השנה מציינים 130 שנה לדבוראות בישראל. אז מה בין דבש אמיתי לדבש מזויף, בין דבוראי לכוורן, ובין כוורת למכוורת? המושגים אמנם השתנו אך ייצור הדבש הינו ענף חשוב בייצור  הישראלי.

בחגי תשרי ימכרו 1,600 טון דבש, 40% מצריכת הדבש השנתית בישראל. מדובר על שווי כולל של כ-100 מיליון שקלים במונחי מחיר לצרכן. ישראלי צורך בחודש תשרי כ-250 גרם דבש בממוצע, מתוך צריכה שנתית של כ-600 גרם לנפש.  אומנם המספרים נשמעים גבוהים אך בפועל בשנת 2017 הדבש המיוצר מכ- 100 אלף כוורות הפזורות ברחבי הארץ היה בירידה.  השנה ייצרו רק 3,000 טון דבש בהשוואה לממוצע רב שנתי של כ-3,500 טון.  מנתוני מועצת הדבש עולה, כי החורף השחון, בעיקר בצפון הארץ, הביא לירידה מועטה בייצור הדבש באזור זה. לעומת זאת, בדרום הארץ נרשמה תפוקה גבוהה יחסית של דבש הודות לריבוי משקעים בחורף האחרון באזור הדרומי, מה שהביא לאיזון בתפוקה השנתית. המחסור בייצור יושלם באמצעות יבוא של 1200 טון דבש מחוץ לארץ. זאב מידן, מנכ"ל מועצת הדבש אומר: "כל הביקוש המקומי יסופק באמצעות יבוא פטור ממכס, המיובא במסגרת הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי, ארה"ב ודרום אמריקה."

על פי נתוני מועצת הדבש, פועלים כיום בישראל כ- 500 דבוראים המטפלים במאה אלף כוורות הפזורות ברחבי הארץ, מתוכן מוצבות 60,000 כוורות באזורי גידול חקלאיים ומשמשות להאבקה.

דבש חלת דבש ותפוח (צילום באדיבות מועצת הדבש)

בא מאהבה

אריה הוא יו"ר מכוורת 'דבש עמק חפר' ואחד מששת השותפים במכוורת, שהיא יצרנית הדבש השניה בגודלה בישראל (אחרי יד מרדכי) ומפיקה כשליש מהדבש הישראלי וקולטת דבש ממגדלים בכל רחבי הארץ.

אריה, בן ה-71 מתגורר בעמיקם, ומספר על עצמו שהתחיל את הרומן ארוך השנים עם הדבורים בגיל 15. "כשהייתי בן 15 הגיע נחיל דבורים לחצר ביתי, אני וחבר שמאז אנחנו שותפים לגידול דבורים במכוורת, הורדנו את הנחיל מסקרנות והתחלנו ממש לגדל דבורים. אחרי הצבא, כחברי משק בעמיקם, הפכנו את גידול הדבורים לענף עיקרי במשק. היום יש לנו 1,300 כוורות שמייצרות 40 טון דבש בשנה."

עבודה קשה

"מי שמגדל דבורים, חייב לאהוב את זה כי לגדל דבורים זאת עבודה קשה ואינטנסיבית, הרבה פורשים בדרך בגלל זה." אריה, שמעיד על עצמו כמי שנהנה בעבודתו ולא מתכנן לפרוש בקרוב, אומר "מי שלא אוהב את העבודה הזאת לא יחזיק בה מעמד. זאת עבודה קשה, יש הרבה עקיצות ועבודה בחום."

הדבוראי אריה טנדט (צילום: יעל אלנתן)

את שנותיו העביר אריה בגידול דבורים והוא מכיר וחווה את התפתחות התחום בישראל. את הקמת מכוורת דבש עמק חפר ב-1982 מסמן אריה כתגובה למשבר בתנובה. "תנובה היו משלמים איך שהם רוצים ומתי שהם רוצים, ובשלב מסוים אחד החברים אמר 'בוא נקים חברה לשיווק דבש'. בהקמה של 'דבש עמק חפר' מועצת הדבש דרשה בזמנו שיווק מינימאלי של 1,200 טון דבש, כמות שניתן להפיק רק בהתאגדות של כמה חקלאים. בפוליטיקה של אז הייתה מטרה לשמר את תנובה בשליטה בשוק. אחרי ההקמה שלנו נוצרה תחרות ותנובה הפסיקה לשווק דבש. היום הפוליטיקה השתנתה והאינטרסים השתנו".

