דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עמיר פרץ

מפלגת העבודה / עמיר פרץ: "הסכנה לישראל איננה בחוב הלאומי, אלא במצב החברתי"

ח"כ עמיר פרץ (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)
ח"כ עמיר פרץ (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

בראיון ל'דבר ראשון' חושף פרץ את תכניתו הכלכלית-חברתית הכוללת הגדלת ההוצאה האזרחית ב-40 מיליארד שקלים | "ביום שאבחר לתפקיד, נתניהו יתחיל להזיע" | ראיון ראשון בסדרת ראיונות עם המתמודדים על ראשות מפלגת העבודה

עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

הבחירות לראשות מפלגת העבודה מגיעות לישורת האחרונה. 58,000 חברי המפלגה צפויים לבחור יושב ראש, אחד מתשעה מתמודדים, בתחילת יולי. עיקר השיח שמנהלים המתמודדים ותומכיהם במירוץ היצרי שמתנהל במפלגה עוסק בשאלה מי יכול לנצח את נתניהו. אולם אנחנו ביקשנו לנסות ולהסיט קצת הדיון מהשאלה הזו לשאלה אחרת: ניצחון לשם מה? ובעיקר, מה תהיה המדיניות הכלכלית חברתית שאותה יקדמו המועמדים אם יבחרו?

הראשון שנענה לאתגר היה ח"כ עמיר פרץ. פרץ חש שבניגוד למועמדים האחרים התחום הכלכלי חברתי זה השטח החזק שלו. הוא מגיע עם הצלחות מסוימות בעבר ומייצג קו אידיאולוגי ברור. פרץ חמוש גם ביועץ המוכר למחנה החברתי במפלגה. הפרופ' דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה, בנה עם פרץ את התוכנית הכלכלית חברתית שלו, ולפרץ חשוב להפגין את התמיכה שהוא מקבל מגוטווין שנחשב לאחד מהדוברים המרכזיים של התפיסה הסוציאל דמוקרטית באקדמיה.

עמיר פרץ ודני גוטוויין, יוני 2017. "במקביל לאבטלה שיורדת, אנחנו רואים יותר ויותר עובדים, שעובדים מאוד קשה ונשארים מתחת לקו העוני. זו טרגדיה" (צילום: עמר כהן)
עמיר פרץ ודני גוטוויין, יוני 2017. "במקביל לאבטלה שיורדת, אנחנו רואים יותר ויותר עובדים, שעובדים מאוד קשה ונשארים מתחת לקו העוני. זו טרגדיה" (צילום: עמר כהן)

נפגשנו עם פרץ וגוטווין ביום שישי האחרון במכללת אורנים מיד לאחר פאנל בו השתתפו חמשת המועמדים המובילים.

בשנה האחרונה מדברים על נתוני מאקרו כלכלה טובים – צמיחה עקבית ונתוני אבטלה נמוכים איך אתה תופס את מה שקורה היום בכלכלה הישראלית?

"דווקא העובדה שיש צמיחה וירידה באבטלה מצביעה על הטרגדיה החברתית של מדינת ישראל", אומר פרץ בהחלטיות. "הרי ממה נובעת הירידה באבטלה? אנחנו לא רואים ענפי תעשייה חדשים שהגיעו לישראל. זו בעיקר תעשיית שירותים. קניונים, בלדרים, קמעונאות, אלו לא מקומות עבודה שאנשים משתכרים בהם שכר מכבד. במקביל לאבטלה שיורדת, אנחנו רואים יותר ויותר עובדים, שעובדים מאוד קשה ונשארים מתחת לקו העוני. זה מקומם יותר כשמדובר במדינה שהכלכלה שלה צומחת ואנחנו רואים שפירות הצמיחה הזו לא מגיעים לכלל האוכלוסיה".

 התוכנית הכלכלית של עמיר פרץ

על התקציב: ״צריך להגדיל את ההוצאה האזרחית ב-40 מיליארד שקלים באופן מיידי, ולהגיע לתוספת של 70 מיליארד שקלים תוך 3 שנים״.

על כלל ההוצאה ויעד הגירעון: "חמש-חמש: כלל ההוצאה יעמוד על 5% גידול בשנה, יעד הגירעון עד 5% בשנה״.

איך אתה תופס את הפעולות של שר האוצר כחלון?

