ואליד מג'אדלה, מנהל אגף החינוך בעיריית באקה אל גרבייה, מתמודד בשבועות האחרונים עם אתגר מתמטי: כיצד לארגן את הכיתות בבתי הספר בעיר כך שכלל התלמידים יגיעו כמה שיותר לבית הספר, תוך שמירה על מגבלות הקורונה. "הלמידה מרחוק לא היתה יעילה, אנחנו מעדיפים להביא את התלמידים לבית הספר”, הוא אומר.

"עשיתי מיפוי, לכ-30% מהתלמידים אין מחשב בבית", מסביר מג'אדלה, גם תשתית האינטרנט רעועה, יש שכונות שלמות שהאינטרנט כמעט לא עובד. אין אנטנות של חברות הסלולר, אז אי-אפשר להשתמש באינטרנט בטלפון הנייד. יש אנטנה בין באקה לג'ת, ורק שם קולטים".

ואליד מג'אדלה, מנהל אגף החינוך בבאקה אל-גרביה (אלבום פרטי)

בשלישי הקרוב יפתחו מעל 300 אלף תלמידים בחינוך הערבי את שנת הלימודים בצל הקורונה יחד עם כלל התלמידים בישראל. המתווה שקבע משרד החינוך כולל למידה כרגיל בגנים ובכיתות א'-ב', למידה בקפסולות בכיתות ג'-ד' לאורך השבוע, ומכיתות ה' ומעלה למידה המשלבת בין שיעורים בבית הספר ללמידה מהבית, בהתאם להחלטת הרשות המקומית. אך באקה אל גרביה, על 30 אלף תושביה, משקפת את הקשיים של יישובים ערביים רבים עם יישום המתווה: היעדר כיתות וקשיים בלמידה מרחוק.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לפי נתונים שהוצגו בדיון ועדת החינוך בכנסת לקראת פתיחת השנה, בחברה הערבית חסרים כ-41 אלף מחשבים למימוש הלמידה מרחוק, בנוסף, ביישובים רבים חסרות כיתות ומרחבי למידה. בעקבות המצב הוחלט להגמיש את המתווה ולהתאים אותו לחברה הערבית, בין היתר תוך מתן עדיפות ללמידה פיזית בבית הספר.

למרות הבעיות, מג'אדלה מרוצה מהאוטונומיה שניתנה לרשויות המקומיות. "המתווה מאתגר. אבל אני שמח שהמתווה הוא כללי, והרשות המקומית יכולה למצוא פתרון מקומי. זה מצוין. כשיש לי הסמכות ואני מכיר את נתוני המקום אני יכול למצוא פתרון".

הנדסת קפסולות למתקדמים

מג'אדלה משרטט את המתווה שתוכנן בבאקה אלגרביה: "אנו נחלק את התלמידים לפי קפסולה ולא לפי גיל. חישבתי איך לחלק את התלמידים. 70 תלמידים בשכבה זה שלוש כיתות ושש קפסולות. אבל לפי 18 תלמידים בקפסולה (דרישת המתווה של משרד החינוך – י.ש) יש ארבע קפסולות. זה אפשרי לערב בין הכיתות". לדבריו, הפתרון הזה אמנם מקשה על הקשר האישי, אך הוא מאפשר לכולם להגיע ללימודים ולשמור על הרמה הפדגוגית.

"יש לי שלוש חטיבות ביניים. אנו יכולים להביא שתי שכבות באופן כמעט מלא ושכבה אחת לשלושה ימים. תלמידי כיתות ז' יבואו מלא – בגלל המרדנות בגיל הזה צריך להחזיר אותם למסגרת". מג'אדלה ממשיך ומפרט כיצד תלמידי כיתות ח' יהיו שלושה ימים בשבוע  ותלמידי ט' יבואו לשבוע לימודים מלא כדי להכין אותם כראוי לתיכון. הוא מקווה שבהמשך יוכלו לפצות את תלמידי ח' על הימים שהחסירו.

