כששאלתי את ד"ר פול בן ישי "האם הקרינה הסלולרית מסוכנת?" הדבר הראשון שהיה לו חשוב להסביר לי זה שאין תשובה פשוטה לשאלה הזו, אלא שילוב של הרבה מאוד פרמטרים: באיזה מכשיר מדובר, מה שיטת השידור שלו, כמה מכשירים נוספים מצטופפים בקרבתו ומתחרים על התקשורת עם אותה אנטנה ובאיזה תדרים המכשיר משתמש.
"נכון שהקרינה הסלולרית היא קרינה בלתי מייננת, כלומר היא לא קרינה שגורמת באופן ישיר לפירוק ה-DNA, אבל זה לא אומר שהיא בטוחה לחלוטין", אמר כשהוא מפנה אותי לקביעה של ארגון הבריאות העולמי מ-2011, לפיה המכשירים הסלולריים פולטים קרינה ש"עלולה להיות מסוכנת". דוקטור בן ישי הוא פיזיקאי מאוניברסיטת אריאל, שחוקר את השפעה שיש לקרינה אלקטרומגנטית. הוא מתמחה בבדיקת ההשפעה של הקרינה על חומרים ביולוגים כולל רקמות של בני אדם.
על שינוי האקלים יש הסכמה רחבה בין המדענים. למה אין על מכשירי הסלולר?
"המחלוקות המדעיות בתחום הן יחסית חריפות, ויש לזה כמה סיבות. ובאופן כללי, אי אפשר לעשות ניסוי בבני אדם דרך חשיפה לקרינה כי זה מנוגד אתית לאמנת הלסינקי".
אבל אנשים משתמשים בסלולר כבר כמה עשורים. זה לא ניסוי טבעי?
"לא. בשביל שיהיה ניסוי טבעי, אתה צריך לבודד את הגורם שאתה רוצה לבדוק, ואם תבדוק תחלואה אצל אנשים בהשוואה לשימוש בסלולר לא תוכל לזהות קשר ודאי בין שני הדברים, ולא גורמים אחרים. סלולריים נמצאים בכל מקום. אין אוכלוסיה אנושית שכל ההבדל באורח החיים שלה לעומתנו זה אי-שימוש בסלולר.
"אחד הניסויים היותר חשובים בתחום נעשה על קבוצות של עכברים וחולדות, ואותם הציבו בסביבה שאמורה להיות ללא שום קרינה אלקטרומגנטית, חוץ מזו שהתרחשה במסגרת הניסוי".
ומה גילו?
"הניסוי הראה שהקרינה הזו כן משפיעה, בייחוד על העכברים הזכרים. הם חולקו לשתי קבוצות – אחת ללא קרינה והשנייה נחשפה לקרינה מדור 2 ו-3. אחרי עשר שנים של מחקר, בעלות של 30 מליון דולר, השנה פורסמו התוצאות לפיהן הייתה עלייה בסרטן המוח והלב בקרב הקבוצה החשופה לקרינה".
אז מדוע יש הצהרות של מדענים שבטוחים שלא מדובר בקרינה מסוכנת?
"המחקרים שנעשו מביאים תוצאות מאוד שונות. אחד ההסברים זה בשאלה מי משלם על המחקר. חלק גדול ממומן על ידי התעשייה עצמה, ולדעתי צריך להטיל ספק במסקנות של המחקרים האלה. יש מחקר שהראה ש-70% מהמחקרים במימון התעשייה לא מצאו קשר לסרטן, לעומת 30% מהמחקרים במימון ציבורי.
"הסבר שני זה בשאלה מה בדיוק חוקרים? כל דור חדש בסלולר משתמש בתדרים אחרים ובשיטות שידור שונות, כך שסטנדרטים שנקבעו לגבי טכנולוגיה ישנה שכבר לא בשימוש לא נבדקו בכלל ביחס למה שבשימוש היום, ובטח לא לגבי הדור ה-5 , שרק מתחיל להיכנס לשימוש ואין לו עדיין תקן בישראל".
לפי בן ישי, תדרי הדור החמישי אמורים להיות גבוהים הרבה יותר מהמקובל – בין 20,000MHZ ל29,000MHZ, בשלב הראשון. לדבריו, "בתדרים האלו בליעת האנרגיה ברקמות שלנו (שיעור האנרגיה שנספג בחומר ולא עובר הלאה) היא די גבוהה, והם מצריכים שימוש ביותר אנטנות, אבל רמת בליעת האנרגיה לא מספיקה כדי לקבוע אם יש או אין השפעה בריאותית, צריך לבחון גם את שיטת השידור".
חברת הכנסת יעל כהן פארן (המחנה הציוני), יזמה דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא. בבקשתה כתבה כי "שידור בטכנולוגיה זו יאפשר העברת תכנים גדולים ורבים יותר במהירות גבוהות מאד. אי לכך ירחיב את אפשרויות התקשורת, הבידור והאינטרנט של החפצים (מה שמאפשר את קיומם של מה שמכונה 'מכשירים חכמים', 'בית חכם' או 'עיר חכמה'). יש הרואים בכך מהפכה של ממש בחיים. מדובר בעוצמות שידור הגבוהות בסדרי גודל מעוצמות השידור של הדור ה-4 וה-3, של המכשירים והשפעתן הרפואית אינה ידועה עדיין. מחקרים ראשוניים שנעשו בעולם מעלים דאגות רבות, ובמקומות שונים בעולם בהם התחילו בפריסת אנטנות לשידור מסוג זה קמו מחאות שעצרו את הצבת הציוד. מדענים ורופאים רבים בעולם קוראים לממשלות לפעול על פי עקרון הזהירות המונעת בשל אי הודאות ופערי הידע הגדולים". דיון ראשוני בועדת המדע והטכנולוגיה התקיים ביום שלישי השבוע.
