דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון ג' בתמוז תשפ"א 13.06.21
24°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 24°תל אביב
  • 23°חיפה
  • 24°אשדוד
  • 21°באר שבע
  • 33°אילת
  • 28°טבריה
  • 26°צפת
  • 23°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הכשרה מקצועית

הכשרה מקצועית / בוא אלינו לים

במרכז להכשרה ימית בעכו לומדים לנהוג באוניה של 50,000 טון | ההכשרה לקצין בכל שלושת המסלולים - חשמל ואלקטרוניקה; מכונה; וסיפון, אורכת כשלוש שנים

מוריה קולצ'ין: "זה מקצוע לא שגרתי. את יוצאת לים, עוזבת הכל, מתנתקת. וכמובן השלווה של הים - שאותה שום דבר לא מנצח" (צילום: עמר כהן)
הדס יום טוב

רק סירת ההצלה הענקית על גג המבנה מסגירה מעט ממה שקורה במרכז להכשרה ימית בעכו. מערך הכשרה מתקדם כולל סימולטורים והדמיות ברמה שיש רק לחייל האוויר. סירות תרגול בחצר, ומודל של שלוש קומות שבו שבו מתאמנים על חילוץ משריפה באוניה. כאן מכשירים את קציני הצי הסוחר הישראלי.

"הכשרה מקצועית לתחום הספנות היא הכשרה בין לאומית" מסביר ל'דבר' גיורא דש, מנכ”ל הרשות לחינוך והכשרה ימיים. "תהליך הקבלה ללימודים מורכב מכמה שלבים שמותאמים לחוק הישראלי ולחוק הבין לאומי. תנאי הסף הם היעדר רישום פלילי, תעודת בגרות ורמת אנגלית סבירה. אח"כ יש בדיקות רפואיות, בדיקות פסיכולוגיות לתפקוד תחת לחץ, ועדת קבלה, ומבחנים פסיכוטכניים במכון חיצוני".

"אורך ההכשרה לקצין בכל שלושת המסלולים – חשמל ואלקטרוניקה, מכונה וסיפון עורכת כשלוש שנים. מי שעובר את הלימודים בהצלחה יוכל להיכנס לעבוד כקצין שלישי שזו רמת הקצונה הנמוכה ביותר על האוניה. שכר של קצין שלישי מתחיל ב 13,000 שקלים בחודש. אבל אם להיות כנים, לעבודה הזו לא מגיעים בשביל הכסף. להיות ימאי זו בחירה באורח חיים".

כיצד נראית ההכשרה?
"בתחילת הקורס כל צוער עובר שלושה חודשים של מכינה, שהתפקיד העיקרי שלה הוא לעשות השוואת ידע במתמטיקה, אנגלית ופיזיקה, ועוד מספר קורסים. בזמן הזה כל צוער מוציא פנקס ימאי שמאפשר לו לעבוד כאיש צוות בכלי שיט. אחרי המכינה הצוערים עולים להפלגה של כחודשיים.

"אנחנו זורקים אותם למים קרירים כבר בשלב מוקדם, המטרה היא גם להבין אם זה באמת מתאים לכל אחד, ולאפשר למי שזה לא מתאים לו לחתוך מוקדם. בנוסף הצוערים צוברים זמן ימי, אז הם מגיעים ללימודים העיוניים בכיתה כשהם מבינים על מה אנחנו מדברים, כי הם ראו את זה בעיניים".

"אנחנו זורקים אותם למים קרירים כבר בשלב מוקדם" גיורא דש  (צילום: עמר כהן)

"הם חוזרים ומתחילים לימודים מקצועיים של חמישה חודשים, ואז יוצאים לעוד הפלגה, הפעם של בין חודשיים לארבעה. חוזרים שוב לעוד חמישה חודשים של לימודים, שוב הפלגה, שוב לימודים, ושוב הפלגה. בסוף כל חבילת הזמן הזו, הם סיימו את כל הלימודים העיוניים של 17 חודשים והשלימו גם שנה של ניסיון ימי". אומר דש.

"מי שמילא את כל מטלותיו, עבר את כל המבחנים וקיבל חוות דעת טובות מרב החובל באנייה עליה הפליג, יוכל לגשת למבחן הסמכה ברשות הספנות והנמלים, ואם הוא עובר אותו הוא יקבל דרגה של חובל שלישי, שזה הקצין הזוטר ביותר באנייה. ברגע שהוא הוסמך הוא מתחיל לעבוד, ויש עבודה, כי יש אניות ישראליות שמחויבות לקחת קצינים, שלא תמיד ממלאות את התקנים כי חסרים קצינים. חסרים קצינים ויש עבודה"

"רוב תהליך הקבלה המייגע והמפרך שהוזכר קודם הוא רק תהליך הכשרה של קצין זוטר. זאת אומרת, זה בן אדם שיהיה מוסמך למלא רק את התפקידים הראשוניים והזוטרים ביותר בשרשרת הימית. כדי להיות קצין בכיר הוא יצטרך לצבור ניסיון ולחזור אלינו לעוד שנה של לימודים תיאורטיים שמהווים את המשך המסלול", מוסיף רב חובל מיכאל חלפין, ראש ענף סיפון וסימולטורים.

