נתוני ביצוע תקציב המדינה לחודש אוקטובר, שפורסמו אתמול (רביעי) מציירים תמונה מוכרת: הגאות בגביית המיסים נמשכת, קצב הגביה השנתי עשוי להביא את המדינה לעודף של 22 מיליארד שקלים לעומת התחזית המקורית, תוך עלייה כמעט בכל סוגי המיסים; במקביל, הממשלה מצמצמת את היקף הגירעון עם גיוס שלילי של קרוב לחמישה מיליארד שקלים, שמביא את הגרעון הנצבר מתחילת השנה לפחות ממיליארד שקלים לעומת תכנון שנתי של 36.6 מיליארד שקלים. בתחום ההוצאות, בחלוף 83% מימי השנה הוציאו משרדי הממשלה כ-79% מתקציבם.
עודפי גביית המיסים הגדולים שנרשמו בספטמבר, עמדו בחודש האחרון במרכז השיח הכלכלי, כשהתחזיות הן כי 2017 תסתיים עם עודפי גבייה של כ-18 מיליארד שקלים. באוקטובר, גבתה המדינה מיסים בשיעור של 30.1 מיליארד שקלים, ובכך המשיכה את מגמת הגאות של החודשים האחרונים.
סך הכל, מתחילת השנה, גבתה המדינה 264.1 מיליארד שקלים במיסים, המהווים קצב גביה שנתי של 317 מיליארד שקלים. זאת לעומת התחזיות של האוצר, שעמדו על 294.5 מיליארד שקלים בלבד. במידה וקצב הגבייה הנוכחי ימשך, צפויה המדינה לסיים את השנה עם עודפים של למעלה מ-22 מיליארד שקלים.
מעניין לציין כי הגאות בגביית המיסים כוללת כמעט את כל סוגי המיסים. כך למשל במס הכנסה מחברות ועצמאים נרשמה עלייה של 35% לעומת אוקטובר 2016, בתחום הניכויים (הכולל את מבצע הגביה על דיבידנדים) נרשמה עלייה של 92%, בגביית המיסים על רווחי הון נרשמה עלייה של 12.5%, ובהכנסות ממיסוי ניירות הערך ורווחי ריבית נרשמה עלייה של 6.8%.
במיסוי מקרקעין נרשמה עליה של 43%, ובמיסי קניה נרשמה עליה של כ 20% לעומת אוקטובר 2016. תמונה זו, של עלייה משמעותית בגבייה בסוגי המיסים השונים, סותרת את הטיעון שנשמע בחודש האחרון לפיו כי החריגה בגביית המיסים היא נקודתית וחד פעמית.
בתחום הגירעון, חודש אוקטובר המשיך את המגמה המגמה, שהחלה באוגוסט, להקטנת מתווה הגרעון השנתי, כשבחודש זה נרשם עודף של 3.9 מיליארד שקלים. מתווה הגרעון המתוכנן שאושר לממשלה עמד על 36.6 מיליארד שקלים, המהווים 2.9% מהתוצר. בתחילת השנה נכנסה היחידה לניהול חוב למתווה לגיוס הון, בקצב התואם את התוכנית, כך שעד ליולי נצבר גירעון של כ-9 מיליארד שקלים. מאז יולי השתנתה המגמה והיחידה לניהול חוב החלה בצמצום הגרעון השנתי, שהגיע באוקטובר לרמה של 0.9 מיליארד שקלים בלבד.
במקביל מבצעת היחידה לניהול חוב שינוי משמעותי בתמהיל גיוס החוב, כך שחלק הולך וגדל מגיוס החוב מבוצע בחו"ל במטבע חוץ. התוכנית המקורית קבעה כי גיוס החוב בחו"ל יעמוד על 300 מיליון שקלים. מתחילת השנה עומד מאזן הגיוס בחו"ל על 4.7 מיליארד שקלים. לעומת זאת גיוס החוב המקומי (זה המשמש בעיקר את קרנות הפנסיה) תוכנן לעמוד על 36.3 מיליארד שקלים. בפועל, היחידה להחזר חוב ביצעה הפחתה של מאזן החוב הממשלתי בשוק המקומי, ורשמה עודף של 3.8 מיליארד שקלים בסעיף זה.
לשינוי בתמהיל החוב משמעות גדולה, מאחר והחוב המקומי משמש את קרנות הפנסיה כאפיק השקעה יציב. נסיגת המדינה מהנפקת אג"ח בשוק המקומי מציבה את קרנות הפנסיה בבעיה. בנוסף העברת החוב מהשוק המקומי לחו"ל חושפת את המדינה ללחצים מגורמים בינלאומיים.
בתחום ההוצאות, בחלוף 83% מימי השנה נרשם ביצוע של 79% מהתקציב השנתי שאושר למשרדי הממשלה. בעוד המשרדים האזרחיים הצליחו למצות 77.2% מתקציבם, מערכת הביטחון מיצתה כבר 87.9% מתקציבה המתוכנן.