ארגוני נכים המתנגדים למתווה שהוסכם בין האוצר לארגוני הנכים בתיווך ההסתדות ערכו אתמול (ראשון) מסיבת עיתונאים בה הכריזו כי ימשיכו להיאבק במתווה. בין השאר ציינו כי מאז הושג המתווה, עוד לא הוצא בשביל המתווה תזכיר חוק, השלב הראשוני ביותר לחקיקתו. הארגונים המתנגדים אמרו כי ימחו מול מושב הכנסת שיפתח היום, ואיימו כי יחסמו את נתב"ג במידה ודרישותיהם לא ייענו.

במסיבת עיתונאים שנערכה במשרדי עמותת אחווה בחיפה, קראו הארגונים לראש הממשלה להתערב באופן אישי ולפתור את מצוקת הנכים, ולא לשלוח מתווכים או שליחים כדוגמת פרופסור אבי שמחון, אשר לטענתם 'מתעמר בנכים' ומתכחש אפילו להסכם שבהשגתו השתתף בעצמו.

בעוד ארגון 'הנכים הופכים לפנתרים' מאיים לפגוע כלכלית במדינה באמצעות חסימות בנתב"ג ובמקורות אסטרטגיים 'מפתיעים', קבל עו"ד גיל גולדרייך מעמותת אחווה על כך ש-15 שנים של הפגנות שקטות סובלות מהתעלמות של התקשורת, אשר בעצמה מעודדת יצירת פרובוקציות ולא דיון ציבורי ענייני במצוקת הנכים.

על פי ההסכם לו מתנגדים הארגונים, יוגדל הסכום המוקצה לטובת קצבאות הנכות בסכום שיגיע בעוד שלוש שנים ל-4.2 מיליארד ש"ח בשנה, וזאת מעבר ל"גידול הטבעי" בתקציב. לאחר שלושת הפעימות המוגדרות בהסכם תעלה הקצבה מ-2,342 ש"ח בחודש (הסכום המשולם כיום) ל-4,050 עד 4,500 ש"ח לחודש. בתום ההעלאה – כלומר החל משנת 2021 – תוצמד העלייה בקצבה לעלייה בשכר הממוצע במשק.

יהודה דורון, מארגון הנכים חולי הפוליו אמר: "אנחנו היינו רוצים שנכה יקבל את השכר הממוצע במשק כי ברור שנכה לא יכול לחיות גם מ-5,000. נתנו את ההסכמה לשכר מינימום אבל לא בפחות". ד"ר עמיחי תמיר מ"ארגון הנכים", אשר היה שותף למו"מ של הנכים עם פרופסור אבי שמחון, הסביר כי המתווה שהוסכם כולל מגרעות רבות כגון אי התחשבות בעליית שכר המינימום ומנגנון הצמדה שיחל לפעול אך ורק בסוף הפעימות המתוכננות לשנת 2021. "במכולת לא קונים בפעימות", אמר תמיר.

בנוסף להתנגדות למתווה, מחו הארגונים על כך שגם קרוב לחודש לאחר הצגתו, אין כל התקרבות לקראת מימוש ולא הוצא בגינו אפילו תזכיר חוק.

הדובר: תייסיר ג'בארין, "הישגים למען הנכים" (צילום: ארז רביב)

מתכננים להמשיך להיאבק

אייל כהן מארגון 'הנכים הופכים לפנתרים' איים להמשיך בצעדי מחאה חריפים ואמר: "בעבר התרענו מספר פעמים שהמלחמה תלך ותחריף. סגרנו את צומת וולקן, סגרנו את נמל אשדוד. אנחנו לא רוצים לגרום נזקים כלכליים למדינה אבל אין לנו ברירה אחרת. המטרה הבאה היא נמל תעופה בין גוריון. אנחנו וארגון "צוות לעניין" נחסום אותו למספר שעות בלתי מוגבל".

בתגובה לשאלה האם פעולות החסימות יפגעו באהדה הציבורית של מאבק הנכים, השיב עו"ד עו"ד גיל גולדרייך: "לפי סקר של קמיל פוקס כ80% מהציבור תומכים במאבק. נכון, יש בו חוסר נוחות, אך הארגונים מוחים מחאות שקטות כבר במשך 15 שנה וללכת כל הזמן בטוב ובהידברות ובהפגנות מאוד סולידיות זה לא מזיז לאף אחד. הנכים מקבלים הרבה אמפטיה, אבל ממשיכים לחיות מ-2,340 שקלים בחודש. גם לתקשורת יש בזה יד, כי כשיש הפגנה יותר פרובוקטיבית עם חסימות כבישים, התקשורת מגיעה ומשדרת וכשיש עשרות הפגנות שבאופן אישי השתתפתי בהן עם שלטים ומגפון וזה כמעט לא משודר בטלוויזיה ולכן דעת הקהל בכלל לא מודעת להפגנות".

עו"ד אוהד שמואלי, הפעיל בארגונים "תנו יד לחירש", ו "נכים למען נכים", הסביר את החשש מתרמית הטמונה במתווה הממשלתי. "חוזים והסכמים עושים בכתב. במקרה הזה שום דבר לא כתוב. יש תחושה מאוד קשה שמנסים להמית את המחאה מידיעה שיהיה מאוד קשה להחיות אותה".

 את המסר החברתי המכליל ביותר אמר יהודה דורון: "אנחנו קוראים לכל הציבור להתעורר. אף אחד לא יודע מה יקרה לו מחר. לכן, הבעיה היא לא שלנו, אלא של כל האזרחים. המאבק הוא גם בשבילם". בארגונים הסבירו כאשר בוחנים את מספרי הנכים לא ברגע נתון, אלא לאורך כל החיים, יש לרוב האוכלוסייה סבירות גבוהה להיות נכה, בשלב מסוים בחיים ובכך מתקיימות שתי מוטיבציות לתמיכה במאבק מצד אלו שאינם נכים – הן מתוך הזדהות עם אוכלוסיה חלשה והן מתוך ידיעה כי במוקדם או במאוחר רובנו נהיה חלק ממנה.