עניין אנושי

חלפין מדגיש גם את חשיבות ההכשרה בתחום קשרי האנוש ובתחום הפסיכולוגי והנפשי. "בסופו של דבר לא רק האספקטים הטכניים והמקצועיים חשובים, יש לא מעט אספקטים פסיכולוגיים חשובים לא פחות. אנחנו נותנים את ההכשרות האלה גם לזוטרים וגם לבכירים. יש מקצוע שלם בקורס של יחסי אנוש, כולל הדמיות וסימולציות בהם אנחנו, יחד עם פסיכולוג תעסוקתי שמוכשר במיוחד לתעשייה הימית, רואים איך הם מתפקדים.

המבדקים התעסוקתיים בודקים גם יכולת עמידה בלחצים נפשיים ופסיכולוגיים כאלה ואחרים ויכולת תפקוד בצוות"

"את הקצינים הבכירים אנחנו מכשירים גם בתחום הניהול האנושי". אומר דש "צוות אוניה מורכב מכ-20 מלחים וקצינים. מספיק שיש שם שניים שלושה שאתה לא מסתדר איתם זה יכול להפוך את החיים שלך בסיפון לגיהנום".

רב חובל מיכאל חלפין  (צילום: עמר כהן)

"לצערי הרב היו גם מקרים, גם בצוותים שלנו, שלא זיהו בזמן ולא נתנו מענה נאות לדברים כמו איש צוות שנמצא במצוקה נפשית והסתיימו לא טוב. לכן יש מעטפת בחוף, שאמורה לתת מענים ופתרונות במצבים האלה. גם ברמת החברה, שצריכה במקרה הצורך לקשר בין הקברניט לבין גורמים מקצועיים, וגם אחריות הקברניט לפנות ישירות לייעוץ רפואי או יעוץ פיסולוגי", מסביר חלפין.

"יש גם מקרים שצריך גם לתאם הורדה של איש צוות מהסיפון. אלו מקרי קיצון, אבל בסופו של דבר מי שמתמודד עם כל אירוע כזה אלו הקברניט והצוות. לכן המבדקים התעסוקתיים בודקים גם יכולת עמידה בלחצים נפשיים ופסיכולוגיים כאלה ואחרים ויכולת תפקוד בצוות".

איך נראית עבודה בתור קצין ימי?
לספינות הסחר בישראל יש מסלולים בעיקר למזרח הרחוק, למערב אירופה ולארצות הברית, אך גם במסלולים נוספים. ההפלגות ארוכות, שגרת העבודה של קצין ימי היא 4 חודשי עבודה רצופים בים וחודשיים בבית, כשגם בחודשיים האלה הקצין מקבל שכר.

בסוף אתה הגלגל המניע של הכלכלה העולמית. בלי ספנות אין כלכלה עולמית"

"זה מקצוע מאוד תובעני. באונייה עובדים במשמרות 7 ימים בשבוע. הצוות הוא צוות רב לאומי, במקרים קיצוניים אתה יכול להיות הישראלי היחיד או הכמעט יחיד באונייה. בגלל השתכללות הפריקה והטעינה, התהליכים האלו הפכו מהירים מאוד, ככה שאין הרבה זמן עגינה בנמל בניגוד למה שחושבים, נכנסים לכמה שעות ויוצאים החוצה" אומר חלפין.

"זה מקצוע סופר מאתגר וסופר קשה, גם הריחוק מהבית וגם השגרה בספינה היא אתגר. אבל בסוף אתה הגלגל המניע של הכלכלה העולמית. בלי ספנות אין כלכלה עולמית. במיוחד כלכלה ישראלית שהיא בעצם סוג של כלכלת אי, ש90% ממנה מיובא ויוצא דרך הים", מוסיף דש.