"כחלון הוא בהחלט איש חברתי, אבל הוא לא מוביל מהפכה חברתית. הוא עושה צעדים חברתיים נחמדים אבל זה כמו אקמול למחלה קשה. אנחנו נמצאים במקום שצריך לשנות את תפיסת העולם".

"כשנתניהו קבע את תקרת גידול ההוצאה על אחוז אחד זה היה המהלך הכלכלי שחנק את הכלכלה הישראלית (פרץ מתייחס לכלל ההוצאה הראשון שקבע נתניהו כשר אוצר בשנת 2004 והגביל את הגידול בתקציב המדינה במעבר משנה לשנה ל-1% – ע. כ.). כשיש לך גידול טבעי של 1.8%, אז רק כדי לשמור על רמת המחויבות של המדינה לשירותים החברתיים הקיימים, בלי לשפר, המינימום היה לקבוע 1.8%".

ח"כ עמיר פרץ בהפגנת החלקאים בירושלים 19.12.16. "כשנתניהו קבע את תקרת גידול ההוצאה על אחוז אחד זה היה המהלך הכלכלי שחנק את הכלכלה הישראלית". (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90).
ח"כ עמיר פרץ בהפגנת החלקאים בירושלים 19.12.16. "כשנתניהו קבע את תקרת גידול ההוצאה על אחוז אחד זה היה המהלך הכלכלי שחנק את הכלכלה הישראלית". (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90).

אבל אתה ב-2006 בהסכמים הקואליציוניים בינך ובין אולמרט דרשת לקבוע כלל הוצאה של 1.7% בלבד.

"אין ספק שזה לא מספיק", מודה פרץ, אך מדגיש: "המטרה הייתה להמשיך ולהעלות את תקרת ההוצאה. אני חושב שאנחנו צריכים לעמוד על עליה שנתית בהוצאות הממשלה של לפחות 5%. אני חושב שיעד הגרעון צריך לעלות מ-2.8% לאזור של 4.5% -5%. זה לא יפגע ביחס חוב-תוצר באופן משמעותי וישאיר את מדינת ישראל עם יחס חוב-תוצר נמוך ממדינות אירופה".

יבואו אנשי האוצר ויגידו שאתה מביא עלינו אסון. אתה מעביר את הנטל לדורות הבאים ומייצר גרעון שמדינת ישראל לא תוכל לסגור.

פרץ מחייך. "אני רגיל שכל מהלך שאני מציע אומרים שהוא ימיט אסון על המשק. כשבאתי עם העלאת שכר המינימום ב-2006, במחלקת המחקר בבנק ישראל כתבו שהצעד הזה יביא אסון. אותה מחלקת מחקר, שנה לאחר מכן, לאחר שהצעד הזה התממש, אמרו שהעלאת שכר המינימום הובילה להעלאת הצמיחה, להורדת האבטלה ולתוספת פעילות במשק. מנהיגים צריכים לבוא עם חזון. הפקידים צריכים לבצע אותו".

"עכשיו, לשאלת האחריות על הדורות הבאים, אם אתה שואל אותי מה עדיף – שלנכד שלי יהיה חוב לאומי קצת יותר גדול או מנגד שלא ילמד מתמטיקה, שיגדל להיות בור, שלא מקבל שירותי בריאות נאותים, שיגדל במשק עם צמיחה נמוכה, שיש בו ילדים שסובלים מחרפת רעב. התשובה היא ברורה מבחינתי. מישהו יוכל להחזיר לו את הבריאות שלו רטרואקטיבית? אי אפשר".

פרץ תוקף דווקא את הנקודה שאנשי האוצר, לרבות שר האוצר כחלון, ו-ודאי ראש הממשלה נתניהו מתגאים בה כל כך: יחס החוב-תוצר הנמוך של מדינת ישראל, שעמד בסוף 2016 על 62.1% בלבד.

"גם כשאתה מגיע ל-75% יחס חוב-תוצר" אומר פרץ, "בכלכלה בריאה שהצמיחה גדלה, זה מצב תקין. רוב המדינות האירופאיות נמצאות ביחס חוב תוצר שנע סביב 68%-70%. תראה את יפן עם יחס חוב תוצר של מאות אחוזים, ועדיין הם שומרים על רמת שירותים חברתיים נכונה".

