דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

לעבוד בלי מורא / לא מחכים למחוקק: העובדים המאורגנים מתמודדים עם התעמרות בעבודה

איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק התכנס כדי להטוות את החשיבה איך אפשר למנוע התעמרות בעובדים מקומות העבודה | "החכמה היא למנוע מראש", מבהירה דר' אורית קמיר | יו"ר ועד עובדי פלאפון, יחיאל שמן: "להוביל את הנושא עם ההנהלות והוועדים"

חברי איגוד הסלולר והיי-טק עושים סטופ לתופעת ההתעמרות בעבודה (צילום: ניצן צבי כהן)
חברי איגוד הסלולר והיי-טק עושים סטופ לתופעת ההתעמרות בעבודה (צילום: ניצן צבי כהן)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

באיגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק לא מחכים לחוק למניעת התעמרות בעבודה, וערכו אתמול (ראשון) כנס ועדים ואנשי איגוד מקצועי בנושא, במכון הבינלאומי למנהיגות עובדים. "אני חושב שכארגון שפרץ דרך לעובדים רבים להתארגן, אנחנו צריכים לא להתבייש ולהוביל גם את הנושא הזה יחד עם ההנהלות והוועדים" אמר יו"ר ועד עובדי פלאפון יחיאל שמן, שהוביל בוועידת היסוד של האיגוד את ההחלטה ליצור כלים משותפים להתמודדות עם התופעה. "אנחנו לא מחכים למחוקק, אנחנו עושים את זה בבית שלנו". בכנס התארחו גם מזכירי איגוד מקצועי ממרחבי ההסתדרות ומחלקות כוח אדם ומנהלים מהענף.

"זה צריך להיות התנהגות שחוזרת שוב ושוב, 'טרור' במובן שהעובד מצוי בחשש מתמיד. שבכל פעם שאני נכנסת לעבודה אני בחשש – איזה קרב מצפה לי היום? איזו מכה אקבל?"

"השאלות החשובות הן מה הגבולות – מתי התנהגות חוצה את הקו מנורמטיבית למתעמרת? ואיך מונעים התנהגות כזו?", אמרה ד"ר אורית קמיר, מי שניסחה את הצעת החוק של ח"כ מרב מיכאלי למניעת התעמרות בעבודה, ובעבר ניסחה את החוק למניעת הטרדה מינית. "לכבות את השריפות אחרי שהן פרצו – אין ברירה. אבל החוכמה היא למנוע מראש, ולכן החוק למניעת הטרדה מינית נקרא כך, וגם הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה".

איתן מאירי, יחיאל שמן, רינת אורן (מימין לשמאל) בכינוס איגוד הסלולר והיי-טק עושים סטופ לתופעת ההתעמרות בעבודה (צילום: ניצן צבי כהן)
איתן מאירי, יחיאל שמן, רינת אורן (מימין לשמאל) בכינוס איגוד הסלולר והיי-טק עושים סטופ לתופעת ההתעמרות בעבודה (צילום: ניצן צבי כהן)

לפיכך לדבריה, נחוצה הגדרה מדוייקת של התעמרות בעבודה: 'התנהגות חוזרת ונשנית, באירועים שונים שיוצרת סביבת עבודה עויינת'. החקיקה מונה גם רשימה של דוגמאות להתנהגויות שכאלו: צעקות, גזילת קרדיט, בידוד של העובד, השפלה, מניעה ממנו את המשאבים הנחוצים לו לביצוע עבודתו ועוד.

"פגיעה חד פעמית בעובד יכולה להיות חמורה מאוד, אבל היא לא התעמרות בעבודה", הדגישה קמינר. "התחום צריך להיות מאוד מאוד ברור, אחרת לא עשינו את עבודת החקיקה כמו שצריך. זה צריך להיות התנהגות שחוזרת שוב ושוב, 'טרור' במובן שהעובד מצוי בחשש מתמיד. שבכל פעם שאני נכנסת לעבודה אני בחשש – איזה קרב מצפה לי היום? איזו מכה אקבל?. הכוונה היא לשחיקה שיטתית בכבוד האדם של העובד, בצלם האדם שלו, בהקשר הספציפי של מקום העבודה עם המאפיינים הייחודיים שלו".

