דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

כלכלה / זהירות, נומרטור: ההחלטות החשובות בחיינו נקבעות ע"י רובוט שיצא משליטה

הממשלה תאשר את "עדכון תחזית התקציב" ל-3 השנים הבאות - אוסף נתונים חסרי פשר, שרק חלקם ניתנים לחיזוי, אך הם יהיו התירוץ למנוע כל החלטה שתעביר כסף מקופת האוצר לציבור

נתניהו וכחלון (צילום: אמיל סלמן  פלאש 90).
נתניהו וכחלון (צילום: אמיל סלמן פלאש 90).
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

בסדר היום של ישיבת הממשלה הבוקר (ראשון) כלול סעיף אישור לעדכון "תכנית התקציב לשנים 2018-2020", או בשמו המקוצר – "הנומרטור". אותו "נומרטור" הוא כלי לחישוב-כביכול שיזמו רה"מ נתניהו ושר האוצר כחלון ב-2015, במטרה לבצר את מדיניות הריסון התקציבי של הממשלה ו'לאכוף' אותה על החלטות שהממשלה מקבלת לטווח הארוך. מאז החלתו, כחוק בספר החוקים של ישראל, הוא עורר התנגדות רבה בקרב חברי הכנסת, ולאחרונה הצהירו מספר חברי ועדת הכספים, ובראשם יו"ר הועדה משה גפני (יהדות התורה), כי בכוונתם לבטל אותו.

מה אומר הנומרטור?

היום יעדכנו פקידי האוצר את הממשלה כי לשנת 2019 נדרשות "התאמות נוספות", כלומר קיצוץ בהוצאות, בסך של 3.8 מיליארד שקלים ולקראת תקציב 2020 נדרשות "התאמות נוספות" של 2.7 מיליארד שקלים

ה'נומרטור' הוא כלי משלים לשני כללים תקציביים מחמירים במיוחד שקבעה הממשלה בתחילת העשור הקודם – 'כלל ההוצאה', שמגביל את הגידול בתקציב המדינה משנה לשנה, וכלל הגירעון, שמגביל את גדילת הגירעון בתקציב. הכללים האלה הופכים את תהליך אישור התקציב מדי שנה להתגוששות על משאבי המדינה בין משרדי ממשלה, מפלגות וגורמים שונים בעוד שהגודל הכללי של התקציב "חייב" כביכול להישאר קבוע. אבל זה כנראה לא הספיק לכחלון, לנתניהו ולאוצר, שראו סכנה גם בחוקים של הכנסת או בהחלטות ממשלה שקובעים הוצאות תקציביות לשנים קדימה, ובכך מסכנים את המסגרת ה"קדושה" של אותו כלל הוצאה. 

כך נוצר חוק ה"נומרטור", הקובע כי לממשלה אסור לקבל בהווה החלטות שיפרצו את כלל ההוצאה או כלל הגרעון גם בשנים הבאות. החוק קובע תהליך בו בכל שנה אוספים פקידי אגף התקציבים באוצר שורה ארוכה של נתונים והערכות, ויוצרים תחזית של הכנסות והוצאות המדינה לשלוש שנות התקציב הבאות. על פי החוק, במידה והממשלה רוצה לקבל החלטה בעלת משמעות תקציבית עתידית או לתמוך בהצעת חוק פרטית כזו היא צריכה להראות מקור תקציבי חלופי להצעה גם לשלוש השנים הבאות.

זו הסיבה לדוגמא שההחלטות שהתקבלו במסגרת תוכנית נטו משפחה של שר האוצר כחלון תקפות לשנים 2017-2018 בלבד. אם הוא היה מבקש לתת להן תוקף קבוע הוא לא היה עובר את מבחן הנומרטור.

