איתן מאירי (67), גר בהרצליה, נשוי ואבא לשני זוגות תאומים. פסיכולוג ארגוני, פעיל מרכזי במאבק בתופעת ההתעמרות במקומות העבודה.

ה'פרוזק' של הפסיכולוג הארגוני איתן מאירי הוא ריצות למרחקים ארוכים. "אני עוסק ביום יום בחומרים מאוד קשים", הוא מספר, "כדי להחיות את עצמי, אני עושה פעם-פעמיים בשבוע ריצת 10-20 ק"מ. אני גם טבעוני, כי אני חושב שהחמלה לא נגמרת רק באנשים פגועים".

איתן מאירי (תמונה באדיבות המצולם)

מאירי היה קצין בכיר במשטרה, כיהן בשורה של תפקידי ניהול, היה דירקטור בשוק ההון וליווה ארגונים גם כיועץ. "שוב ושוב ראיתי מקרים ותופעות של התנהגות עם אלימות פסיכולוגית ולפעמים ממש דברים אכזריים ולא רציונליים במקומות עבודה. הפעלת כוח לא מידתית. אבל רק יום אחד, דווקא כשהייתי בארה"ב, ראיתי כתבה בעיתון על אלמנה שקיבלה פיצויים כיוון שבעלה התאבד לאחר שסבל מ'Bullying' במקום העבודה. לא היתה אז אפילו מילה בעברית לדבר הזה, והתחילו להתחבר לי דברים שראיתי לאורך השנים. חיפשתי ספרות מקצועית בנושא, והבנתי שבעולם התחילו לדבר עליו רק בתחילת שנות ה-80. כלומר מדובר בנושא שלא נולד אתמול, אבל מצד שני אין אליו שום מודעות בארץ."

בעקבות המפגש עם התופעה חיבר מאירי את הספר הראשון בעברית שעסק בנושא- 'המגיפה השקטה במקומות עבודה' (הוצאת ניהול אפקטיבי, 2016). "הספר נותן שם לתופעה – כיניתי אותה התעמרות, כי בריונות מקושרת יותר לילדים ונוער, והתעמרות היא מילה שמאוד מזוהה עם עולם העבודה והתופעות המגונות הללו. היה לי חשוב לתת לזה שם, כדי להגיד שזו תופעה עם סימפטומים ברורים, ולהגיד שזה לא בסדר. אסור לרמוס אנשים, להכשיל אותם לפגוע בהם".

בספרו של מאירי מוגדרת ההתעמרות כ'התנהגותו של אדם בעבודה הנוהג באחר ברשעות, באופן עקבי ומתמשך, על פי רוב על ידי מניפולציות רגשיות, איומים, שתלטנות, השפלה או מידור, פוגע בו ומסב לו סבל ומצוקה רגשית וגופנית ומקשה עליו לבצע את עבודתו כהלכה'.

בעקבות פרסום הספר, הפניות מאנשים שהיו קורבן להתעמרות בעבודתם החלו להגיע אליו. "כמעט מפה לאוזן הפכתי לכתובת לאנשים שנפגעו, ועד אז לא היתה להם כתובת", אומר מאירי, "היום בחלק גדול מזמני אני עוזר לאנשים כפסיכותרפיסט להחזיר לעצמם את החיים, הביטחון, האמון בעצמם ולהשתקם. פיתחתי מתודות ופרקטיקות לטיפול בנפגעים. אני מרצה הרבה בנושא כדי לעורר את המודעות, נותן חוות דעת בנושא לבית משפט, ונרתמתי לסייע לחברת הכנסת מירב מיכאלי לקידום החקיקה בנושא".

איתן מאירי עם ד"ר אורית קמיר, מנסחת החוק למניעת התעמרות בעבודה (צילום: ניצן צבי כהן)

"בתי המשפט אינם מחכים לחוק, הם כבר פוסקים על פיו"

כעת, בעקבות הקדמת הבחירות, נראה שהצעת החוק בנושא תתעכב פעם נוספת, כשרק לאחרונה שבה לשולחן ועדת העבודה והרווחה לאחר שלוש שנות הזנחה. אבל בטווח הארוך, מאירי אופטימי: "נאמר שאין דבר חזק יותר מרעיון שהגיע זמנו. והרעיון שצריך להיות כאן חוק שאומר בבירור מה הם הדברים שאסור שיקרו במקום עבודה – יקרה. יש היום יותר מודעות. כשפתחתי עצומה אינטרנטית לתמיכה בהצעת החוק, אלף איש חתמו תוך זמן קצר. בתי המשפט אינם מחכים לחוק, והם כבר פוסקים על פיו, למשל השופטת דיתה פרוז'ינין בפסיקה של מני נפתלי. הרבה פעמים החוק מפגר אחרי המציאות".

"יש היום יותר ועדי עובדים וארגונים, שלא מוכנים שיפגעו בעובדים שלהם ויפגעו בהם. יותר ויותר ארגונים גם מבינים את הנזק הכלכלי האדיר שההתעמרות גורמת ומבינים שמניעתה טובה גם לעסק. סמנכ"ל משאבי אנוש של שופרסל לדוגמא, כתב בעיתון-לעובדים שהוא לא יקבל תופעה כזו, וגם קבע כתובת ברורה בארגון לפניות וטיפול בה". לדבריו, מגיעות אליו פניות רבות מכל ענפי המשק, חברות פרטיות, ממשלתיות, עיריות, בתי חולים ואף מקצועות אקדמאיים.