הקרינה עולה דווקא כשאין אנטנות
בעוד מספר המכשירים הסלולריים בישראל עלה באופן דרמטי, מספר האנטנות דווקא ירד. חלק קטן מהסיבה הוא ההגבלות הסביבתיות על הצבת אנטנות, והחלק העיקרי הוא אי אכיפה מצד משרד התקשורת כלפי איכות הכיסוי של חברות הסלולר.
הבעיה היא שהורדת האנטנות דווקא מגבירה את החשיפה שלנו לקרינה ממכשירי הסלולר, שנאלצים לשדר בעוצמה גבוהה יותר כדי להשיג קשר עם אנטנה. לפי בן ישי , תופעה דומה מתרחשת גם בסביבה רוויית מכשירים.
"כשהרבה מכשירים מנסים לגשת לאותה אנטנה והיא כבר תפוסה לגמרי, הם מנסים להתחבר לאנטנה רחוקה יותר, וכדי להתחבר אליה הם נאלצים לשדר בעוצמה גבוהה יותר. אני יודע שהמכשירים משדרים בפועל בעוצמות יותר גבוהות ממה שהם אמורים לשדר", הסביר.
הקרינה הכי גבוהה כשהמכשיר צמוד לאוזן
אופי הקרינה של מכשירי הסלולר גורם לירידה דרמטית (הנדסית) בעוצמה של הקרינה כשהמכשיר מתרחק, ולחלופין לעלייה גדולה של הקרינה בעת התקרבות. כתיבת הודעות טקסט וגלישה ברשת גורמת לחשיפה זעירה במיוחד באזור הראש, אך שיחה ממושכת עם מכשיר צמוד לאוזן גורמת לאפקט אחר. לבן ישי אין אמירה חד משמעית לגבי שימוש באזניות. לדבריו, "זה נושא שנעשו עליו מחקרים, אבל זה תלוי באילו אזניות בדיוק מדובר". מה שבטוח, שימוש ברמקול של המכשיר , במרחק של 40 ס"מ מגופנו, כבר מוריד את עוצמת הקרינה באופן דרמטי.
חלקה של התעשייה
מכשירי הסלולר הראשונים, שעבדו בטכנולוגיה אנלוגית, היו דומים מאוד באופן פעולתם למשדרי רדיו, דוגמת מכשירי קשר. המעבר בין הדורות הסלולריים גרם לשינויים מהותיים בתדרים וצורת הפולסים שפולטים המכשירים. אם התקנים למכשירים נקבעו בעיקר על בסיס מחקרים על ציוד מיושן, ולתעשייה יש חלק גדול במימון המחקרים הללו, בן ישי מציע שלא נסתמך עליהם: "לחקור השפעות של קרינה זה מחקר די יקר. אם המימון לא מגיע מגופים ציבוריים, אלא מהתעשייה, אז לי יש חשש משמעותי לגביו", אומר בן ישי.
מה ההבדל בין מה שאתה אומר לאינסוף הפחדות שיש באינטרנט כמעט בכל נושא?
"לי אין כוונה להפחיד מישהו. נכון לעכשיו, באמת אין הוכחות שקרינה סלולרית מסוכנת לבריאות, אבל יש מחקרים שמראים סימנים קונקרטיים לכך, בייחוד מחקר העכברים והחולדות, ויש הרבה מחקרים בתחום שבדקו דברים לא רלוונטיים והם המחקרים שקבעו את הסטנדרטים לייצור של מכשירי הסלולר.
"חשוב לא להתעלם מכך שיש מחקרים שמימנו אותם גורמים בעלי אינטרס. מהאזהרה של ארגון הבריאות העולמי די התעלמו. אחרי שאמרתי את זה, אני לא צדיק, אנחנו מנהלים את הראיון הזה בטלפון הסלולרי ואני לא קורה לאנשים להפסיק להשתמש בו, אבל יש הרבה מאוד מה לעשות מבחינת מחקר והגדרת תקנים נכונים, עכשיו כשאנחנו לקראת שינוי טכנולוגי של הדור ה-5".
חברת הכנסת כהן פארן אמרה דברים דומים בפתח הדיון של ועדת המדע. "אף אחד לא יזרוק את הסלולר לפח" אמרה, "אבל צריך הנחיות יותר ברורות לשימוש. צריך אזהרות לגבי הקרבה לילדים והנחיות לגבי שימוש ב-WIFI. כשאפשר להשתמש בתקשורת קווית, צריך להעדיף אותה. חברות הטבק הסתירו נתונים במשך שנים והיה ידוע אחרי עשרות שנים כמה הם ניסו להסתיר את המידע על נזקי הטבק. זה יכול להיות סיפור מאוד דומה ולא צריך להסכים לכך שהדברים לא ייבדקו. צריך לנקוט בזהירות מונעת".
