אלכסנדר גולובין הוא התקווה הגדולה של הכדורגל הרוסי לצמוח מחדש ולחזור סוף סוף להיות אחת הנבחרות הגדולות באירופה ובעולם. הקשר המרכזי בן ה-22 שמשחק בצסק"א מוסקבה הוא אחד השחקנים הצעירים הטובים באירופה וללא ספק הכוכב הכי גדול בנבחרת רוסיה במונדיאל הביתי. הוא גם המפתח המרכזי להצלחת הנבחרת בטורניר, היום בשעה 21 הוא יצטרך להמשיך את היכולת הגבוהה מול משוכה קשה יותר נבחרת מצרים.

במהלך משחק הפתיחה מול נבחרת סעודיה, הכל עבר דרך גולובין. הפציעה של אלן דזגוייב והכניסה של דניס צ'רצ'ב נתנה רוח גבית למשחק ההתקפה של נבחרת רוסיה. גולובין הרגיש בנוח יותר בלב הקישור והחליף תיפקד בצורה טובה יותר מאלן דזגוייב כלב הנבחרת הרוסית. הרוסים טסו בהתקפה והגיעו להזדמנויות נהדרות פעם אחר פעם. המשחק נגמר בניצחון ענק 0:5 לזכות רוסיה, כאשר גולובין מתפקד כמאסטרו של הקונצרט עם 2 בישולים ושער בבעיטה חופשית אדירה.

לכדורגל הרוסי ישנה בעיה מאוד קשה בשנים האחרנות במציאת כישרונות צעירים וקידומם בקבוצות הצמרת. בניגוד לנבחרת הרעננה שרוסיה הציגה ביורו 2008 עם שחקנים צעירים ובלתי מוכרים וכדורגל מהיר וסוחף שכלל את השוער הצעיר איגור אקינפייב שעדיין עומד בשער הנבחרת, הקשרים דיניאר ביליאלטדינוב, יורי ז'ירקוב שעבר לצ'לסי, החלוץ הגבוהה רומן פבליוצ'נקו ששיחק בטוטנהאם והכוכב הגדול מכולם הגאון הקטן בעל פני התינוק אנדריי ארשאבין שעבר אח"כ לארסנל. רב הכוכבים הגדולים האלו נצצו בטורניר הענק של הנבחרת תחת שרביטו של המאמן ההולנדי חוס הינדק וניצלו את הטורניר למעבר לקבוצות הגדולות באירופה.

אחת הבעיות הקשות ביותר בכדורגל הרוסי הוא למצוא את הכישרונות בגילאים הצעירים ביותר ולטפח אותם. לגולובין שנולד בעיר הקטנה קלטן שנמצאת במרכז סיביר ורחוקה מאוד מהחלק האירופאי של רוסיה, לא היה כמעט סיכוי להראות את יכולותיו ולהפוך לשחקן מקצועני. הוא זכה בגיל צעיר לשתי הזדמנויות בלבד, בראשונה הוא נדחה באמירה שלא יצא ממנו שחקן כדורגל ובהזדמנות השנייה הוא כבר ידע לא לפספס ולקחת אותה בשני ידיים.

הוריו הם לא אנשי ספורט, אמו היא רואת חשבון ואביו עסק ביבוא מוצרים, אבל הם תמכו בכעשרון הגדול שרצה להגשים את חלומו. המשפחה הקטנה שכללה את אלכסנדר ואחיו הקטן, הייתה יוצאת מגיל צעיר לימים רבים של טיולים, רפטינג לאורך נהרות ההרים, שעות בלתי נגמרות של דייג משפחתי ושירים ליד המדורה. השהייה הארוכה בטבע אפשרה לילד הקטן לפרוח ולרוץ בלי הפסקה במרחבי הפתוחים של סיביר.

בזמנו הפנוי אהב אביו לשחק כדורגל עם חבריו, וכשגדלו בניו הוא החל לקחת את בניו למשחקי הכדורגל בסביבה.  בגיל שש, הוא הביא את אלכסנדר לקבוצת ילדים מקומית ורשם אותו במועדון. תוך זמן קצר פרח גולובין בקבוצת הילדים והיה ברור לכולם שיש לנער כישרון כדורגל יוא דופן ביחס לעיר הקטנה. אביו שהבין שהוא חייב לקדם את בנו לקח אותו ורשם אותו לבית ספר לכדורגל בעיר הגדולה יותר בסביבה נובוקוזנצק.

