מנתוני הדו"ח עולה כי בשנה החולפת, נפתחו בסנגוריה הציבורית 32 אלף תיקים פליליים – מספר המהווה ירידה של כ-2% מהיקף התיקים שנפתחו בה שנה לפני כן, וממשיך את הירידה בפתיחת התיקים שנמשכת בשלוש השנים האחרונות. מתוך סך תיקיה, בשנת 2017 ייצגה הסניגוריה הציבורית בני נוער ב-12,706 הליכים משפטיים.

השנה נכלל בדו"ח גם פרק מיוחד בשם "מניעת הרשעות שווא". הפרק סוקר את פעילות הפורום למניעת הרשעות שווא, שהחל לפעול בסניגוריה בשנת 2017. הפורום הוקם נוכח מחויבות הסניגוריה הציבורית למניעת הרשעת חפים בישראל, ומתוך הכרה בערך של עשייה מערכתית למניעת הרשעות שווא, ונועד לבחון את הגורמים להרשעות שווא בישראל ולאפשר התמודדות רוחבית ומוסדית עימם.

כבכל שנה, סקר הדו"ח את הנקודות המרכזיות אותן זיהתה הסניגוריה במערכת המשפט בשנה החולפת.

עלייה של 25% בתלונות על אלימות שוטרים

מניתוח נתוני הפעילות הכלליים של המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), המופיעים בדו"ח הסניגוריה, ניתן ללמוד על כך שתלונות רבות המוגשות למחלקה אינן מגיעות לכדי חקירה ממצה, בין אם משום שהוחלט שלא לחקור אותן כלל ובין אם משום שבירורן נפסק בשלב מוקדם ללא המשך חקירה. מהנתונים עולה כי חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה, כאשר תוצאות החקירות שמתקיימות מאופיינות בשיעור נמוך של מיצוי הדין עם השוטרים.

בשנת 2017 הוגשו למח"ש 2,613 תלונות כנגד שוטרים. מתוכן, נערכה חקירה ב-641 תיקים בלבד, כאשר ב-1,972 תלונות נוספות לא נערכה כלל חקירה או שנערכה בדיקה ראשונית שלא הבשילה לכדי חקירה של ממש. מתוך כלל התלונות שטופלו על ידי מח"ש, רק ב-136 תיקים הוחלט על העמדת השוטרים לדין פלילי, וב-113 תיקים הוחלט או הומלץ על העמדתם לדין משמעתי.

במהלך השנה החולפת, הועברו למח"ש על ידי הסניגוריה הציבורית 251 תלונות שעניינן טענות לאלימות שוטרים, שיעור המהווה עלייה של כ-25% לעומת היקף התלונות שהוגשו בשנת 2016. מתוך כלל התלונות שהוגשו, 145 תלונות נגנזו מעילות שונות (רובן מבלי שהתקיימה כלל חקירה), ורק בשבע תלונות התקיימה חקירה שבסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי.

אחד השינויים שמציעה הסניגוריה למצב הוא תיקון חקיקה, לפיו הטיפול בתיקים הכוללים עבירות שעניינן תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור שהינו שוטר, יהיה בסמכותה הייחודית של פרקליטות המדינה, זאת בשונה מהמצב הקיים כיום, לפיו עבירות כלפי שוטרים שאינן עבירות תקיפה מטופלות על ידי יחידת התביעות המשטרתיות, ובמקרים מסוימים אף עבירות של תקיפת שוטרים מטופלות על ידי התביעות המשטרתיות, וזאת כאשר ישנה עבירה אחרת, המצויה בסמכות התביעות המשטרתיות, שהיא העבירה המרכזית.

תנאי המעצר קשים יותר מתנאי המאסר

התמונה המצטיירת מהדו"ח לגבי חלק ממתקני הכליאה בהם מוחזקים עצורים היא קשה ביותר, וכרוכה בפגיעה בליבת זכותם החוקתית של העצורים לכבוד. לעיתים קרובות, טוענים בסניגוריה, התנאים באגפי העצורים שבמתקני הכליאה הם אף קשים יותר מהתנאים באגפי האסירים שנשפטו והורשעו.

תנאים קשים אלה כוללים צפיפות חמורה במתקני הכליאה, שמגיעה לכדי 2-3 מ"ר בלבד לכלוא ולעיתים אף פחות מכך. נושא זה הוצף השנה בבג"ץ צפיפות בתי הכלא, שגם במהלכו חזרה ועלתה הטענה לפיה הצפיפות קשה יותר במתקני מעצר מבמתקני המאסר.