הנומרטור הוא למעשה סד המונח על צווארה של הממשלה ומחייב אותה לריסון תקציבי המבוסס על שורה של תחזיות עתידיות. לא פלא שחברי הכנסת לא אוהבים את החוק. הוא לוקח את יכולתם להיות שליחי ציבור בעלי השפעה על התקציב, המשק וחיי האזרחים אותם הם מייצגים. הכלל הזה נותן בידי משרד האוצר את האפשרות לשלוף כרטיס אדום לכל החלטה בעלת משמעות תקציבית, לא משנה עד כמה היא חיונית.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ואמיר לוי, ראש אגף התקציבים באוצר. ח"כ גפני הודיע כי יפעל לביטול הנומרטור (צילום: פלאש90)
ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, ואמיר לוי, ראש אגף התקציבים באוצר. ח"כ גפני הודיע כי יפעל לביטול הנומרטור (צילום: פלאש90)

על פי החוק שר האוצר צריך להציג לממשלה עד ה-1 ביוני כל שנה עדכון לנומרטור. זאת אומרת שפקידי האוצר צריכים להסתכל על הנתונים מחדש, להעריך מה יהיה המצב בעוד שנתיים ושלוש, ולעדכן את הממשלה מה משקלו של הסד שעל צווארה.

היום יעדכנו פקידי האוצר את הממשלה כי משקלו של הסד עלה: ביחס לשנת 2019 נדרשות "התאמות נוספות", כלומר קיצוץ בהוצאות, בסך של 3.8 מיליארד שקלים ולקראת תקציב 2020 נדרשות "התאמות נוספות" של 2.7 מיליארד שקלים. אבל, ויש פה אבל מעניין, הממשלה לא צריכה לבצע את ההתאמות, כלומר את הקיצוצים הללו. לפחות לא כרגע. מה כן? בפעם הבאה שהשרים יבואו עם הצעה הדורשת הגדלה של ההוצאה הממשלתית, יוכלו אנשי משרד האוצר לשלוף את הכרטיס האדום ולצעוק "נומרטור!". כך היה כשבשנה שעברה רצו חברי הכנסת לתקצב את העלאתם של שארית יהודי אתיופיה, פעולה שאושרה לבסוף חרף "התנגדות" הנומרטור, כלומר האוצר, ובמקרים נוספים.

עיבוד נתונים

עדכון הנומרטור עליו יצביעו השרים הבוקר הוא תוצאה של עבודה מאומצת ומסובכת שביצעו אנשי משרדי האוצר. ייתכן שמדובר בעבודה מאומצת ומסובכת מדי. עשרות ומאות משתנים, שאת חלקם ניתן לחזות באופן מדויק יחסית, ואילו התחזית של חלקם האחר משולה לעיון בהורוסקופ. אותם פקידי אוצר שהתנגדו רק לפני שנה לתקציב הדו-שנתי בטענה שלא ניתן לחזות מה יקרה במשק שנתיים קדימה, נותנים למעשה תחזית גם לשנה השלישית.

הנומרטור, שהומצא 65 שנה לאחר שנכתבו שלושת חוקי הרובוטיקה, אינו מציית להם. למעשה, ספק אם שנתיים בלבד לאחר שחוקק הנומרטור ניתן למצוא בו הגיון כלשהו, או אמת אותה הוא מייצג

מה יקרה למדד? איך תשפיע 'מלחמת המטבעות' על היצוא? האם האבטלה תעלה או תרד? מה יקרה למחירי הדירות? כמה כלי רכב ירכשו הישראלים? כל אלו ועוד הן שאלות המשפיעות על תחזית ההוצאות ותחזית ההכנסות של המדינה. כל אלו הן שאלות שאם היו נשאלות לפני שנתיים ושלוש ביחס להיום, ספק אם מישהו היה קולע בתחזיתו. אפשר רק לראות איך שלושה חודשים מיום ההצבעה על התקציב תיקנו באוצר את תחזית הכנסות המדינה ממיסים ב-2.5 מיליארד שקלים (וניתן להעריך שההכנסות יהיו אף גבוהות מהתחזית) כדי להבין שלתחזית לשנת 2020 אין כל ערך ממשי. דוגמה נוספת היא תחזית הצמיחה לשנת 2016, שבתחילתה אמדו אותה על 2.2% – 2.8%, ובסופה התברר שהצמיחה עברה את ה-4%, כשהרבעון האחרון מגיע לרמה של 6.3% צמיחה שנתית.