כשאני שואלת על הקשר בין הדבוראים השונים בארץ עונה אריה "יש אחווה בין דבוראים ויש את ארגון המגדלים. אבל בארץ כל שטחי המרעה לגידול דבורים מנוצלים. פשוט אין יותר בעקבות פיתוח הבניה והכבישים בארץ. למי שרוצה להצטרף היום כבר אין שטחי מרעה ולכן מי שנכנס לענף היום הם בדרך כלל צעירים שמחליפים וותיקים." את שתי בנותיו הדבורים לא עניינו כעסק, אבל בנו, כך טוען אריה, חולם על עבודה עם הדבורים למרות שהוא מחזיק בעסק עצמאי. על הרווחיות של העסק אומר אריה כי "אם אתה עובד נכון לבסוף מכוורת מכניסה כסף אבל זאת עבודה קשה."

שרשרת הייצור

להבדיל מייצור מוצרים אחרים שרשרת הייצור של הדבש היא די פשוטה. בשרשרת הזאת יש את מגדל הדבורים – הדבוראי, שהוא גם רודה הדבש. את הדבש מעבירים לחביות של 300 קג' ומעבירים לשיווק. בצד השני את המשווקים,המבצעים את האריזה, ומכאן לצרכן. תחילת התהליך הוא בדבורה עצמה.

"דבורה היא חרק מאוד מורכב שצריך ללמוד אותו" אומר אריה. "בכל כוורת יש מלכה אחת שתפקידה להטיל ביצים, מהן בוקעות 2,000 דבורים ביממה, כמובן עם עליה וירידה לפי העונות. באביב יש יותר אוגר מהצוף אז ההטלה בעליה ובסוף הקיץ ישנה ירידה." בקומה הראשונה יש את מגורי המשפחה ומעליהם רשת שמונעת מהמלכה להטיל בקומות העליונות שם אוגרים את הדבש. "במשפחת דבורים אחת יש בין 30 ל-40 אלף דבורים שמייצרות כ-30 קג' דבש לשנה. שלב שני הוא הרדיה, את הדבש רודים מספר פעמים בייחוד באביב ובסיומו."

בסתיו מחליפים את המלכות בכוורות באופן יזום. "בתוך 30 אלף דבורים למצוא את המלכה, להוציא אותה ולשתול אחת אחרת צריך להיות מיומן" אומר אריה. "אדם שהוא לא שנים במקצוע לא ימצא את המלכה גם ביום שלם. אנחנו מחליפים 400 מלכות ביום אחד." אני שואלת אם הוא מפתח רגשות או מצפון כלפי מלכת הדבורים, שבגלל הספק נמוך תחליף את תפקידה, "אין מה לעשות בנושא. אני מחליף את כולם. בלי סנטימנטים. עושים את העבודה. גידול דבורים גורם להן לייצר יותר דבש מהתצרוכת שלהם. אנחנו לא נוגעים בקומה הראשונה של המשפחה, אלא רק בקומות העליונות", הוא מסביר.

לדבורים, כמו מרבית בעלי החיים, זנים ומינים שונים, "אני עובד עם הזן 'בקפסט' כבר 25 שנה והיא דבורה שקטה ורגועה ויעילה מבחינת מזון. בארץ הזן הכי נפוץ היא הדבורה האיטלקית שנותנת הכי הרבה ביצים."

דבוראי רודה דבש מכווורת (צילום: ענת חרמוני/ פלאש 90)

בלי אמונות תפלות

אריה טוען שהמנהג של למלמל 'מלח מים' כדי להימנע מעקיצה של דבורה הוא שטות גמורה, "הדבורה לא באה לעקוץ אלא אם כן היא חושבת שהדבש שלה בסכנה. ההנפות והלחץ גורמות לה לחוש בסכנה ואז היא עוקצת." לכוורות שלו נכנס אריה בלי מיגון או מיגון חלקי ביותר. "אני תמיד אומר למי שבא לראות רדיה, תיכנס, תהיה רגוע ואחרי חמש דקות כבר אנשים מתרגלים והכל בסדר." לזוגתו של אריה אלרגיה חמורה לדבורים, "יום אחד אפילו הבאתי אותה לבית החולים בעקבות עקיצת דבורה ולמרות זאת היא לא פוחדת מהן למרות שאסור לה להעקץ."

