מרץ 2019 יירשם כחודש בו התגלו מאגרי גז טבעי בים סוף ושבו גם התחילו להתלקח מאבקים דיפלומטיים סביב מאגרי נפט פוטנציאליים באזור זה. בכך, למעשה, מצטרף ים סוף לשוק האנרגיה העולמי כמקור בפני עצמו להפקת אנרגיה ולא רק כנתיב ימי שדרכו משונעת אנרגיה.

ב-7 במרץ הודיע שר האנרגיה הסעודי, ח'אלד אל-פאלח, על גילוי "כמויות גדולות של גז" בים סוף. אל-פאלח ציין כי חברת אראמקו תאיץ את פעולות החיפוש אחר הגז הטבעי בים סוף במהלך השנתיים הקרובות. בהודעתו, אל-פאלח לא ציין את הכמות המשוערת של הגז הטבעי שנמצאה ואת מיקומה. יחד עם זאת, הוא הסביר שכמויות הנפט בים סוף הן נמוכות ושהפקתן עולה מאד ביוקר מאחר ומאגרי הנפט ממוקמים בעומקים הנעים בין 1,200 ל- 1,500 מטר מתחת לפני הים.

נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי (צילום: Egypt’s presidency media office via AP).

במקביל, מצרים הפכה להיות יצואנית של גז, המפיקה 6.8 מיליארד רגל מעוקבת של גז בכל יום (כמות הגז במאגרים מובעת בדרך כלל ביחידות של מיליארד מטרים מעוקבים, מיליארד רגל מעוקבת או טריליון רגל מעוקבת). מצרים מתגאה שברשותה נמצא מאגר הגז הגדול ביותר במזרח הים התיכון, זוהר, שעל פי חברת האנרגיה האיטלקית Eni, מפיק שני מיליארד רגל מעוקבת ביום. שר הנפט המצרי, טארק אל-מולא, אמר כי מטרתו למשוך השנה השקעות על סך 10 מיליארד דולר לסקטורים של הנפט והגז במדינה.

לפיכך, במסגרת מדיניות זו, משרד הנפט המצרי הכריז ב-10 במרץ על סבב של הגשת הצעות מחיר מטעם חברות בינלאומיות לטובת חיפושי נפט וגז בעשרה בלוקים ימיים בים סוף. על פי הודעת משרד הנפט, החברות יכולות לסקור את הנתונים הטכניים ולרכוש חבילת נתונים כחלק מסבב הגשת הצעות המחיר. סבב זה יסתיים ב-1 באוגוסט השנה. שטחו של כל אחד מעשרת הבלוקים, B1 עד B10, הוא קצת יותר מ-3,000 קמ"ר. משרד הנפט אמר כי "סבב זה של הגשת הצעות המחיר הוא חלק "מההקשר של האסטרטגיה של משרד הנפט להשיג ניצול כלכלי אופטימלי של כל הפוטנציאל ומשאבי הטבע על מנת לתרום לפיתוח בר הקיימא של מצרים".

מהלך מצרי זה עורר את זעמה של סודאן, אשר זימנה אתמול את שגריר מצרים במדינה כדי למחות בפניו על קריאתה הבלתי חוקית, כלשון משרד החוץ הסודאני, של מצרים להצעות מחיר לחיפושי נפט וגז באזור משולש חלאיב — ששטחו כ-20 אלף קמ"ר ושמצרים מנהלת אותו לאחר שצבאה השתלט עליו ב-1995. זהו אזור ששתי המדינות טוענות לריבונות עליו והמהווה סלע מחלוקת ביחסים בין שתי המדינות. משרד החוץ הסודאני פרסם אתמול הודעה לפיה "זימן את חוסאם עיסא, שגריר מצרים בסודאן, בנוגע למכרזים שהוזמנו ע"י משרד הנפט המצרי באזורים שתחת ריבונותה של סודאן. סודאן מבקשת ממצרים לעצור את כל ההליכים בנוגע למכרזים לאור המצב בנוגע למשולש חלאיב". בנוסף, משרד החוץ הסודאני הזהיר בהודעתו את החברות לחיפושי גז ונפט כנגד הגשת הצעות מחיר כלשהן. סעד אל-דין חוסיין אל-בישרי, השר במשרד הנפט הסודאני, אמר שלשום שהמהלך המצרי מהווה "התפרצות ישירה" אל תוך תחומי הסמכות של משרדו להעניק רישיונות לחיפושי נפט וגז באזור".

