השבוע היה אחד המסעירים בתקופה האחרונה בוונצואלה. הממשלה חתכה את ערך המטבע המקומי ב-96%, והורידה חמישה אפסים מהמטבע המקומי, לאחר שקרן המטבע פירסמה דו"ח שצופה אינפלציה של מיליון אחוז עד לסוף השנה במדינה הדרום אמריקאית. מזה חודשים שוונצואלה סובלת ממשבר אינפלציה חמור, שיוצא לחלוטין מכלל שליטה. התכנית האחרונה של הממשלה, שפורסמה בשבת, מכילה צעדים יוצאי דופן, אך מרבית הכלכלנים מאמינים שלא יביאו פתרון משמעותי למשבר.

בינתיים, תושבי המדינה סובלים מאחד המשברים הכלכליים-חברתיים החמורים ביותר ביבשת. עליית המחירים הדרסטית, לא רק שלא מאפשרת לעקוב אחרי כמות הכסף שנדרשת לרכוש מוצרים בסיסיים, אלא גם הופכת אותם ליקרים מדי בעבור חלקים גדולים מהאוכלוסייה. למעשה, הולך ומתפתח בוונצואלה משבר חמור של אבטלה, עוני ורעב, ורבים מהתושבים מנסים לצאת מהמדינה ולחפש עבודה בחלקים אחרים של דרום אמריקה. לאחרונה הטילה הממשלה הגבלה על יציאת אזרחיה מהמדינה, ורבים בוחרים לנסות ולצאת באופן לא חוקי, בעקבות המצב שלא מאפשר קיום במדינה.

ערימת השטרות שנדרשות כדי לקנות גליל אחד של נייר טואלט גבוה בהרבה מהגליל עצמו, ונדרש ארגז שלם של שטרות כדי לרכוש עוף קפוא

מה קורה עם שער החליפין?

המשמעות של אינפלציה היא עליית מחירים, תופעה שמתרחשת ברמה כזו או אחרת בדרך כלל. הבעיה הנוכחית שניצבת מול ממשלת ונצואלה היא "היפר-אינפלציה". במצב זה, קצב עליות המחירים הוא מהיר כל כך, שלא ניתן לשלוט בו. במצב זה, בעלי העסקים נדרשים להעלות מחירים בקצב גבוה כדי לפצות על הפסדים, מה שמתרגם לעליית מחירים לצרכנים. כך, בוונצואלה מאז תחילת המשבר, מחירי המוצרים עולים בקצב מסחרר וכמעט מכפילים את עצמם בכל 26 ימים.

המצב הנוכחי בוונצואלה מביא למצב אבסורדי שבו כוס קפה עולה 2.5 מיליון בוליבר, המטבע המקומי. לאחרונה החלו להיות מופצות תמונות של מוצרים, יחד עם כמות השטרות שנדרשים כדי לרכוש אותם. ערימת השטרות שנדרשות כדי לקנות גליל אחד של נייר טואלט גבוה בהרבה מהגליל עצמו, ונדרש ארגז שלם של שטרות כדי לרכוש עוף קפוא. הממשלה חוקקה מספר עליות בשכר המינימום בחודשים האחרונים, אך רבים בוונצואלה עדיין מתקשים לרכוש מוצרים בסיסיים.

קונה מריח חתיכת בשר מקולקל בשוק בוונצואלה (AP Photo/Fernando Llano)

אבל מה קרה שהביא למשבר הנוכחי? על כך יש מחלוקת בין כלכלנים שונים. מאז שנת 2014 סובלת ונצואלה ממשבר חמור בעקבות נפילת מחירי הנפט. ונצואלה היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות, ויש בה את מאגרי הנפט הגדולים ביותר בעולם. למעשה, המסים שמטילה הממשלה על התושבים, שרובם חיים בעוני יחסי, הם נמוכים מאד. 95% מהכנסות המדינה מגיעות לא ממסים אלא מרווחי חברת הנפט הממשלתית PDVSA- שבשנים האחרונות נחשפו בה פרשיות שחיתות אדירות. כשארגון המדינות המייצרות נפט החליט להוריד את מחיר הנפט ב-2014 הדבר פגע באופן אנוש בכלכלת ונצואלה.