"אז אני לא מציע להגיע ליחס חוב תוצר של 100%", מרגיע פרץ את מי שאולי דיבורים על העלאת החוב מלחיצים אותו, "אבל צריך להגיע לרמת הוצאה על שירותים חברתיים כמו באירופה. זה המינימום. היום ההוצאה האזרחית של מדינת ישראל ביחס לתמ"ג עומדת על 31%. הממוצע של ה-OECD זה 38%. לשם צריך לכוון".

התוכנית הכלכלית של עמיר פרץ

על חברות כח האדם: "אני מתכוון להוציא את חברות כח האדם אל מחוץ לחוק. לא יהיו חברות כח אדם בישראל".

על תעסוקה: ״אם אתה רוצה לראות באישה הערביה כחלק מכח העבודה אתה חייב להקים מרכזי תעסוקה מודרניים בכפרים. לכל שלושה ארבעה כפרים צריך להקים מרכז תעסוקה כזה.״

הגדלת החוב היא לא הטלת מס על הדורות הבאים?

"מפחידים את האנשים עם האחריות על העתיד. אומרים אחריות לדורות. ולייצר דורות של אנשים עניים זו אחריות לדורות? ככל שיהיו יותר עניים במדינה אז היא תהיה בסכנת התמוטטות. הסכנה לא נמצאת בחוב הלאומי אלא במצב החברתי".

בכמה צריך להגדיל את התקציב? עד לאיזה היקף יש להגדיל את הגירעון לשיטתך?

"חסרים לנו כ-70 מיליארד שקלים בשנה בהוצאה האזרחית כדי לספק שירותים חברתיים ברמה של מדינות המערב. אנחנו נעשה מה שאני קורא לו חמש-חמש. נגדיל את יעד הגירעון לעד 5% ונגדיל את ההוצאה הממשלתית ב-5%. זה נותן לי כ-40 מיליארד שקלים להוסיף באופן מיידי לתקציב השירותים החברתיים".

הגדלת ההוצאה הממשלתית ב-5% תוסיף רק 20 מיליארד שקלים בשנה, ולא 40 מיליארד שקלים.

"נגדיל את ההוצאה האזרחית ב-40 מיליארד", מדגיש פרץ. "20 מיליארד דרך הגדלת התקציב, ו-20 מיליארד דרך שינויים בתוך התקציב. אבל היעד הסופי הוא 70 מיליארד שקלים תוספת להוצאה האזרחית. את 30 המיליארד האחרים אנחנו נוסיף באמצעים אחרים. מלחמה בהון השחור, אולי העלאה של אחוז במס הכנסה, העלאה של אחוז במס החברות. זה לא יקרה בשנה הראשונה ולא בשנה השניה, זה יקרה בשנה השלישית. אבל המכה הראשונה של תוספת של 40 מיליארד שקלים היא חשובה מאוד".

התוכנית הכלכלית של עמיר פרץ

על מסים״מס חברות צריך לעלות, מס הכנסה צריך לעלות קצת, חלק מהמיסים העקיפים צריכים להתבטל. לא כולם.״

על קצבאות הנכים: ״חד משמעית הצמדה לשכר המינימום״.

כדי ליישם את התוכנית  הזו תצטרך לבטל את כלל ההוצאה וכלל הגרעון.

"הנוסחה של טרכטנברג דפקה את כולם (מנואל טרכטנברג, ח"כ מטעם המחנה הציוני כיום, היה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה שניסח את כלל ההוצאה המעודכן – ע. כ.). הנוסחה הזו הביאה לתקרת הוצאה של 2.8%", אומר פרץ בביקורת על מי שהיה מועמדה של מפלגתו לתפקיד שר האוצר בבחירות האחרונות.

"כל הנושא הזה של "כלל ההוצאה", "הנומרטור", זו מכבסת מילים. בדיוק כמו שקראו להעסקה קבלנית "אאוטסורסינג". אנשים היו מבסוטים לקבל מושג מפוצץ עד שהבינו את העבודה בעיניים. אבל הכל מתחיל ונגמר בעניין של הסולידריות. אם נמשיך כך החברה שלנו תתפורר. השיח האלים הוא חלק מהכלכלה החזירית הזו".

בנקודה הזו מצטרף גוטווין לשיחה. "הנוסחה הזו, כלל ההוצאה, היא כלל תיאולוגי" קובע גוטווין. "מי צריך אותו בכלל? אין לו שום משמעות כלכלית או מדעית. צריך להציב את יעד השירותים הראוי ולכוון אליו. את הנוסחה הזו צריך להוציא מחיינו כמו שביטלו את העבדות".