בנוסף, בחלק ממתקני הכליאה מוחזקים עצורים בתנאים הפוגעים בכבודם גם בהיבטים נוספים: תנאי מגורים קשים; תנאי היגיינה ותברואה ירודים ביותר, מקקים ומזיקים; תנאי מזג אוויר קשים ותחושת מחנק בתאים; החזקה בתנאי הפרדה או בידוד קשים; מזון בכמות ואיכות בלתי מספקת; שימוש לא מידתי בכבילת העצירים למיטה כאמצעי ריסון; מחסור בציוד בסיסי; קשיים במתן טיפול רפואי הולם ועוד.

הדו"ח מציין גם כי חלק מבעיות אלה קיימות גם במתקני המעצר בבתי המשפט, כולל היעדר תנאים הולמים לקיומם של מפגשי עו"ד-לקוח; והובלה באיזוק לעיני הציבור הרחב, תוך פגיעה חמורה בכבודם של העצורים ובניגוד לחוק.

תופעה נוספת אותה מציינת הסניגוריה היא אופני מעצר משפילים. הסניגוריה נתקלה במקרים חוזרים של חיפושים שנעשים בחלק מתחנות המשטרה בגופם של עצורים, ביניהם קטינים ואנשים ללא עבר פלילי, בהם העצורים נדרשו להוריד את כל בגדיהם, ולהיוותר עירומים כשהם כורעים על הרצפה מול השוטרים העורכים בהם חיפוש. ממגוון תיקים שבהם נחשפה התופעה נראה כי החיפושים המשפילים נערכו בניגוד לחוק, ותוך הפרה חמורה של זכותם החוקתית של העצורים לכבוד ולפרטיות.

תנאי המעצר הקשים עלולים לפגוע בזכותו היסודית של העצור להליך הוגן. הסיכוי לשבור את רוחו של חשוד באמצעות המעצר לצרכי חקירה ולגרום לו להודות בדברים שלא עשה גדול יותר כאשר מדובר במי שחירותו נשללה, וזאת בשל הלחץ הנפשי הנלווה לשלילת החירות כשלעצמה.

באשר למעצר עד תום ההליכים, מהדו"ח עולה כי התביעה עתרה למעצר עד תום ההליכים לגבי כמעט 90% מהנאשמים בהליכים בבתי המשפט המחוזיים, ולגבי כשליש מהנאשמים בהליכים בבתי משפט השלום. בית המשפט קיבל כ-60% מבקשות התביעה למעצר עד תום ההליכים בבתי המשפט המחוזיים וכ-50% מבקשות התביעה למעצר עד תום ההליכים בבתי משפט השלום.

גם במקרים בהם הבקשות למעצר עד תום ההליכים נדחות לבסוף על ידי בתי המשפט, עצם הגשת הבקשה מביאה לשלילת חירות מיותרת. לעיתים חולפים שבועות ואף חודשים עד להחלטת השחרור, ובזמן זה נותר הנאשם במעצר. עוד מתריעה הסניגוריה כי מעצרים עד תום ההליכים, שלעיתים מתמשכים חודשים ארוכים ואף מעבר לכך, מקשים על הנאשם לנהל את הגנתו כראוי.

משירות בתי הסוהר נמסר כי "מתקני המעצר במדינת ישראל הם במתקנים ישנים, ורובם מבנים שהוכרו על ידי המועצה לשימור אתרים כאתרי מורשת היסטוריים לשימור. שב"ס מתמודד עם אחזקת מבנים אלה ככל יכולתו, אך יצוין כי כמעט ולא נבנו מתקני מעצר חדשים לאורך השנים.

"ממשלת ישראל אישרה תכנית רחבת היקף, שהכין שב"ס, לשיפור מצב מתקני הכליאה והקמת מתקנים חדשים. התכנית כבר מיושמת ובמעמד השר לבט"פ, גלעד ארדן, ונציבת בתי הסוהר, עפרה קלינגר, הונחה בחודש יוני השנה, אבן פינה למתחם כליאה ושיקום מגידו שייבנה במהלך שנים הקרובות. בשבוע זה גם תונח אבן פינה להרחבת בית סוהר 'אלה' בדרום וכן מספר רב של אגפים בבתי סוהר שונים נמצאים בתהליך של שיפוץ.