במקביל, הסנקציות אותן הטילה ארה"ב על המדינה גורמים למשקיעים בינלאומיים רבים להימנע מהרצון להחזיק בבוליבר. הימנעות זו ממסחר במטבע הוונצואלי הביא לירידה משמעותית בערכו וכשערך המטבע יורד, ייבוא המוצרים הופך ליקר יותר. ונצואלה מייבאת את מרבית המוצרים מחוץ למדינה, ויש בה מעט מאד ייצור. לכן, ככל שערך המטבע המקומי יורד, כך עולים המחירים במדינה.

לאובדן השליטה של הממשלה תורמת העובדה כי בוונצואלה קיים שוק שחור רחב מאד. באופן רשמי הממשלה קובעת את שער החליפין של הבוליבר מול המטבעות הזרים, והוא עומד על דולר אמריקאי אחד ל-248,000. עם זאת, חלק גדול מאד מהמסחר בבוליבר מתקיים דווקא בשוק השחור שם מחיר המטבע הוא נמוך בהרבה, והשוק נזיל בהרבה. כך, למעשה נקבע ערך הבוליבר בשוק השחור.

נשיא ונצואלה ניקולאס מדורו (Fotografías: Carlos Rodríguez/Andes)

ישנו ויכוח בין כלכלנים בנוגע לנקודה נוספת ביחס למשבר בוונצואלה. ישנם כלכלנים שתולים את האשמה בכך שממשלת ונצואלה מייצרת לעצמה כסף כדי לעמוד בהתחייבויותיה כלפי מוסדות פיננסיים בינלאומיים, מהם לוו בדולרים. כשערך המטבע המקומי יורד, ההחזר הופך ליקר יותר, ואותם כלכלנים טוענים שהגירעון הגדול של ממשלת ונצואלה היא זו שהובילה לירידת ערך המטבע.

עם זאת, למולם, טוענים כלכלנים אחרים שהדפסת הכסף לא מספיקה בפני עצמה כדי להביא למשבר כלכלי חמור. למעשה, כל ממשלות העולם "מדפיסות" לעצמן כסף כדי לממן את הוצאותיהן, ויחד עם מדיניות מיסוי נכונה, גם גרעונות גדולים יכולים דווקא להביא לצמיחה. לטענתם, גורמים אחרים הם האחראיים לעליית המחירים הקיצוניים בוונצואלה. אותם הכלכלנים טוענים שהשילוב של ירידת מחיר הנפט, הסנקציות האמריקניות ושוק המטבעות השחור – יחד עם שחיתות ממשלתית, הביאו לסחרור של הבוליבר.

התכנית הממשלתית

כדי לנסות להתמודד עם ההיפר-אינפלציה, הכריזה הממשלה על תכנית חירום בסוף השבוע שעבר. במסגרת התכנית, החליטה הממשלה להפחית את ערך המטבע ב-96%, ולהנפיק מטבע חדש בשם "הבוליבר הריבוני". המטבע החדש יהיה שווה 100,000 בוליבר ישן, כך שלמעשה הורידה הממשלה חמישה אפסים מהמחירים במטבע הישן.

הפגנה נגד שלטון ונצואלה, אפריל 2017 (AP Foto/José Luis Magana)

לצעד זה אין השפעה על רמת האינפלציה, אבל היא נועדה להקל על השימוש במטבע. כך, אותה כוס קפה שעלתה 2.5 מיליון בוליבר, תעלה היום 25 בוליבר ריבוני. היות ומרבית העסקאות נעשות באופן דיגיטלי באמצעות תשלומים עם כרטיסי אשראי והעברות בנקאיות דיגיטליות, התרומה של צעד זה מוגבלת. למעשה, מאז השינוי במטבע מתקשים רבים בוונצואלה להבין מה יכול למעשה לרכוש הכסף שלהם. גם חנויות רבות בוונצואלה נשארות סגורות עד שיהיה ניתן לקבוע את המחירים במטבע החדש, דבר המחריף את מצוקת התושבים.