לגבי התיכונים, הוא מסביר, לתלמידי י"ב יש בגרות אחת או שתיים. "אנו מביאים אותם לקבוצות מיקוד. הבעיה היא עם תלמידי י', שננסה להביא אותם כמה שיותר". מג'אדלה מודה שאלו לא בדיוק דרישות המתווה, אך לטענתו הוא מחויב כלפי כל התלמידים להביא אותם ללימודים פיזית בבית הספר, "כי הלמידה מרחוק לא עובדת היטב".

בקלנסווה בחרו במתווה שונה – למידה במשמרות. “אצלנו תלמידי א'-ג' ילמדו עד השעה 11:00 ותלמידי כיתות ד'-ו' ילמדו כל יום בשעות 11:00-12:30. אין לנו מספיק חדרים, ולכן זו התכנית”, מספר אסד סלאמה, מורה וסגן מנהלת בבי"ס בעיר.

מחסור בפסיכולוגים חינוכיים

מג'אדלה וסלאמה מתריעים על מחסור במומחים טיפוליים שיתנו לצוות ולתלמידים כלים להתמודד עם המצב. "בכל הרשויות אין פסיכולוגים וזה לא עלה על סדר היום הציבורי. לי יש שלושה תקנים לפסיכולוג שאינם מאוישים. הממשלה דורשת הכשרה מיוחדת לפסיכולוג חינוכי. צריך שינוי", אומר מג'אדלה. "בגל הראשון הקמתי עם הפסיכולוגים החינוכיים מוקד חירום לפניות מורים ותלמידים שפעל עד חצות. עכשיו אני לא יכול לעשות את זה, כי כל הפסיכולוגים נמצאים בחינוך המיוחד". לדבריו, המענה ניתן באמצעות יועצי בתי הספר שמלווים על ידי המפקחת, וצוות שעת חירום בבית הספר שעובר רענונים דרך המשרד".

המורים החדשים: "לא יודעים מי יגיע"

אחת הבעיות שעלו במתווה משרד החינוך היא גיוס עוזרי ההוראה. לדעת מג'אדלה בחברה הערבית אין בעיה של מורים, ויש מורים עם רישיון שאינם מועסקים. "יש לי 350 מורים פנויים בבאקה", הוא אומר. ואכן המתווה בחברה הערבית מאפשר קליטת מורים שאינם מועסקים לתגבר את המערכת.

סלאמה מצר על המצב בו הוא יודע שהתחילו לגייס אבל הוא לא יודע מי יגיע. "זה דרך המנהלים והעירייה. אני לא יודע להגיד עליהם כלום, מה הרקע, מניין יבואו. עם פתיחת שנת הלימודים נראה מי יגיע. יש בצוות תחושת חשש ואי-ידיעה”.

תומכים אחד בשני

סלאמה מספר שהצוות החינוכי בבית הספר שלו מתמודד עם רמה גבוהה של חוסר ודאות. "כל יומיים יש הנחיה חדשה. אנחנו לא יודעים איך הקורונה תתנהל. העניין לא בשליטתנו", הוא אומר והעייפות ניכרת בקולו, "אנחנו מנסים לשמור על הריחוק החברתי. כולם מודאגים ומקווים שזה יהיה יותר קל מסוף השנה שעברה. אף אחד לא יודע איך יעבור החודש הראשון. עדיין המגיפה נמצאת, אין פתרון, אין חיסון. הכל בערבון מוגבל".

ועם זאת, המצב מעט שונה מהתפרצות המגפה. "ממשיכים לחיות למרות הקורונה והפחדים. התרגלנו לחיות עם הקורונה. בהתחלה היה יותר מפחיד. עכשיו זה גם חלק מהחיים, וגם הפחד מהקורונה פחת. זה לא כל כך מפחיד כמו בהתחלה. ועדיין ישנה הרגשה של שנה מבולגנת, משוגעת."

