בהודעה שהוגשה ביום חמישי האחרון לבית המשפט העליון, מבקשת המדינה לקבוע כי ההליך המשפטי בנושא מיכל האמוניה מוצה בהחלטת בית המשפט לסגור את המיכל, ולכן על בית המשפט לסגור את התיק. עד כה, בית המשפט התיימר לפקח גם על סוגיות משיקות, כמו בטיחות החלופות וסוגיית ריקון המיכל, אך המדינה טוענת כי ניתן לטפל בהן לחוד, במידה ויעלה צורך. במקביל, הסבירה המדינה כי היא מעוניינת בחלופה של אנייה קטנה יותר, שתספק אמוניה ישירות למפעלים, והיא אישרה הליך ריקון ארוך יותר אשר צפוי, משיקולי בטיחות לטענתה, להימשך עד ינואר 2018, זאת בסתירה לקביעת בית המשפט על פיה ירוקן המיכל עד ל-31.7. בעיריית חיפה סבורים כי הבחירה באנייה מסוכנת יותר מחלופות אחרות, ונעשתה מפני שהיא תואמת את האינטרס הכלכלי של חיפה כימיקלים.

לקריאת המסמכים שהגישה המדינה לבית המשפט העליון – הקישו כאן

כזכור, לפני כחודש קבע בית המשפט העליון את ה-31.7 כתאריך בו על מיכל האמוניה להיות ריק לחלוטין. ב-4.6 אסר באופן מוחלט על שימוש עתידי בו, וגם ביטל את האישור להכניס אניית אמוניה אחרונה. מכיוון שכל הדיון המשפטי החל בטענה שלמיכל אין רישוי עסק, ובו ניתנו צווי ביניים לסגירתו בשל מסוכנותו, המדינה טוענת כעת שהמשך ההליך חורג "מן המסגרת הדיונית כאן", אשר התחיל בצו ביניים של בית המשפט לעניינים מקומיים. בכך מבקשת המדינה מבית המשפט "לשחרר" מניסיונו להסדיר את כל הקצוות הפתוחים בנושא משק האמוניה.

בית המשפט העליון "מציק" לממשלה

במהלך הדיונים, שופטי העליון כינו בעבר את נציגי המדינה כשבויים ב"שבי רגולטורי" על ידי חיפה כימיקלים, ותבעו מהמדינה להציג נתונים מסודרים לגבי צרכי האמוניה, כושר האחסון במתקנים שונים ברחבי המדינה, מלאים קיימים – נתונים שלא היו בידיה, כאשר החליטה בפברואר האחרון להגביל את היתר הרעלים של המיכל ל-1.6.2017, וכאשר הציעה לתעדף צרכנים קטנים רק לגבי מלאי שיגיע מאנייה חדשה, לאחר שלא חשבה על כך במהלך חודש מרץ – בו התרוקן המלאי האחרון במיכל. הדיון המשפטי גם מאפשר לעיתונות ולציבור גישה למסמכים פנימיים רבים ותכתובות מיילים מקצועיות, אשר רק חלק קטן מהם מתפרסם באופן נגיש בשגרה, וזו עשויה להיות סיבה נוספת בעבור הבקשה.

מיכל שלא בנוי לריקון

להודעה צורפו חוות דעת מנומקת ע"י המומחה דן קוז'וקרו, לפיה בשום אופן לא ניתן לרוקן את המיכל בצורה בטיחותית עד ה31.7, כאשר החלופה העדיפה היא שימוש במפוחים חיצוניים על מנת לאדות את האמוניה – פעולה שצפויה להסתיים בינואר 2018. חוות הדעת רומזת על פגמים במיכל, אשר מונעים ריקון מהיר שלו: אין לו צינור פנימי, אין למיכל פתח תחתון שיכול לרוקן 320 טון (בקירוב) של אמוניה הנמצאת מתחת לקו ספיקת המשאבות ושסתומי הלחץ בגג המיכל הם קטנים מדי בעבור שימוש אפקטיבי במשאבה טבולה דרכם. עוד חסר במיכל לפיד קבוע, המסוגל לסלק באופן בטיחותי כמויות גדולות של אדי אמוניה וחנקן. בחוות הדעת של המשרד הגנת הסביבה נכתב: "מיכל האמוניה הינו יחיד מסוגו וגודלו בארץ. מאז הקמת המיכל הוא מעולם לא רוקן מאמוניה" ולכן ריקונו הוא הליך "ראשוני וייחודי", אשר אין הצדקה להאיץ אותו באמצעות שיטות אחרות.