אחד העדכונים המוזרים המופיעים במסמך שהגיש משרד האוצר לממשלה הוא העדכון בחישוב נוסחת כלל ההוצאה. אותה נוסחה המשוללת כל הגיון מתמטי או כלכלי קיבלה נתונים קצת שונים, והתוצאה היא קיצוץ בהוצאה המותרת ל-2019 בחצי מיליארד שקלים וכמיליארד שקלים ב-2020.  

רובוטים מרתכים במפעל מכוניות (צילום: shutterstock)
רובוטים מרתכים במפעל מכוניות (צילום: shutterstock)

הנומרטור לא מציית לשלושת החוקים של הרובוטיקה

במשרד האוצר מתייחסים לנומרטור ככלי טכני. כך אמרה סגנית הממונה על התקציבים לשעבר, יעל מבורך לחברי ועדת הכספים לפני שנה בדיוק, ביוני 2016: "הנומרטור זה כלי טכני שמסמן לנו האם אנחנו עומדים במה שהחלטתם בחוק בכלל הגרעון ומגבלת ההוצאה. ככל שההחלטות של המסגרות הפיסקליות שרירות, צריך לעמוד בהן. אם הממשלה רוצה לשנות את מסגרת התקציב היא יכולה לשנות את תקרת ההוצאה או הגרעון בחוק".

הנומרטור הוא למעשה רובוט וירטואלי שתוכנן על ידי בני אדם, ופועל באופן טכני כשמזינים אליו אלפי נתונים – חלקם ממשיים וחלקם מדומיינים. הסופר אייזיק אסימוב הרבה לכתוב על העולם העתידני בו יחיו זה לצד זה בני אדם ורובוטים. בספרו מ-1950 'אני רובוט' מנסח אסימוב את שלושת חוקי הרובוטיקה.

1. לא יפגע רובוט לרעה בבן אדם ולא יניח במחדל שאדם יפגע.

2. רובוט חייב לציית לפקודותיו של כל אדם, כל עוד אינן סותרות את החוק הראשון.

3. רובוט ידאג לקיומו ושלמותו, כל עוד הגנה זו אינה עומדת בסתירה לחוק הראשון או לחוק השני.

הנומרטור, שהומצא 65 שנה לאחר שנכתבו שלושת חוקי הרובוטיקה, אינו מציית להם. למעשה, ספק אם שנתיים בלבד לאחר שחוקק הנומרטור ניתן למצוא בו הגיון כלשהו, או אמת אותה הוא מייצג. זאת מלבד לאמת הקבועה בעיני המאמינים בדת הניאו-ליברלית, הגורסת חנק מתמיד של ההוצאה הממשלתית. כך ערימת נתונים חסרי משמעות ופשר קובעים לבני האדם מותר ואסור. הם אלו שקובעים האם לנכים יותר לחיות בכבוד, אם ניתן יהיה לתת לחולים טיפול רפואי הולם. ערבוב הנתונים הזה, שבסופו של דבר מייצר מספר חסר משמעות, יחרוץ את גורלם של אנשים. אל מול הרובוט עומדים נבחרי הציבור, מנהיגינו, ומהנהנים.

באגדה היהודית על הגולם מפראג מסופר כי המהר"ל, שיצר את הגולם, שכח לכבותו לפני כניסת השבת ונאלץ לרדוף אחריו ברחובות העיר כדי למחוק את אותיות האמת ממצחו ולהשמידו על מנת שיפסיק להטיל אימתו על העוברים והשבים ברחובות העיר. כך יש לעשות גם בנומרטור. יוצריו יצטרכו למצוא את הדרך למחוק את אשליית האמת שלו, ולעצרו לפני שיסב נזקים נוספים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!