"יצוין כי לאור התנאים הקיימים, השר לבט"פ, גלעד ארדן, הקצה מימון ייעודי ובימים אלו מתקין שב"ס מזגנים בכל האגפים לעצורי ימים במתקני המעצר ברחבי הארץ.
בתחום תנאי הכליאה, שב"ס הקים השנה צוות ייעודי לטיפול ושיפור תנאי המחיה לעצורים, הצוות כבר החל לפעול והמלצותיו יבואו לידי ביטוי במהלך השנה. השנה כבר ניתן פתרון בתחום המזון לעצורים בצורה של תוספת ושיפור המזון, ולראיה, בדו״ח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2018 ובדק בין היתר את סוגיה זו, צוין השיפור המשמעותי בתחום המזון בבתי המעצר.

"לצד השיפוץ והבינוי שאנחנו נמצאים בעיצומם, שב״ס נערך לחלופות הכליאה שנקבעו בתכנית הריווח וצמצום אסירים במתקני הכליאה, הרחבת היקף האסירים המבצעים עבודות שירות גם במאסרים של עד 9 חודשים, ובנוסף הקמת היחידה למאסרים קצרים בשב״ס שתדון בשחרור מוקדם של שפוטים למאסרים קצרים עד 12 חודשים. תהליך החקיקה של שתי חלופות אלה הסתיים ועבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. יישומם יחל בתחילת 2019. ההצעה להרחבת השחרור המנהלי, שיפחית גם הוא את הצפיפות במתקני הכליאה, נמצאת בתהליך חקיקה בכנסת והיא תידון השבוע בוועדת חוקה חוק ומשפט.

כחלק מהתפיסה של שיפור תנאי המעצר ותפיסת השיקום המתקדמת של שב"ס, הוקמו מרכזי חינוך בבתי המעצר ונוסף כוח אדם מקצועי להגברת סיכויי ההשתלבות של העצורים בחברה ומניעת חזרתם לפשיעה.

"ככלל, כליאה, החזקת בתי מעצר ובתי סוהר בתנאים ובסטנדרטים גבוהים, מחייבת הגדרת סדרי עדיפויות לאומית והקצאת משאבים בהתאם".

"העצורים, הנאשמים והאסירים, הם בני אדם, ויש לשמור על כבודם ככאלה"

"הסניגוריה הציבורית פועלת מדי יום כדי לשמור על הגינותו של ההליך הפלילי ולמנוע הרשעות שווא, כמו גם מעצרים מיותרים ועוולות נוספות" אמר הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, "אני מברך על כך ש'רפורמת ההליך ההוגן' של שרת המשפטים איילת שקד יצאה לדרך, ואני מקווה שהיא תביא לשיפור המצב באשר לחלק מהבעיות עליהן אנו מתריעים. ההישגים הרבים המפורטים בדוח הם פרי עבודתו של הצוות המסור של הסניגוריה הציבורית ושל מאות עורכי דין ועורכות דין הפועלים מטעמה מתוך תחושת שליחות, ומעניקים ייצוג נחוש ואיכותי למי שנזקק לשירותינו".

שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי "מדינת ישראל מחויבת להליך הוגן כלפי כל מי שבא בשערי מערכת המשפט. מסיבה זו יזמתי את רפורמת ההליך ההוגן, שנותנת כיסוי ראוי לאנשים בשעותיהם הקשות, מרגע חקירתם כשהם אפילו לא חשודים, דרך ההגנה עליהם באולמות בית המשפט ועד לשמירת מוצגים והקמת ועדת דנציגר לצמצום הרשעות שווא. מדינה דמוקרטית לא יכולה להרשות לעצמה ביזוי של אנשים והרשעות שווא. אני מודה לסניגוריה הציבורית ולד"ר יואב ספיר העומד בראשה על עבודה מקצועית וחשובה ביותר להוצאת משפט צדק".

"הסניגורים הציבוריים עומדים על משמר ההליך ההוגן מדי יום" הוסיפה שקד, "באמצעותם אנו מבטיחים שהזכויות לכבוד ולחירות, במובנן הבסיסי ביותר, תישמרנה, גם כאשר מדובר במי שאין לו אמצעים כלכליים. הסניגוריה הציבורית מזכירה לנו את שאסור לשכוח – העצורים, הנאשמים והאסירים, הם בני אדם, ויש לשמור על כבודם ככאלה, גם אם בסופו של הליך ייקבע כי הם ביצעו עבירות ויש להענישם".