בתוך אי הוודאות, מורי בית הספר תומכים אחד בשני. “יש ישיבות עם המנהלת, יש קבוצות וואטסאפ. יש קבוצה לא רשמית שם פותחים את הלב". לדברי סלאמה, מכל מורה נדרשת 'עבודה רגשית' עצומה כדי לא להיסחף לפחד ולחוסר הוודאות: "צריך לשמור על קור רוח, על שליטה עצמית, ולהבהיר שיש אור בקצה המנהרה. זה עניין מנטלי. נדרש מאמץ רגשי עצום. בסוף יום אנו מרגישים יותר עייפות. זה משפיע על הכל, על המערכת, על המשפחות."

לשוחח עם המורים וההורים, ליצור נהלים ברורים

מג'אדלה מספר על נסיונות לשוחח כמה שיותר עם ההורים, המורים והמנהלים: "לקחנו אחריות על המורים שלנו ותדרכנו אותם. בבתי הספר היסודיים קיימנו פגישות עם המורים. כל דרישה שהגיעה מהמנהלים נענתה בצורה מידית. בקרב ההורים אנחנו מנסים להפחית את הרתיעה. ההורים היו שותפים בכל הישיבות, וקראנו לכל ההורים לשלוח את ילדיהם לבית הספר."

במפגשים עולים חששות רבים. "יש פחדים איך זה ייראה. יש כל כך הרבה דברים שאנחנו לא יודעים. כל יום עלייה בתחלואה. אין סימן שאנו בכיוון הנכון. אנחנו לא יודעים איך זה יתבטא בשטח".

אחד הכלים להתמודד עם החששות הוא כתיבת נהלים ברורים ותרגול שלהם. "יש לנו יועץ ארגוני שמתמחה באירועי חירום. יצרנו פרוטוקול נהלים בעת חירום שמאובחנת התפרצות. הפרוטוקול מפורסם בכל בית ספר ועל קירות בית הספר, וכתוב כך שכל אדם יוכל להפעיל אותו. עשינו סימולציה עם המנהלים שהם מעבירים בימי היערכות בנוסף לסימולציות של משרד החינוך והבריאות, כמו בתרגיל רעידת אדמה", אומר מג'אדלה בנימה מעשית.

בתי הספר האזוריים: "אי ודאות על הגנה מהדבקה"

מג'אדלה מציין חשש נוסף – בבאקה פועל בית ספר אזורי לחינוך מיוחד, שהילדים בו עלולים 'להעביר' את המחלה מיישוב ליישוב. "במחוז חיפה בכל ישוב יש בית ספר לחינוך מיוחד שמתמחה בלקות מסוימת. אצלנו יש בית ספר לילדים בעלי פיגור בינוני עד קשה, שמשרת תלמידים מכל אזור המשולש".

אז איך מתמודדים? "עלתה הצעה לשייך כל ילד ליישוב שלו, אבל זה פוגם בטיפול בילדים ואולי להחמרה במצבם", אומר מג'אדלה, "בינתיים ממשיכים בשיטה של משרד החינוך. במקום שיש התפרצות, הילדים לא יגיעו לבית הספר. בנושא ההסעות אין הגבלות. וזה יוצר אי ודאות לגבי הגנה מהדבקה. אין תשובה למצבים האלה. האידיאל הוא הסעות של חמישה ילדים במקום עשרה ברכב, אבל זה מכפיל את תקציב ההסעות. המדינה צריכה להכפיל את ההשקעה, כי הרשות המקומית לא יכולה לעמוד במאצ'ינג".

"מנסים להתגבר על הפחד ואי הוודאות"

ולמרות הכל, סלאמה אופטימי מפתיחת השנה. "הציפיה הכי גדולה שלי שיהיה חיסון ונסיים עם הסיפור של הקורונה” אומר סלאמה. “באחד בספטמבר אני מתכנן ללכת מוקדם לבית הספר ולדבר עם המורים. אני מקווה שהמתווה החדש יצליח. זה חלק מאי הוודאות . לפי נתוני הקורונה נדע אם הצלחנו”.

"תמיד יש מקום להתרגשות בתחילת השנה", אומר סלאמה, "השנה אמנם שונה, אך יש סוג של התרגשות מלווה בפחד ובאי וודאות. מנסים להתגבר על זה".