"כל העניין של הכללים האלו שנכפו על המדיניות הכלכלית", ממשיך גוטווין, "היה נישול החברה הישראלית. יצירת תקציב כך שיחלק את החברה הישראלית לאלו שיש להם ואלו שאין להם. אין פה כל אילוץ אובייקטיבי, זו מערכת אידאולוגית שמצדיקה תהליך נישול. אמרו שזה הכרח. עשו פה תהליך של דה פוליטיזציה לכלכלה".

תומכי הצמצום התקציבי יטענו שיש לנו הוצאות בטחוניות חריגות ויש לנו אוכלוסיות סגורות ששיעור ההשתתפות שלהן בשוק העבודה נמוך ומהוות משקולת על המשק. 

"תגיד לי", אומר פרץ ומרצין, "למה כשיש מצב חירום בטחוני אפשר להקצות לו משאבים וכשיש מצב חירום חברתי אי אפשר? אחרי מלחמת לבנון השניה עשינו "קופסה" כדי לכסות על עלויות המלחמה ("קופסה" היה השם שניתן במשרד האוצר לתוספת לתקציב שלא חושבה כפריצה של כלל ההוצאה – ע. כ.). אז הם חשבו שזה בסדר. למה כדי לנהל מלחמה אפשר לפרוץ את תקרת ההוצאה וכדי להציל את הכלכלה והחברה הישראלית לא? אני לא מצליח לתפוס את זה".

האם תשקול העלאה של התקציב ביותר מ-5% בשנה?

"אני מאמין שלא נצטרך ושמה שקראתי לו חמש-חמש, חמש אחוז הגדלת התקציב, חמש אחוז יעד גירעון, יתן לנו את המרחב שצריך. אבל אם יתברר שצריך – נשקול זאת. 20 מיליארד שקלים שיבואו מהגדלת התקציב, ועוד 20 מיליארד שקלים שיגיעו משינוי בסדר העדיפויות בתוך התקציב יועברו להוצאה האזרחית. אבל אם יהיה צורך אז נעשה "קופסה" למלחמה בעוני".

אילו שינויים תבצע בסדרי העדיפויות ?

"נפסיק השקעה בהתנחלויות מבודדות. נשתמש בעודפי הגבייה לצורך הרחבת השירותים החברתיים, ותיפסק המדיניות של הפחתות המס על חשבון השירותים החברתיים. והכי חשוב בעיני הוא שכאן משתלבת הגישה המדינית שלי עם הכלכלית – כיוון שברגע שנחדש את התהליך המדיני, עוד לפני הסכם, היקפי ההכנסות וההשקעות בישראל יגדלו באופן דרמטי".

מה אתה אומר לאלו שאומרים שהשמיכה קצרה מידי – אין מספיק לכולם.

"השמיכה שיש לנו היום היא פוך מעובה. היא התעבתה על חשבון העניים" קובע פרץ.

התוכנית הכלכלית של עמיר פרץ

על משבר הדיור: ״בניה תקציבית של 150,000 דירות בתוספת לבניה היזמית הפרטית של 60,000 דירות שבונים כל שנה״.

על הפנסיות: ״היקף איגרות החוב הממשלתיות בפנסיה צריך לעמוד על 75% עם מינימום 4.5% ריבית״.

איך תראה מדיניות המס אם אתה שר אוצר או ראש ממשלה?

"שר אוצר אני לא אהיה. אני לא הולך להיות קבלן ביצוע של מדיניות של מישהו אחר. אני הפעם רוצה לקבוע את המדיניות".

כחלון היום לא קובע את המדיניות?

"לא. ביבי הוא קובע את המדיניות. כחלון עושה תיקונים מסויימים אבל הוא לא יכול לעשות את הדברים שאני רוצה לעשות – להגדיל את התקציב בעשרות מיליארדים, לעשות בניה תקציבית של 150,000 דירות, לעשות מע"מ דיפרנציאלי, להצמיד את שכר המינימום לשכר הממוצע. כחלון פועל בתוך המסגרת שביבי יצר".

"כשהייתי שר בממשלת ביבי", נזכר פרץ, "הצגתי תוכנית למע"מ דיפרנציאלי, הוא (ביבי) כמעט קפץ מהחלון".

ובכל זאת איך תראה מערכת המס תחת הנהגתך?

