עם פיצול ערוץ 2 עברו הזכייניות קשת ורשת לשדר באיכות HD, אבל הצופים דרך ממיר 'עידן +' קולטים עדיין רק באיכות רגילה את ארבעת הערוצים הישראלים. באוצר מעדיפים להמתין להפרטה, וסלקום TV ש"רוכבת" על התשתית הציבורית של 'עידן +' נפגעת גם היא לעומת HOT ו-YES שצופיהן בעלי הממירים המתאימים, יכולים לצפות השידור באיכות הגבוהה. בינתיים, כלל לא ברור אם הפרטת המערך תועיל להגדלת התחרות ולכניסת שחקני שידור חדשים למערך.

בעבר, החליטה המדינה שלא לנסות להתגבר על הכשלים במערך השידורים של 'עידן +', הכוללים כיסוי חלקי באזורי המדינה השונים ושימוש בטכנולוגיה מיושנת יחסית, המגבילה את מספר הערוצים אותם ניתן להעביר בעזרתה. ההחלטה להפריט את מערך השידורים במכרז אמורה לגרום לחמישה שחקנים מסחריים בתחום השידורים, להצטרף לשוק השידורים.

בדיון בוועדת הכלכלה, שהתקיים בתחילת השבוע, אמר נציג האוצר שפרסום המכרז להפרטה יתרחש בעוד כמה שבועות. יו"ר הוועדה, איתן כבל (המחנ"צ) זעם על עמדת האוצר, "לא יכול להיות שמיליון צופים יפגעו – מדובר ברשעות, חלמאות או טמטום". היו"ר כבל אף ציין בפתח הישיבה כי הוא מכנס את הוועדה למרות בקשתו של ממלא מקום מנכ"ל משרד התקשורת, מימון שמילה, לדחות את הדיון. הוא הוסיף כי רק לא מזמן עשתה הוועדה לילות כימים, כדי להוציא לדרך מהלך לייצר תחרות בשוק שכמעט ואין בו תחרות. כבל אינו מדייק. לסלקום TV יש כ-150,000 לקוחות, ובחודשים האחרונים גם פרטנר TV נכנסה לשוק, והחלה לתפוס תאוצה.

היתרון במערך 'עידן +' הוא שמדובר במערך שידורים ציבורי הניתן בחינם, ומבוסס רק על רכישת ממיר מתאים לקליטת השידורים. למעשה, רוב צופי המערך מחזיקים בממיר שכלל לא יכול לקלוט שידורי HD, וללא שדרוג הממיר, שידורי HD ב'עידן +' יובילו לאי-קליטה של הערוצים שישודרו רק באופן הזה. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנ"צ), שהשתתפה בדיון הוועדה הוסיפה כי "המעבר לא נועד כדי לשנמך את עידן פלוס מול המתחרים, המדינה צריכה להיות אחראית שהשידור יהיה ראוי והיא לא יכולה לחמוק מתחת לרדאר". ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) אמרה כי המדינה הופכת את הפלטפורמה שלה עצמה לפחות אטרקטיבית, "כל הדיון מאיפה יבוא הכסף הוא לא רלוונטי, הרשות צריכה לשים 10 מיליון שקל ולאפשר ל-300 אלף בתי אב לקבל את מה שמקבלים כולם", אמרה. ח"כ נחמן שי (המחנ"צ) אמר כי "העניים וחסרי האמצעים נדפקו שוב. המדינה חייבת את זה לתושביה אבל פה מתחמקים מאחריות, זה חמור ומביש".

מי ירצה לרכוש מערך כושל כאפשר לשדר באינטרנט ללא רישיון ?

התכניות להפריט את המערך, שהושקעו בו עד כה כ-150 מליון שקלים, לא כולל השקעת הציבור ברכישת ממירים, מבוססות על מודל שכלל לא ברור האם הוא כלכלי. הזוכה במכרז יתפעל את משדרי הרשת ויצטרך להיות אחראי לאיכות הקליטה ברחבי הארץ, כאשר לצד הערוצים הישראלים שישודרו ללא עלות לציבור, יתאפשר לו למכור עוד ערוצים בתשלום. הבעיה היא שמשרד התקשורת לא מפקח כלל על שידורים שנעשים באינטרנט – גם אלו שנעשים על ידי חברות בינלאומיות כמו נטפליקס, וגם על ידי חברות מקומיות. כך מתיר המשרד, להוט באופן חלקי ול-YES באופן מלא, לעשות שימוש ברשת האינטרנט כדי להעביר שידורי טלוויזיה, אף שהחברות לא הוציאו רישיונות מתאימים.

בנסיבות כאלו, כאשר ניתן פשוט לרכוש תוכן מחברות הפקה, ולהציע אותו באינטרנט, לא ברור מי ירצה לרכוש מערך פיזי, בעייתי, כאשר הסיכוי להרוויח ממנו קלוש. חברת סלקום בחרה בנתיב דואלי – הממיר שהיא מציעה קולט מהאוויר של שידורי 'עידן +', ומהאינטרנט את חבילות הערוצים הנוספים, ולכן גם צופיה "תקועים" בשידורים באיכות רגילה. ה"רכיבה" של סלקום על התשתית הציבורית גם היא מעלה שאלות סביב החוקיות של העניין – בשל הכריכה של השידורים בחינם עם השידורים בתשלום.

בפועל, כבר מתקיימת תחרות עזה בשוק השידורים הרב-ערוציים, באופן שמייצר "מרוץ לתחתית" – הרבה גופי שידור חלשים יחסית, כאשר לHOT  ו YES  יש הצעות בכל רמות המחיר והשירות, ואילו האחרים מציעים בעיקר מוצרים זולים בטווח של 50-120 ש"ח לחודש. למרות ההבטחות של משרד האוצר, ספק עם הפרטת המערך אכן תוביל לשיפור השירות לציבור.