בנוסף, הודיעה הממשלה על העלאה של 3,000% בשכר המינימום כדי לאפשר לעובדים לרכוש מוצרי בסיס. עם זאת, בעלי עסקים רבים טוענים שלא יוכלו לעמוד בתשלום שכר בגובה כזה, ושהחוק החדש יביא לסגירת עסקים רחבה במדינה. בעלי העסקים טוענים שאין להם יכולת להשיג מוצרי בסיס שמיובאים במחירים אדירים מחוץ למדינה, ושעליית השכר תמוטט את עסקיהם. בנוסף, טוענים בעלי עסקים בוונצואלה שהצעדים לא יקלו על הגישה למוצרים מיובאים, ולכן לא יביאו לשיפור המצב הכלכלי במדינה.

הבריחה מהמדינה

המשבר הכלכלי החמור מתרגם למשבר חברתי, עם עוני גובר, רעב, וחזרתן של מחלות שהוכחדו מהמדינה לפני עשורים. מאז 2014 עזבו 2.3 מיליון ונצואליאנים את המדינה לטובת מדינות דרום אמריקה אחרות. רבים מהם בורחים מוונצואלה ללא רכוש, ומגיעים חסרי כל למדינות השכנות. על פי האו"ם כ-1.3 מיליון מתוכם סובלים מתת תזונה.

מפגינים אנטי ממשלתיים מוחים נגד המשמר האזרחי של ונצואלה שחוסם את הדרך מסטודנטים ללהפגין מול משרד החינוך בקראקס, בירת ונצואלה (צילום: AP Photo/Fernando Llano).

מדובר ביציאה של כ-7% מהאוכלוסייה של ונצואלה למדינות השכנות, ולאחרונה החלו מספר פעילים לקרוא להכרה בהם כפליטים. מנהיגי העולם התייחסו למשבר בוונצואלה כ"משבר הומניטרי", והנשיא טראמפ האשים את ניקולס מדורו, נשיא המדינה, בהתעללות באזרחיו.

ממשלת פרו הודיעה כי רק בשבוע שעבר הגיעו אליה 20,000 פליטים מוונצואלה. בברזיל, שגובלת עם ונצואלה, המהגרים הביאו איתם את מחלת החצבת, בעקבות טיפול רפואי לוקה במדינתם. מאז תחילת ההגירה מתו חמישה ילדים ברזילאים מהמחלה, והשבוע דווח כי ממשלת ברזיל פתחה במבצע חיסונים כדי למנוע את התפשטות המחלה.

בוונצואלה עצמה, אי היציבות הכלכלית מובילה למצוקה בתחומים רבים. בעיר מרקאיבו, העיר השנייה בגודלה בוונצואלה, הממשלה מתקשה לשמור על תחנת הכוח פתוחה, מה שמוביל להפסקות חשמל בלתי צפויות. השבוע דווח שהפסקות החשמל הביאו לריקבון של כמויות גדולות של מזון בחנויות בעיר. עם זאת, תושבי העיר העניים נאלצים להמשיך ולקנות אותו, מתוך חוסר ברירה. ככל שיבוא המזון הולך ומצטמצם, האפשרויות של תושבי ונצואלה קטנות. השבוע דווח גם על מקרים בהם נשים בהריון ניסו לעבור את הגבול לקולומביה כדי ללדת שם, במקום להסתמך על מערכת הבריאות הכושלת של ונצואלה.

בתי החולים במדינה סובלים ממחסור של 85% מסך התרופות בהן הם מחזיקים, ומחלות כמו חצבת ומלריה חזרו להיות נפוצות במדינה. שלושת רבעי האוכלוסייה בוונצואלה איבדו כ-11 ק"ג ממשקל גופם לפי דיווח משרד הבריאות, ודווח על ילדים שמתים מתת תזונה. במספר עיתונים דווח על משפחות שנאלצות לאכול את חיות המחמד שלהן כדי לשרוד.

ונצואלה 2016 (AP Photo/Fernando Llano)

ניסיונותיהם של תושבי ונצואלה לשנות את המצב לא הצליחו עד היום. בשנה שעברה נהרגו 165 בני אדם בהפגנות נגד ממשלת מדורו. מדורו זכה לאחרונה במערכת בחירות שעל פי מרבית הגורמים נראה שהוטו. בהפגנות נגד ממשלתו בשנה שעברה נפצעו כ-15,000 בני אדם, ונעצרו קרוב ל-5,000.