"מס חברות צריך לעלות, מס הכנסה צריך לעלות קצת, חלק מהמסים העקיפים צריכים להתבטל. לא כולם. יש את הבלו ומסים אחרים שנוגעים בנקודות עושר. אבל באופן גורף המיסים העקיפים מעיקים על המשפחות ומדכאים את הצריכה. ניצור תמהיל שמשרת את החברה הישראלית.

הגדלת השירותים החברתיים ומבנה השירותים החברתיים יקלו מאוד על האזרחים. היום חלק משמעותי מההוצאה המשפחתית הולך לצרכים שהמדינה צריכה לספק. הצהרונים הפרטיים צריכים להפוך ליום לימודים ארוך. חלק מההוצאה פרטית צריכה להפוך לציבורית, כשירות שהמדינה נותנת לאזרחים".

ח"כ עמיר פרץ נושא דברים במליאת הכנסת, 1999. (צילום: אבי אוחיון / לע"מ).
ח"כ עמיר פרץ נושא דברים במליאת הכנסת, 1999. (צילום: אבי אוחיון / לע"מ).

כשפרץ חוזר לתפקיד מנהיג עובדים

רוב הראיון פרץ מחויך. בעיקר כשהוא מדבר על מדיניות מאקרו, אחוזי תוצר, יעד גרעון והוצאה אזרחית. בכלל נראה שאת ההתמודדות הזו הוא מנהל מעמדת השועל הותיק: ברוגע ואף בריחוק מסוים משאר המועמדים. אבל כשפרץ מדבר על חברות כח אדם, נראה שהוא חוזר בזמן לימיו כיו"ר הסתדרות לוחמני. הוא דופק על השולחן וקולו עולה לטונים גבוהים

"אני מתכוון להוציא את חברות כח האדם אל מחוץ לחוק. לא יהיו חברות כח אדם בישראל" מודיע פרץ.

אבל יש מי שאומר שחברות כח אדם הן הכרח לשוק תעסוקה מודרני. כדי לאפשר חופשת לידה, כדי לספק עובדים לצרכים זמניים.

"רגע, איך יצאו לחופשת לידה בעבר? אתה לא יכול להעסיק מחליף לשלושה חודשים? אני כשאני מקים מטה בחירות אני לא מעסיק דרך חברות כח אדם. אני מוציא לאנשים תלוש ומשלם להם את המשכורת. מה זה הסיפורים האלה? לחברות כח אדם יש רק תפקיד אחד – לעשוק את העובדים ולהוריד את רמת השכר ולגרום לכך שרמת השירותים תירכש בזול יותר. זה מדהים אותי שכל ההתמודדויות בישראל על הפעלת שירותים חברתיים בסוף מסתכמות במילה אחת – יעילות. יעילות זו מכבסת מילים למציאות שבה יהיה יותר הפרטות וניצול עובדים".

איך תתמודד עם שאלות התעסוקה של נשים ערביות וגברים חרדים?

פרץ: "צריך לייצר תנאים נכונים. אם אתה רוצה לראות באישה הערביה כחלק מכח העבודה אתה חייב להקים מרכזי תעסוקה מודרניים בכפרים. לכל שלושה ארבעה כפרים צריך להקים מרכז תעסוקה כזה. רוב הנשים הערביות לא יסעו לתל אביב לעבוד. זה לא מקובל בתרבות הערבית המסורתית".

"כשאני נוסע לניו יורק אני אוהב להיכנס לחנות הזו – B&H. היית שם? אני רואה את זה ואומר אלוהים אדירים למה בישראל זה לא יכול לקרות? אתה רואה חרדים מפעילים חנות סופר מתקדמת עם ציוד הצילום הכי משוכלל בעולם. אתה אומר רגע, זה לא עניין דתי מוחלט. יש פה עניין של התנאים הנכונים שצריך לייצר כדי שהם יוכלו לעבוד".

פרץ קובל על התכנון הלקוי של התעסוקה בישראל. "בזמן שנסגרו 200 מתפרות אף אחד לא הכין תוכנית תעסוקה אחרת. כל אלה שהיו במתפרות, אלפי עובדות, דרוזיות וערביות בעיקר, נשארו בבית. את המשבר הזה היה צריך לקחת ולהפוך למנוף".