"החכם הסיני קונפוציוס אמר שכדי להתחיל במלאכת התיקון צריך ראשית לתקן את המושגים, משום שבמקום שהמושגים אינם ברורים המעשים אינם נעשים", אמר יו"ר איגוד עובדי הסולולר, האינטרנט וההיי-טק יקי חלוצי. "זו מהות יום העיון הזה מבחינתנו, להביא לכך שזה יהיה בשפה שלנו, במילים שלנו, לתת מילים למונח 'התעמרות בעבודה'. אני חושב שברגע שזה יקבל את המילים אפשר יהיה לפעול ולתקן".

שמן, הציג בפני חברי הוועדים לומדה שהוכנה בשיתוף עם מחלקת ההדרכה של חברת פלאפון, שתכליתה להכשיר וללמד עובדים, מנהלים וחברי ועדים על התופעה, על הזיהוי שלה, ולהכווין לגורמים שונים העשויים לסייע ולטפל בה.

הסכם נגד התעמרות

"כשיחיאל דיבר איתי על נושא ההתעמרות, חשבתי על זה שלמרות שאין לנו חוק בנושא, יש לנו כלים אחרים שניתן להשתמש בהם לפחות עד שיהיה חוק – למשל הסכם קיבוצי" אמר עו"ד כפיר זאב, היועץ המשפטי של ועד עובדי פלאפון, העובד בימים אלה לצד הוועד בניסיון לנסח טיוטא להסכם קיבוצי שינסה להתמודד עם הסוגיה. המודל שהנחה אותו הוא החוק למניעת הטרדה מינית המפנה להסדרי המשמעת המקובלים במקומות העבודה הנקבעים בהתאם להסכמים קיבוציים.

"הרעיון שחשבנו עליו, ומדובר רק בהצעה שכל מקום עבודה צריך לבחון ולהתאים לעצמו, הוא הקמה של מעין ועדה משותפת לוועד ולהנהלה, שטענות על התעמרות יגיעו אליה. תפקיד הועדה יהיה רק לבחון האם יש חשד להתעמרות או לא – ולא לקבוע האם נעשתה התעמרות בפועל. אם יש חשד שנעשתה התעמרות בעבודה הרעיון הוא לשלוח את זה לבדיקה חיצונית, מודל שקיים גם בנושא של הטרדות מיניות". על מנת להתמודד עם המתח שבין ועד להנהלה, הסביר כפיר, במודל המוצע מספיק שנציגי צד אחד בוועדה (ועד או הנהלה) סבורים שיש חשד להתעמרות – על מנת לחייב את הבאת הנושא לבחינה של מומחה חיצוני, אשר ימסור לבסוף לצדדים את חוות דעתו.

ד"ר אורית קמיר, איתן מאירי, רינת אורן ויחיאל שמן (מימין לשמאל) בכינוס איגוד הסלולר והיי-טק עושים סטופ לתופעת ההתעמרות בעבודה (צילום: ניצן צבי כהן)
ד"ר אורית קמיר, איתן מאירי, רינת אורן ויחיאל שמן (מימין לשמאל) בכינוס איגוד הסלולר והיי-טק עושים סטופ לתופעת ההתעמרות בעבודה (צילום: ניצן צבי כהן)

גם ההסכמים הקיימים, מוסיף עו"ד זאב, כוללים על פי רוב התייחסות לסוגיית ההתנהגות הרצויה בארגון, ומנגנונים ליישוב חילוקי דעות. "בדרך כלל לא לוקחים אותו לבירורים כל כך קשים, אבל גם הכלי הזה קיים" הסביר. "אופציה נוספת היא שהוועד יברר לבד. זה נכון שאין לכם את היכולת להעניש וכו', אבל בכמה מקרים שוועדים פנו אלי בנושא אמרתי להם 'תגידו להנהלה – אם אתם לא תבררו לפחות, אנחנו נברר'. כרגע יש וואקום והרבה פעמים אתם מהווים את הכתובת עבור העובדים".

"כשהצעת החוק עברה בקריאה טרומית, ישבנו אני ואורית קמיר בכנסת עם דמעות בעיניים. מאז יש לנו שלוש שנים של תסכולים" אמר איתן מאירי, פסיכולוג אירגוני וכותב הספר 'המגפה השקטה במקומות העבודה' אשר הביא לישראל את השיח בנושא. "זו הפעם הראשונה שיש פורום כזה, בהיקף כזה, שיוצא עם התחייבות כתובה לפעול כנגד תופעת ההתעמרות בעבודה".