בינתיים, חשוב לציין, כי במהלך החודשים האחרונים השתפרו היחסים בין מצרים לסודאן, במיוחד על רקע רצונה של מצרים להטות לצדה את סודאן במאבק שהיא מנהלת נגד אתיופיה על סכר התחייה, שמילויו, לטענתה, יביא להפחתת הזרימה בנילוס. זאת, במיוחד לאור השלום השורר מיולי 2018 בין אתיופיה לבין אריתריאה, שהייתה עד אז בעלת בריתה נגד אתיופיה. לפיכך, מצרים הביעה תמיכתה במשטרו של עומר אל-בשיר בעקבות פרוץ המחאות והמהומות כנגדו ברחבי סודאן שנמשכות ללא הפסקה כבר מה-19 בדצמבר 2018.

נשיא מצרים א-סיסי וראש ממשלת אתיופה אביי אחמד בפגישה בנושא סכר התחייה ואספקת מי הנילוס למצרים. 10 ביוני 2018. (MENA via AP)

כמו כן, ממשלת מצרים הכריזה ב-19 בפברואר שמצרים תהיה מוכנה לספק חשמל לסודאן בסוף החודש הנוכחי. זאת, בעקבות הסכם שנחתם בין שתי המדינות באפריל 2018 להתחלת פרויקט חיבור רשתות החשמל של מצרים וסודאן. אין לראות פרויקט זה רק כחלק מהידוק היחסים בין שתי המדינות אלא גם כחלק ממדיניותה של מצרים להפוך למרכז להעברת ולהחלפת חשמל בין היבשות של אפריקה, אסיה ואירופה. קיים קשר חשמל בין מצרים לירדן וללוב ומתבצעת בדיקת היתכנות להעברת 3,000 מגה-וואט חשמל לקפריסין, ליוון ולאירופה ולמכירת היתרה למדינות השכנות.

אולם, בין שתי המדינות עדיין קיימים סלעי מחלוקת מעבר לטענה לריבונות על משולש חלאיב. סלע המחלוקת העיקרי הנוסף הוא מערכת היחסים המתחממת בין סודאן לבין טורקיה וקטר, אויבותיה של מצרים, והבסיס הצבאי שהעניקה סודאן לטורקיה בסואכן בנובמבר 2018.

ועתה, אל הסוגיות הללו מצטרפת אף סוגיית חיפושי הנפט והגז בים סוף מול חופי משולש חלאיב. נשאלת השאלה, האם מצרים תיסוג מהמכרזים על מנת לפייס את סודאן, או, שמא, חיפושי הנפט והגז בים סוף יהוו גורם נוסף לסכסוך בין שתי המדינות. שאלה נוספת הנשאלת בהקשר הרחב יותר היא האם ההכרזה על גילוי מאגרי הגז הגדולים ע"י סעודיה בים סוף במקביל למכרזים שמחלקת ממשלת מצרים לחברות בינלאומיות לטובת חיפוש נפט וגז במימי ים סוף יובילו לסכסוכים עתידיים בין מצרים, סודאן וסעודיה.

התשובה על שאלה זו אינה פשוטה מאחר ובאגן ים סוף המדינות משתפות פעולה זו עם זו ומתחרות אחת בשנייה בו זמנית. כך, למשל, סעודיה מעוניינת לערוך בדיקת היתכנות לצינור שיעביר חשמל מסכר התחייה באתיופיה, דרך ים סוף ותימן עד אליה. פרויקט מעין זה נוגד את האינטרס המצרי בנוגע לסכר התחייה. מנגד, סעודיה, מצרים וסודאן משתפות פעולה במלחמה נגד החות'ים בתימן ושלושתן מהוות חלק מברית המדינות המוסלמיות והערביות של ים סוף שהוקמה בסוף השנה שעברה.

לסיכום, מה שבטוח הוא שאגן ים סוף הופך להיות מאד פעיל בתחום האנרגיה. עד עתה ים סוף היווה נתיב ימי ראשי שדרכו עוברת האנרגיה. אך, מעתה, ים סוף מהווה מקור בפני עצמו להפקת אנרגיה. שינוי זה צפוי לגרום לשינוי כולל בהגדרת והחשיבות אגן ים סוף. הוא עשוי לטמון בחובו זרעים של הבטחה גדולה ושגשוג עבור כל מדינות האגן ובאותה מידה גם עלול להוות מקור לסכסוכים ולמאבקי כוח, במיוחד על רקע המאבק המתחולל במלוא עוזו בין מעצמות העל והמעצמות האזוריות על ההגמוניה באזור. ימים יגידו מה יקרה. אולם, לאור זאת, על ישראל, הממוקמת אף היא באגן ים סוף, לשים לב אל המתרחש באזור מאד דינאמי זה מכל הבחינות.