפנו לערכאות בעקבות החלטה זו.

כעת סביר לצפות שבעקבות הקול הקורא, מגישי ההצעות יוזמנו לשימוע, ובעקבותיו תיבחר צורת פעולה לטווח הארוך. תהליך מעין זה היה צריך להתרחש כבר לפני שנים רבות, ותגובה זו למשבר מעידה כי במשרדי הממשלה מבינים שהתייחסותם הקודמת לנושא לקתה בחסר. מצד שני, הזמן הקצר המיועד להגשת ההצעות, עד ה-21 במאי, עשרה ימים בסה"כ, עלול לפגוע בניסיון לשנות את מגמת "כיבוי השריפות" לטובת הסדרה חכמה לטווח הארוך.

כשיד שמאל שומעת מהתקשורת על מעשיה של יד ימין

המאמצים לשנות את מערך יבוא האמוניה לישראל, התחילו כבר לפני כ-16 שנים, עד כה ללא הצלחה. המשק תלוי באספקה ממיכל בודד במפרץ חיפה, אשר הסיכון הנובע ממנו שכנע את כלל גורמי המדינה שיש ליצור לו חלופה. בעקבות צווים משפטיים הושבת מיכל האמוניה, וכעת אין אספקת אמוניה במשק, למעט כמויות זעירות שצרכנים קטנים מצליחים להשיג בדרכים שונות. המשבר הוביל לעתירה לבית המשפט העליון של חלק מהמפעלים הסובלים מהמחסור ותובעים להתיר מילוי של המיכל המושבת. במשרד האוצר החליטו, בתיאום עם משרדי הממשלה האחרים, להוציא קול קורא חדש, המבקש מהציבור להציע מודל עסקי כולל למשק האמוניה.

קול קורא של מדינת ישראל למתן הצעות לאספקה שוטפת של אמוניה למשק

סדרה של כשלים

הטיפול של גורמי המדינה במשק האמוניה עשוי להילמד בבית המדרש של חכמי חלם. המשרד להגנת הסביבה הוציא קול קורא כבר ב-2012 להקמת מפעל אמוניה בנגב. הקול הקורא הביא להחלטת ממשלה ב-2013 וזו הובילה להוצאת מכרז על ידי המשרד להגנת הסביבה, שבהיעדר הידע המקצועי בתחום הקמת מפעלים שכר יועצים לצורך העניין. למרות הייעוץ, ואולי בגללו, המכרז יצא להקמת מפעל לאמוניה ולמוצרי המשך, זאת בשונה מהחלטת הממשלה.

המכרז של 2013 עבר תיקונים רבים בדרך, שלא הועילו, ונכשל סופית בסוף 2016 בהיעדר הצעות מוגשות. אז החליט המשרד להגנת הסביבה לא להיצמד לתאריך ההשבתה המקורי, ה-1 במרץ 2017, ואישר הארכה של "3 חודשי הסתגלות" למשק. בדיון המשפטי טענה המדינה כי התנאי למילוי מחדש של המיכל הוא העדפת הצרכנים הקטנים, אף כי דבר לא מנע מהמשרדי הממשלה לצמצם את המשבר ולפקח על חלוקת האמוניה במהלך מרץ, לאחר שבתי המשפט פסקו כבר בכמה ערכאות שאין למלא את המיכל.

גם בימים אלו גורמי המדינה השונים משנים את עמדותיהם וגישותיהם תדיר, בכל הנוג לבטיחותו של המיכל והסכנות הכרוכות בתפעולו והמשך השימוש בו. נכון לעתה, עמדת המדינה היא כי ה-1 ביוני הוא התאריך שבו צריך לרוקן את המיכל שבחיפה מכל האמונה שבו. עם זאת, ברור כי המשכות הדיונים המשפטיים גורמת לכך שתאריך זה איננו ריאלי, כפי שגם כתבה חברת חיפה כימיקלים בתגובתה לבית המשפט. המדינה הודיעה בתגובתה לבית המשפט, שלמרות שבית המשפט דרש זאת במפורש, החברה נמנעה מלהתחייב מפורשות להעדיף את צרכי הצרכנים הקטנים על פני תעשיית הדשנים.

בנוסף, המשרד להגנת הסביבה לא הסדיר חלופה לתקופת הביניים, ולמרות הצורך, כך לשיטתו, ב"3 חודשי הסתגלות למשק", הנספרים מה-1 במרץ, בינתיים לא הצליח המשרד להסדיר יבוא בכמויות קטנות במיכלי איזוטנקים וגם לא מאשר יבוא מיכלים כאלו בכמויות גדולות ליצרני הדשנים. חלק מהקושי נובע מדרישת פיקוד העורף למגן מיכלי אמוניה קטנים ב"בונקרים", שמצריכים היערכות של מספר חודשים עד שנה.

בעוד שלמפעלים במפרץ חיפה יש קשיים מובנים באחסון אמוניה – חוסר שטח פנוי, איום בטחוני גדול יותר וקרבה לריכוזי אוכלוסיה, מפעלי התעשיה בנגב לא סובלים מחסרונות אלו, והיו יכולים להיעזר במיכלים קטנים תוך הסתגלות קצרה יחסית, לו האישורים היו מתקבלים במהירות. לא קל להבין כיצד סדרה של מיכלים קטנים בני 12 טון מהווים סיכון יותר ממיכלים בני מאות טונות שכבר נמצאים בשימוש במערך הנוכחי, אך זה בדיוק מה שטוען המשרד להגנת הסביבה.

השר להגנת הסביבה זאב אלקין (הליכוד) אישר כי חלק מהמפעלים במפרץ חיפה חרגו מרמת הפליטות המותרת להם בחלק מהארובות, בשל המחסור באמוניה, המשמשת גם לצמצום פליטות תחמוצות חנקן. על דוכן הכנסת אמר השבוע השר: "יש כרגע זיהום יתר בגלל מחסור באמוניה, ואנחנו לא יכולים לאכוף כי כרגע האשמה היא לא על הגורמים המזהמים, ואסור לנו לפי חוות דעת משפטית לאכוף (את החריגות, א.ר.), אם נעשו כל המאמצים". מדובר בהצהרה מעט אירונית, מפני שהמשרד להגנת הסביבה הפחית את זיהום האוויר, למרות שלא התכוון לכך. מפעל חיפה כימיקלים במפרץ חיפה הינו אחד מהמפעלים הפחות מזהמים באיזור, אך גם הוא פולט חומרים מזהמים. אמנם, השבתתו הכפויה נגרמה גם בשל כשלי הרגולציה, וגם בשל שאננות הנהלתו שלא האמינה שהמדינה תעמוד במילתה ותשבית את המיכל. אף על פי כן, הדבר גורם בעקיפין להפחתת הפליטות מהמפעל עצמו ובייחוד מפעילות התחבורה הקשורה בו במצב פעולה שגרתי. הגיוני שהפחתה זו עולה במשמעותה על החריגות שהתגלו במפעלים האחרים.