"הרי התהליכים האלה קורים על פני השטח. אתה רואה מפעל שעומד להיסגר, אתה רואה ענף שעובר משבר ונסגר. אני לא מציע לשמור את המתפרות המיושנות, אבל היינו חייבים לבנות אלטרנטיבה, תעשייה חדשה שתקלוט את העובדים האלה. יש מי שבנה על התחבורה שהעובדים מהפריפריה יגיעו לתל אביב לעבוד. שם יש ביקוש. זה לא עובד ככה. גם אם תהיה רכבת ישירה מאום אל פחם למרכז תל אביב הן לא תסענה הבנות הערביות. את ההשקעה צריך לעשות שם".

שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל גבי אשכנזי בתרגיל ברמת הגולן 22.02.06. "הכל מתחיל ונגמר בעניין של הסולידריות. אם נמשיך כך החברה שלנו תתפורר. השיח האלים הוא חלק מהכלכלה החזירית הזו". (צילום: חיים אזולאי/ פלאש 90).
שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל גבי אשכנזי בתרגיל ברמת הגולן 22.02.06. "הכל מתחיל ונגמר בעניין של הסולידריות. אם נמשיך כך החברה שלנו תתפורר. השיח האלים הוא חלק מהכלכלה החזירית הזו". (צילום: חיים אזולאי/ פלאש 90).

כמי ששימש יו"ר ההסתדרות, מה אתה אומר על מצבה היום? איך היא בהשוואה לתקופתך בהסתדרות?

"בלי שום ספק שהיא במצב טוב יותר. כשהגעתי לתפקיד היו"ר היא הייתה ב-3.6 מיליארד שקל גרעון. לא היה לי איך לקנות נייר טואלט. כשאני עזבתי את ההסתדרות הקופה עמדה על מאה מליון שקל עודף בשנה. היום ההסתדרות מחזיקה עודפים של מאות מיליונים. היא יכולה לקנות מחדש חלק גדול מהשרותים והנכסים שהיא נאלצה לוותר עליהם. המעמד של ההסתדרות היום, בהסכמים הקיבוציים הוא די ברור. יש יו"ר הסתדרות שמצליח לתמרן בין התפקיד שלו כאיגוד מקצועי תוך שהוא נשאר תנועה חברתית".

מה האתגר של ההסתדרות היום?

"לחתום הסכמים קיבוציים בכל ענף, בכל מפעל, איפה שרק אפשר. אבי (ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות – ע. כ.) צריך להמשיך בקו שהוא מתווה, לחזק את ההסכמים הקיבוציים. צריך להגיד לזכותו שמה שאני לא הספקתי לעשות בתקופתי הם (עופר עיני ואבי ניסנקורן – ע. כ.) המשיכו והצליחו. ההסכמים בחברות הסלולר זה כמעט 25,000 איש שהצטרפו. צריך להמשיך להיאבק על העלאת שכר מינימום ופנסיה לכל עובד ובמקביל לנסות לבנות תנועה חברתית רחבה, במשותף עם העמותות והאירגונים החברתיים".

אני מציע לפרץ לשחק פינג-פונג על נושאים העומדים על סדר היום הכלכלי בישראל. אני אומר נושא והוא משיב במשפט קצר את עמדתו. במשך שלוש שאלות מצליח פרץ לשמור על חוקי הפורמט. בשאלה הרביעית הוא כבר לא מתאפק.

קצבאות הנכים.

"חד משמעית הצמדה לשכר המינימום".

העלאת גיל הפרישה לנשים.

"לא לגעת בו. להשאיר את זה להחלטת האישה. אם היא רוצה להמשיך לעבוד עד גיל 67 זו זכותה. אם היא רוצה לפרוש בגיל 62 היא יכולה".

מחירי הדיור בישראל.

"בניה תקציבית של 150,000 דירות בתוספת לבניה היזמית הפרטית של 60,000 דירות שבונים כל שנה. כמו שעשינו בשנות השישים ובשנות התשעים. נשנה את ההיצע והביקוש. דיור למשתכן זה הגרלה של מפעל הפיס. זה לא באמת משפיע על ההיצע והביקוש".

משבר פנסיוני.

"צריך לקבוע שהיקף איגרות החוב הממשלתיות בפנסיה יעמוד על 75% עם מינימום 4.5% תשואה. זאת במקביל להורדת דמי הניהול המטורפים", אומר פרץ ועובר באותה נשימה לדבר על נושא שמקומם רבים כיום – "התספורות" של הלווים הגדולים במשק.