המחירים של הדבש

הדבש ידוע בהיותו מוצר יקר בישראל. מועצת הדבש טוענת כי "מחירי הדבש לצרכן זולים ברובם, או קרובים למחירי חו"ל, וכי המחיר הקמעונאי הממוצע לצנצנת של 1 ק"ג עומד על כ-30 שקלים.

מבדיקה שנעשה על ידי המועצה לצרכנות ישנם פערי מחירים שמגיעים עד ל 257% לאותו המוצר ברשתות השונות. פערי המחירים הגדולים והמחיר היקר לדבש יוצרים בשוק ביקוש לתחליפים שממותגים גם כן תחת המילה דבש אך הם אינם מיוצרים על ידי דבורים.

ממועצת הדבש נמסר כי "יש לשים לב בעת קניית הדבש, כי המחיר אינו נמוך מדי, עובדה המעידה על איכות ירודה של דבש ולעתים אף מדובר בדבש מזויף המיוצר בעיקר מתערובת של סוכר המחומם עם צבעי מאכל וטעם. זהו דבש זול ולא איכותי ובמידה וצורכים אותו, עלול אף לפגוע בבריאות ולסכן חיים."

מאחר וקשה מאוד להבחין במראה או בטעם בין דבש מזויף לאיכותי, מועצת הדבש ומשרד הבריאות מפעילים תכנית איכות וולונטרית במסגרתה כ- 70% מהדבש המיוצר בישראל נמצא בפיקוח משלב הייצור ועד השיווק. במועצת הדבש ממליצים לרכוש דבש שעל האריזה מוטבע סימן תו האיכות- "דבש איכות תוצרת ישראל" או חותמת יצרן. "הצרכן יכול להיות רגוע בעת רכישת דבש מסומן בתו איכות של מועצת הדבש, כי רכש דבש איכותי ולא מוצר מזויף שיש בו רק צבע ומתיקות מלאכותיים. בזכות תהליך הבקרה והאיכות הקפדניים, תו האיכות נותן את הערובה לכך. מלבד הדבש המיובא על פי הסכמי הסחר, מתקיים יבוא לא חוקי של דבש באיכות ירודה מארצות המזרח ובעיקר מסין. זהו דבש שאינו עומד בדרישות התקן. קיים גם זיוף של דבש מקומי, בעיקר לפני ראש השנה, ולכן על הצרכנים להיות ערניים בקניית דבש" מציין מידן.

דבש (צילום: Marcobeltrametti מיתוך ויקימדיה)

אריה מספר כי בישראל תצרוכת הדבש איננה גדולה והיא עומדת על חצי קילוגרם פר נפש לשנה. "בחורף יש תצרוכת דבש גדולה יותר מטעמי בריאות. כמו כן ישנם שני פיקים מרכזיים – לפני ראש השנה ואחד פחות לפני פסח."  את צריכת הסוכר ממליץ ישראל להחליף בדבש. "צריך לעודד את צריכת הדבש בישראל בעיקר מטעמי בריאות ולהחליף אותה בממתיקי סוכר מלאכותיים למיניהם. אצלינו בבית משתמשים כמעט אך ורק בדבש, אין שימוש בסוכר."

מכון התקנים פרסם המלצות כיצד ניתן לזהות דבש מזויף

דבש מזויף הינו מוצר תעשייתי עשוי סוכרים, קרמל וצבעי מאכל. דבש תקני הינו מוצר טבעי שאינו אמור להכיל חומרים משמרים או מיצבים למיניהם, לכן חשוב מאוד כי הפרמטרים המרכיבים אותו יעמדו בדרישות התקן כך שהצרכן ירכוש דבש איכותי, מפוקח וטהור.

דבוראים ודבש (צילום באדיבות מועצת הדבש)

דבש בעל תו תקן נמצא בפיקוח שוטף של מכון התקנים ועובר בדיקות מקיפות במעבדות מכון התקנים המוודאות כי הוא דבש טבעי, ללא תוספות סוכרים ותוספות מלאכותיות אחרות. מומחי המכון מוודאים כי הדבש נאגר על ידי הדבורים מצוף הפרחים ולא נעשו בו שינויים בתהליך, דבר העלול לפגוע באיכותו. תו תקן לדבש הוענק על ידי מכון התקנים הישראלי למכוורת יד מרדכי- שטראוס. הדבש של חברה זו נמצא בפיקוח מכון התקנים ועובר בדיקות מקיפות במהלך השנה.