חלוקת סיכונים

מבחינת חברת חיפה כימיקלים, המצב שנוצר הוא נוח יחסית: היא לכאורה עשתה את מה שהתבקשה, ואילו הוויכוח ניטש כעת בין העירייה, התובעת ריקון מהיר ומתנגדת לפריקה ישירה, לבין המדינה התומכת בריקון עד ינואר 2018, ומעדיפה ייבוא אמוניה בפריקה ישירה, בגיבוי חוות דעת מומחים מטעמה לשתי ההחלטות. הדבר הלא נוח לחברה הוא מחויבותה להמשיך לקדם את תכנית הריקון של המיכל, ללא כל תאריך ברור בו תוכל להחזיר את מתקני הייצור לפעולה, כאשר הדבר אינו תלוי בה כעת.

לעובדים כדאי לשים לב כי לפי הערכות המומחים לגבי החלופות, חלופת האיזוטנקים בה תומכת העירייה, מגבירה את הסיכון כלפיהם, בשל אחסונם במפעל עצמו, אך לא לציבור הרחב, בשל מרחקי הסיכון הנמוכים יחסית כתוצאה מאחסון במיכלים קטנים.

בעירייה ממשיכים להיאבק

בעיריית חיפה זעמו על מהלכי האישור שנעשו בלא שיתופם. בתגובה המשותפת להם ולעמותת "צלול" לבית המשפט העליון, הם מתנגדים לריקון מיכל האמוניה באמצעות אידוי בעזרת מפוחים, וטוענים כי יבוא אמוניה באניה קטנה, מחייב בקשה מחודשת לרישוי עסק, שהעירייה היא זו המוסמכת לאשרה.

בהודעתם נכתב: "הממשלה מתעלמת מהפתרון הבטוח של ייבוא ואחזקת אמוניה באמצעות איזוטנקים רק כדי לשמור על מעמדה של חיפה כימיקלים כמונופול", והם מקדמים את חלופת האיזוטנקים, אשר לדעתם היא הבטוחה ביותר. יונה יהב פנה אתמול (ראשון) אל מבקר המדינה ואל היועץ המשפטי לממשלה, בציינו כי חלופת הייבוא באנייה אותה מקדמת המדינה היא המשתלמת ביותר לחיפה כימיקלים, וזאת בהתעלם מהחישובים המפורטים של ד"ר אלי שטרן, שמנותקים לכאורה משיקולים כלכליים. במכתב טען: "חלופת האיזוטנקים כחלופה נכונה, ראויה וישימה מידית לכלל צרכי המשק, כך שהתעקשות גורמי המדינה לפסול חלופה זו אינה ברורה, שלא לומר חשודה ומעלה תמיהות באשר למניעים האמתיים העומדים בבסיסה". אם ישתכנע בית המשפט מבקשת המדינה לסיים את ההליך הנוכחי כי הוא הגיע למיצוי, אין זה אומר שנסללה הדרך לחידוש פעילות המפעל, שכן העירייה יכול לפתוח בהליכים משפטיים חדשים. העובדה כי ראש העירייה יונה יהב ממשיך להתנגד עלולה לעכב את חזרת המפעל לפעולה במשך תקופה בלתי ידועה, ואף לגרום בשלב מסוים לבעלי המפעל לסגור אותו, אם כי בסבירות נמוכה.