"כל משקיע שצריך לעשות תספורת זו תהיה עבירה על החוק שתאפשר הפקעה של החברה שלו. כשהגופים המוסדיים קונים איגרת חוב יש לה ריבית ידועה ומועד פרעון ידוע. זו לא מניה שאם עלה אז עלה ואם ירד אז ירד. אם אני לא אעמוד בתשלומי המשכנתא שלי הבנק יקח לי את הבית. למה לא לוקחים להם את המפעלים. הסלחנות הזו כלפי התספורות היא ממש חטא מאורגן של הממשלה ושל בעלי ההון בארץ".

עמיר פרץ, ביוגרפיה (גרפיקה: דבר ראשון).
עמיר פרץ, ביוגרפיה (גרפיקה: דבר ראשון).

קצת פוליטיקה לסיום

אחד היתרונות שמייחסים לפרץ, והוא נהנה לייחס לעצמו, הוא ביכולת להביא קהלים שאינם מצביעים באופן מסורתי למפלגת העבודה לתמוך בה, או בו, בקלפי. בשיחתנו דיבר פרץ גם על תמיכה במגזר החרדי.

"אני הקמתי את התא החרדי במפלגת העבודה", אומר פרץ. "אני לא חושב שהם יביאו לנו את הציבור החרדי שיצביע עבודה. אבל כולם שם חרדים שמגיעים מההי טק. כולם שם עובדים. הנוכחות שלהם מייצרת גשר למפלגת העבודה לאוכלוסיות אחרות. לא תהיה נהירה חרדית למפלגה אבל את הניכור שיש זה יכול להקהות".

"לצערי הרב הפוליטיקאים הישראלים מטיפים לקיצוניות כי היא משרתת אותם. אני רוצה לשנות את השיח משיח מסית לשיח מחבר ומאחד".

אתה חושב שמפלגת העבודה יכולה להיתפס כמי שמציגה אלטרנטיבה למדיניות הכלכלית של נתניהו?

"כשאני אהיה יו"ר האופוזיציה, בלילה שאני אבחר, נתניהו יתחיל להזיע. אני מכיר אותו. הוא כבר מדבר עם כל מיני אנשים ואומר להם שהוא מקווה שאני לא אבחר. הוא יודע יפה מאוד איזו אופוזיציה אני ניהלתי. איזה אנרגיות אני יכול להביא לנושאים החברתיים".

אבל בסופו של דבר חלק מחברי מפלגת העבודה הם נתניהו לייט בתפיסות שלהם.

"אז נשנה את זה. אצלי לא יהיה נתניהו לייט. יש מי שחושב שצריך להציג עמדות כאלו כדי למשוך מצביעים מהימין. אצלי אנחנו לא נשנה את עמדותינו אנחנו נביא את הליכודניקים אלינו בזכות העמדות הכלכליות שלנו. אין לי ספק שביום שאבחר האנרגיות יחזרו להיות ברמות אחרות. גם האותנטיות תחזור. אנשים יודעים שאני מתכוון למה שאני מציע.

גוטווין: "צריך להבין, ההתמודדות היא על עיצוב אופיה של מפלגת העבודה. להחזיר אותה להיות סוציאל דמוקרטית באמת. בשורשים".

"כל המתמודדים האחרים טובעים במיליונים שלהם", אומר פרץ באמירה מושחזת כלפי מי שנראים כמתמודדים המאיימים ביותר כעת על הובלתו – אבי גבאי וח"כ אראל מרגלית. "אין מה לעשות, אם מהות חייך היא כזו, לא תוכל להשתנות. אני מקפיד לחזור כל לילה לשדרות, לבית שלי, למקום שממנו צמחתי. זו המחויבות שלי שאני קם כל בוקר ורואה אותה מול העיניים".

"אני מנהיג. לא קבלן קולות ולא מנכ"ל. אני שומע מועמדים אחרים מדברים על איכויות של מנכ"ל. אני לא מנכ"ל. כדי להוביל דרך צריך להיות מנהיג. אני מאמין שהדרך שלי תהיה טובה לאזרחים בקצה. בדרך נראה הרבה מאוד הסתות והטפות. גם בנושאי הכלכלה וגם בנושא השלום. יהיו עיתונים שיכתבו כל בוקר איך אני מוביל לאסון. אבל ביום שנגיע לשם, האזרח ידע שעשיתי טוב למענו".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!