להלן חלק מן הבדיקות שעורך מכון התקנים לאיכות הדבש:

  1. תכולת המים בדבש- כמות המים המותרת היא עד 20%. מעבר לכמות זו יכולה להיווצר תסיסה שתכיל חיידקים, מה שיפגום באיכות הדבש.
  2. בדיקת סוכרים- הפרמטרים של הסוכרים נבדקים כדי לגלות אם נוספו סוכרים ממקור חיצוני ולא מהדבש עצמו.
  3. מרקם הדבש- בדיקת המרקם צריכה להצביע על כך שהוא אחיד, ללא קצף, לכלוך או עובש.
  4. תנאי אחסון – מוודאים כי הדבש אוחסן במקום מוצל והרחק ממקור חום.

כדי להימנע מלרכוש דבש שאינו תקני על הצרכן לוודא כי על גבי האריזה ישנו סימון של שם האורז, כתובתו, תאריך האריזה מסומן בגלוי (יום, חודש ושנה) ותאריך תפוגה המסומן במילים "עדיף להשתמש לפני.."

אם מחירו של הדבש נמוך באופן משמעותי, הדבר עלול להעיד על זיוף הדבש או שמירתו בתנאים לא נאותים הפוגעים באיכותו.

מגדלים ומוכרים ביחד:

מכוורת עמק חפר היא ביטוי לתעשיית הדבש היום בישראל. המכוורת השנייה בגודלה בישראל משווקת כשליש מצריכת הדבש הארצית.

מכוורת עמק חפר הוקמה כהתאגדות חקלאית שתופית של דבוראים במטרה לעקוף את מערכות השיווק הוותיקות ולקצר את הדרך בין הדבוראי לצרכן. המכוורת בבעלות שישה דבוראים אך היא קולטת דבש ממגדלים בכל רחבי הארץ. מוצרי המכוורת הם בתקני האיכות המחמירים ובכשרות בד"צ העדה החרדית.

דבוראים רודים דבש (צילום באדיבות מועצת הדבש)

 

היעלמותן של הדבורים

ובארץ ובעולם ממשיכים להיות מודאגים מהיעלמותן של כשליש מכמות הדבורים, תופעה היוצרת חשש גדול לעתיד יצור המזון בעולם ועתיד האנושות.

דבורת הדבש הינה בעלת חשיבות אדירה עבור האדם עקב היותה המאביקה המרכזית בטבע (אחראית להאבקת 80% מהיקף הגידולים החקלאיים בעולם). בארץ תורמת דבורת הדבש באמצעות האבקת הגידולים לתל"ג החקלאי בישראל כ- 2.5 מיליארד שקלים בשנה. כמו בכל העולם, גם בישראל מקדמת מועצת הדבש את המודעות לצורך בשמירה על ענף גידול הדבורים ומעודדת נטיעות של צופניות (מלשון צוף) והרחבת שטחי המרעה של הדבורים. הדבר נעשה בשיתוף קק"ל ובהקצאה שנתית של 100 אלף שתילים לנטיעה על ידי הדבוראים בחלקות חקלאיות.

דבורת דבש נושאת גרגירי אבקת פרחי דלעת (צילום: Eli Shany/ ויקימדיה)

"יש פחת גדול של דבורים בכוורות כל שנה ומשפחות שלמות מתחסלות. היום מדברים על בין 20%-25% מהדבורים שמתחסלות בשנה וצריך לחדש. זה יוצר המון עבודה והמון הוצאות", אומר אריה על מצב הדבורים. "כדי להיות דבוראי צריך להיות אדם אופטימי. כל דבוראי חייב להאמין שבשנה הבאה יהיה בסדר. בלי זה אתה לא מחזיק מעמד בענף הזה".

פסטיבל הדבש

לקראת ראש השנה ולציון 130 שנה לדבוראות בישראל ו- 100 שנה לייסוד ארגון מגדלי הדבורים, יתקיים 'פסטיבל הדבש' עם אירועים חגיגיים ברחבי הארץ, ביניהם:  המכוורות התיירותיות ברחבי הארץ יפתחו את שעריהן לקהל הרחב בין התאריכים 7-23 לספטמבר. בתכנית – פעילויות מרתקות להכרת עולם הדבורה והדבש, כל זאת במטרה  לקדם מודעות לחשיבות הדבורים בחיינו.

מועצת הדבש והדבוראים מאחלים שנה טובה ומתוקה!

פרטים נוספים באתר מועצת הדבש – www.honey.org.il ובעמוד הפייסבוק- פסטיבל הדבש