ביום שישי לפנות בוקר נחתם ההסכם להעלאות קצבאות הנכות, ואתמול (ראשון) כבר נפתח סבב ראשון של תגובות מהתקשורת, מהמערכת הפוליטית וגם מהאנשים שהיו שותפים לניסוח ההסכם. על אף שמדובר בהישג משמעותי שנראה כי הוא זוכה לגיבוי מראש הממשלה, שר האוצר, יו"ר הקואליציה, מארגוני הנכים ומההסתדרות, יש לזכור שהדרך ליישומו עוד ארוכה ועוברת בהחלטת ממשלה ובשינוי החקיקה בכנסת. בתגובות ובהתייחסויות אתמול ניתן כבר לזהות את ההתנגדויות והמאבקים בהם אנחנו הולכים לחזות בתקופה הקרובה.
ראש הממשלה מברך, פקידיו מצננים ההתלהבות
הראשון להגיב על ההסכם היה ראש הממשלה שבירך על ההסכם. נראה כי הלחץ של הנכים שזוכים לאהדה ציבורית עבד. נתניהו, הגיע למסקנה כי יש לסיים את משבר הנכים מהר ככל הניתן גם אם הוא נאלץ להגיע לפשרות שלא רצה בהן. מהמהירות שבה בירך על ההסכם ניתן להסיק כי מהלכיהם של ביטן ושמחון במהלך המשא ומתן היו מסוכמים אתו ומקובלים עליו.
מנגד, שר האוצר כחלון, נמנע מלהגיב על ההסכם עצמו אך לשרי הממשלה אמר אתמול בישיבת הממשלה כי ההסכם ימומן מקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בסך 300 מיליון שקלים. אמירה שהביאה לתרעומת בקרב השרים. השרים יודעים שהקופה הציבורית 'סובלת' מעודפי גביה אדירים וכי הכסף להעלאת קצבאות הנכים קיים.
יו"ר הקואליציה, דוד ביטן, שייצג את הממשלה במשא ומתן אמר על ההסכם כי מדובר בהסכם טוב שנותן לנכים העלאה משמעותית. הוא היה רוצה לתת לנכים העלאה משמעותית יותר, אך העדיף להשאיר לממשלה אפשרות לטפל בנושאים נוספים על הפרק כמו שיפור מצבם של הקשישים הסיעודיים.
הפרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה כינס אתמול בצהריים תדריך עיתונאים בו אמר כי מבחינתו, הסעיפים הדחויים של ההסכם לא מחייבים ולמעשה אף אחד לא יכול להתחייב עליהם. "אף אחד לא חתם על כלום. יש רק הסכמות" הוא אמר. באמירתו זו מזין שמחון את חוסר האמון של הנכים בממשלה לאחר שרק לפני יומיים הוא השתתף בניסוח ההסכם. לשיטתו של שמחון, כפי שהסביר אמש לכתבים, הממשלה לא יכולה להתחייב על מתווה העלאת קצבאות כיוון שהוא כולל התחייבות כספית החורגת מטווח הראייה של הנומרטור, אשר תפקידו להגביל ההוצאה הציבורית בטווח של שלוש שנים קדימה. מעניין להיזכר שכשהיה מדובר במתווה הגז היה שמחון מהסנגורים המרכזיים של פסקת היציבות הרגולטורית, שאפשרה מתן הקלות למונופול הגז לתקופה של עשר שנים.
התגובה לדבריו של שמחון לא איחרה לבוא כשח"כ אילן גילאון שיגר מכתב לראש הממשלה בו הוא מצהיר כי שמח לשמוע על תמיכתו של ראש הממשלה בהסכם ובמקביל דרש לקבל מראש הממשלה הבהרות בנוגע לנסיגתו של שמחון מההסכם אליו הגיעו רק יומיים קודם. "אבקש להבהיר את עמדתך ועמדת הממשלה בנוגע להתבטאויותיו של פרופ' שמחון – ולדעת האם אתה עומד מאחורי דבריו או מאחורי הסיכומים אליהם הגענו ביום שישי בבוקר". כתב גילאון לראש הממשלה.
"ימי פומפי האחרונים": במסדרונות האוצר מפליגים בדימויים
בידיעות אחרונות בחרו לפרגן להסכם ובכותרת הראשית של העיתון נכתב "כבר לא חצי בן אדם" ליד תמונתו של אלכס פרידמן, ממובילי המאבק. לעומת זאת, הכתבת הבכירה של דה מארקר, מירב ארלוזורוב, לא פספסה הזדמנות להתנגח בהסתדרות וטענה כי הקצבה הגבוהה תביא ליציאתם של הנכים משוק העבודה ועלולה להעלות את מספר הנכים שידרשו קצבה. עוד טענה ארלוזורוב כי מדובר במשא ומתן שנוהל באופן מופקר שיביא להוצאה תקציבית של 4-5 מיליארד שקלים. במאמר פרשנות שפרסמה אתמול הביאה מדבריהם של בכירים במשרד האוצר שטענו כי "מקבלים החלטה על הקצאת ענק של 6-4 מיליארד שקל במסגרת הסכם פוליטי, מבלי להיוועץ באנשי המקצוע. זה כאוס מוחלט של ניהול התקציב, וזה מאותת – כמו לפני שני עשורים – שאנחנו בימי פומפיי האחרונים. אין מגבלות, הכל מותר, אפשר לקבל החלטות בשליפות מהמותן בלי להתחשב במחיר. 2018 היא שנת בחירות והיא נפתחת בהתפרקות כללית. הולך להיות כאן גיהנום".
בהקשר זה יש לציין כי עלות ההסכם מדוברת כבר כמה חודשים, כשכחלון התייחס לראשונה לסכום 4 מיליארד שקלים כבר בפסח. ההסתדרות, רוב מכריע של ארגוני הנכים, נציגים של שר האוצר וראש הממשלה, יו"ר הקואליציה, ויו"ר המועצה הלאומית לכלכה קיימו משא ומתן אינטנסיבי, לאחר מאבק ארוך שלדעת רבים הוא אחד הצודקים שנוהלו פה בשנים האחרונות. מבחינת אותו קומץ של אנשי מקצוע, שאחראים במידה רבה על המצב המבזה שאליו הגיעו הנכים, מדובר באסון. מהו האסון? שלא דיברו איתם.
בתאגיד השידור 'כאן' טען ראש התחום הכלכלי, שאול אמסטרדמסקי כי בשורה התחתונה מדובר בהסכם שבו כולם מפסידים מלבד ההסתדרות, והסביר בלשונו החדה כיצד גם קופת המדינה הפסידה וגם הנכים הפסידו והכל תרגיל אחד גדול. אמסטרדמסקי מדברר למעשה את עמדת האוצר המסורתית כי העלאת קצבאות אוניברסלית היא טעות וכך גם ההצמדה לשכר הממוצע במשק.
בשורה התחתונה ייתכן וההסכם הוא לא סוף פסוק במאבק הנכים. נראה כי לאחר חתימתו נחשפו חלק מהתכניות והתעמולה של מתנגדי ההסכם במסדרונות האוצר, הממשלה והכנסת.