לדבריו התופעה רחבת היקף, ואחד מכל שלושה עובדים במשק צפוי ליפול לה קרבן. כמחציתם, יפוטרו או יתפטרו בעקבות ההתעמרות. 45% מהם, סובלים בעקבותיה מבעיות בריאותיות. "מדובר בהפסד של כ-2 מיליון ימי עבודה. הערכות של כלכלנים מדברות על עלות כלכלית כוללת של כ-17 מיליארד שקלים למשק הישראלי – גם בגלל ההיעדרויות, גם בגלל הירידה בתפוקה וגם בגלל הטיפול במשמעויות הבריאותיות של התופעה".

הנפגעים לדבריו, מתאפיינים על פי רוב בכך שהם דווקא העובדים הערכיים, החרוצים, ה'שחקנים הקבוצתיים', לעיתים קרובות – מומחים בתחומם. "מדובר באנשים שסביר שרובכם הייתם רוצים לעבוד איתם. מנגד, לנפגעים יש פעמים רבות נטייה לרצות, אמונה בטוב, נטייה לספוג וקושי בהצבת גבולות".

"כל בעיה נראית להם מסמר"

הפוגעים לעומת זאת, מחולקים הרבה פעמים לשלוש קטגוריות, הוא מסביר: "מנהלים שבארגז הכלים הניהולי שלהם יש רק פטיש, ולכן כל בעיה נראית להם כמסמר; הסוג השני הוא אלו ש'הכוח משבש להם את המוח', מצב שבו אדם נורמטיבי מקבל סמכויות והן משבשות את הגבולות שלהם; הסוג השלישי, שהוא הבעייתי ביותר והמסוכן הוא אנשים שהם רהוטים, כריזמטיים וחכמים אך מהצד השני – מניפולטיביים ומתעתעים. פעמים רבים מדובר במנהלים ש'מתכופפים' כלפי הממונים עליהם אך דורכים על הכפופים להם, מבלבלים מאוד בהתנהגות שלהם, ולא פעם חסרי מוסר וחסרי עכבות -מעין ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד".

"כשיצאנו לדרך חלמנו על איגוד שירים את זה ויחרוט את זה על דיגלו. תודה רבה על ההזדמנות" אמרה רינת אורן, מנהלת המרכז הישראלי למניעת התעמרות בעבודה – חברה לתועלת הציבור המציעה הכשרות לארגונים לצמצום התופעה, לצד ליווי בהתנדבות של נפגעים. התפקיד שלכם הוא קריטי בטיפול בתופעה. כמעט כל האנשים שמתקשרים אלינו מדברים על תחושת בושה, מדברים על איך הפכו לשבר כלי – 'איך לי זה קרה?' ומתארים תחושת בדידות קשה שחלק מההשלכות שלה הן לחץ, חרדות, קושי בשינה והשפעה על המצב הבריאותי כולל כאבי לב, לחץ דם גבוה, פריחות עליה או ירידה קיצונית במשקל, ושימוש קבוע בתרופות".

"גם האנשים שצופים מהצד נפגעים מההתעמרות בעבודה" הדגישה. מהרגע שאדם שהתעמר הצליח לפטר או להעביר תפקיד את מי שהתעמר בו – הוא עובר לאדם אחר. לכן אנשים לא תומכים במי שמתעמרים בו כי הם חוששים להיות הבאים בתור, והרבה פעמים, הם גם לא יודעים מה לעשות. מדובר בפגיעה ארגונית סמויה שקשה לאמוד אבל יש לה בסופו של דבר משמעות. זה רעל אנושי וחברתי שבסופו של דבר יוצא גם אל מחוץ למקומות העבודה ומגיע לבתים. המחקר מעיד שאנשים שחווים התעמרות בעבודה מעורבים יותר הן בתאונות עבודה והן בתאונות דרכים. העליה בהיעדרויות משפיעה גם על הפרט אבל גם על הארגון, זאת לצד ירידה בתפקוד המקצועי".  לדבריה יש חשיבות רבה לליווי ולגיבוי שוועד עובדים עשוי להציע לעובדים הנפגעים מהתופעה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!