לאחר שגולובין המשיך לבלוט גם בבית ספר החדש והכישרון היוצא דופן שלו במרכז המגרש בלטו מעל המצופה. החליט אביו לקחת את הילד הצעיר למבחנים בקבוצה גדולה יותר, בתקווה שאם המאמנים יראו את מה שכל המחוז שלו רואה, הם יצרפו אותו למחלקת נוער רצינית יותר ויקדמו אותו לרמות גבוהות יותר. ואכן אביו הצליח לסדר לו מבחנים בקבוצת ספרטק מוסקבה, אחד ממועדוני הפאר של הכדורגל הרוסי. שניהם נסעו ביחד נרגשים לעיר הבירה, בתקווה להרשים את מאמני קבוצת הילדים.

לצערם של השניים, כאשר הם הגיעו לאימוני ספרטק הם גילו שמה שנראה יוצא דופן ומרשים בעיר קטנה באמצע מקום פריפריאלי כמו סיביר, הוא לא מתקרב לרמה המצופה בעיר הגדולה. כאשר גולובין עלה על הדשא במוסקבה הוא הופתע לגלות רמת כדורגל גבוהה מאשר הוא ציפה ושליד הקטן מקלטן פשוט לא טוב מספיק כמו שאר הילדים על המגרש. המאמנים של ספרטק לא התרשמו מהילד והאב ובנו חזרו עצובים ומאוכזבים חזרה לביתם בסיביר.

בדרך כלל כשאנשים שמקבלים את הזדמנות חייהם ונכשלים בא הם לא מצליחים להתרומם מהקרשים. האכזבה במשפחה הייתה קשה, אבל גולובין הצעיר הבין שמכאן ניתן רק ללמוד ושצריך לעבוד קשה יותר כדי להצליח, בתקווה שיום אחד הוא יקבל עוד הזדמנות והפעם הוא יגיע אליה טוב יותר ומוכן יותר. לאחר הביקור בעיר הבירה ובמועדון הפאר גולובין הצעיר כבר ידע שהוא עוד יחזור לשם כשחקן כדורגל בכיר מן המניין.

בשנת 2010, גולובין נכנס לבית הספר Leninsk-Kuznetsk של התאחדות האולימפית, שם פגש את המאמן סרגיי ואסויטין. כבר מההתחלה תפס גולובין את עינו של המאמן הבכיר ובלט מעל שאר הילדים בגילו. המאמן התרשם מהתמדה, מסירות וחריצות בשילוב עם הגמישות של המוח וחשיבה לא סטנדרטית. הילד היה בלתי נפרד מן הכדור ולעתים קרובות נשאר במגרש לאחר האימונים כדי שוב לעבוד על הבעיטות.

בשנת 2012, הוזמן גולובין לשחק עבור נבחרת סיביר בטורניר קרימסק, שם הוא הוא היה אחד השחקנים הבולטים בטורניר והתגלה ע"י סקאוט של קבוצת צסק"א מוסקבה. את ההזדמנות השניה הוא לא פספס ובגיל 16 הוא עבר לקבוצת הנוער של אחת הקבוצות הגדולות ברוסיה.

שנה לאחר מכן, במסגרת אליפות אירופה עד גיל 17, הוא היה חלק מהנבחרת שהפתיע את אירופה וזכתה בתואר אלופי אירופה. גולובין היה הכוכב הגדול של אותה הנבחרת וכשחזר קיבל בטקס חגיגי את התואר "מאסטר הספורט של הפדרציה הרוסית". למרות הזכייה המרשימה של הנבחרת בטורניר האירופאי גולובין הוא השחקן היחיד מאותה הנבחרת שקבל את הזימון לנבחרת הבוגרת ורב שחקניה משחקים בקבוצות קטנות בליגה הראשונה והשניה ומתקשים לפרוץ קדימה.

בחודש ספטמבר 2014 עשה גולובין את הופעת הבכורה שלו בקבוצת הצבא הרוסית במשחק גביע. חצי שנה לאחר מכן, גולובין שיחק את המשחק הראשון באליפות רוסיה. הכישרון שלו הצליח להרשים את מאמן הקבוצה ליאוניד סלוצקי שהחל לקדם את הנער בקבוצה הבוגרת. העונה הוא היה כבר הכוכב הגדול ביותר של צסק"א והוביל את הקישור עם חמישה שערים וארבע בישולים ב-27 משחקים.

אם ימשיך ביכולת שהציג מול נבחרת ערב הסעודית, יהיה לנבחרת מצרים קשה לעצור את הנבחרת המארחת ולקבצתו צסק"א יהיה קשה להחזיק אותו מוסתר מהעין בליגה הרוסית. כנראה שלא משנה איך הטורניר הזה ימשך, גולובין כבר הצליח להרשים מספיר מנהלים מקצועים מרחבי האריות של אירפה שיהיו מוכנים לשלם את הסכום הדרוש כדי לקדם אותו למרכז הבמה העולמית באחת הליגות הטובות בעולם בעונה הבאה.