"זה נשמע מאוד שווה, אבל יש לקחת בחשבון שיש הרבה מאוד דברים שבן אדם מקריב בדרך מהחיים האישיים", אומר חלפין. "זה לא שכל רב חובל גרוש שלוש פעמים ויש לו ילדים בכל נמל כמו שנהוג לחשוב, אבל אלה חיי משפחה שהם לא בדיוק חיי משפחה, כי אנשים שמתמידים ומפליגים בצורה סדירה יכולים להגיע ל9-10 חודשים בשנה בים, זה המון זמן שאתה לא בבית. החיים באנייה הם גם לא פשוטים. זה מקצוע לכל החיים, הוא דורש בחירה מרצון של קריירה לכל החיים"

 מה מסלול ההתקדמות של חובל?
"קצין בתחילת הדרך שמפליג 8 חודשים בשנה יקבל משכורת חודשים ממוצעת של 13 אלף שקל ברוטו. אבל זו עבודה קשה, אנחנו חושבים שמגיע יותר", אומר דש. "אבל מי שמתמיד מגיע לתנאי שכר טובים, אפילו מצוינים. נתבים למשל, שהם קציני ים בכירים וותיקים, מרוויחים 50-80 אלף שקלים בחודש.

שקד ניצן (צילום: עמר כהן)

"בנוסף יש איגוד קציני ים ויש הסכם קיבוצי שמבטיח תנאים סוציאלים נוספים וגם טיפולים רפואיים וכו'. מדינת ישראל היא בין המדינות היחידות בעולם שבה ימאים של צי סוחר יוצאים לפנסיה כמו אזרחים רגילים, אבל אנשים מחזיקים גם יותר. יש הרבה רבי חובלים שממשיכים אחרי גיל 67 ולא מעט שמפליגים עד יומם האחרון", אומר דש.

אבא שלי ימאי, גיסי ימאי וגם אמא שלי ימאית. אני נוצרתי בים, זה בדם שלי"

יש גם נשים במקצוע. אמנם פחות, אבל יש. בקורס הנוכחי, מתוך 11 צוערים יש 3 צוערות. "הן מאוד טובות, יותר טובות מהגברים בדרך כלל. הבעיה העיקרית היא שהן נושרות. זה מאוד קשה בחיי משפחה. הרבה נשים עוברות לתפקידי חוף אחרי שהן מביאות ילדים" מסביר דש. "אצל נשים ההקרבות הרבה יותר משמעותיות כנראה" מוסיף חלפין.

למה ללמוד ימאות?
אדאר פוארסה
, צוער בקורס, בן 23 מכפר מראר, אומר שזה מקצוע שהוא תמיד רצה. "אני בוגר בית הספר לקציני ים, תמיד שאפתי להגיע לכלים היותר גדולים. החלום שלי להיות רב חובל באוניות, הכי גדולות שיש". "הים זה משהו שתמיד רציתי להגיע אליו" מצטרף לאמירה גם שקד ניצן, בן 23 מחיפה, שלמד עם אדאר בבית הספר. ביחד הם החליטו להצטרף להכשרה.

קולצ'ין, זובידאת, אדלר וניצן (צילום: עמר כהן)

מוריה קולצ'ין, בת 26 מבית שמש מתגאה שהיא באה ממשפחה של ימאים. "אבא שלי ימאי, גיסי ימאי וגם אמא שלי ימאית. אני נוצרתי בים, זה בדם שלי", היא אומרת. קולצ'ין הגיעה להכשרה אחרי שהספיקה כבר לעשות תואר בפסיכולוגיה, אבל החליטה לעזוב הכל ולהגשים את החלום. "בחרתי במקצוע הזה  כי אפשר להתקדם בקריירה, זה מקצוע לא שגרתי. את יוצאת לים, עוזבת הכל, מתנתקת. וכמובן השלווה של הים – שאותה שום דבר לא מנצח. החלום שלי להיות על האוניות הכי גדולות, אני אוהבת את העוצמה".

"מה שמיוחד בלימודים פה, זה שזה לא רק לשבת בכיתה וללמוד מתמטיקה פיזיקה. גם את זה יש, אבל יש עוד הרבה דברים כמו תרגילי סימולציה, כמו לצאת לים ולהתמודד עם רפסודה, הכשרת כיבוי אש בים. יש המון שיעורים מעשיים"

רשאה זובידאת, בת 23 מבסמת טבעון, הגיעה לכאן דרך מודעה בפייסבוק, לאחר ששמעה מדוד שלה איך זה להיות מלח, והחליטה שהיא רוצה גם. במידה ותעבור את הקורס, רשאה תהיה האישה הבדואית הראשונה במקצוע.

יש לי הכשרה בתחום ההייטק והתכוונתי לשם בהתחלה, יש לי תעודת QA בודקת תוכנה, אבל לא ראיתי את עצמי יושבת מול מחשב שעות כל יום"

"התקשרתי אליהם ונכנסתי לקורס אחרי שכבר החל שבוע קודם. עשיתי ראיון ומבחנים והתקבלתי. דוד שלי מלח, אנחנו במשפחה יודעים מה זה עבודה בים. שמעתי ממנו חוויות ואהבתי מאוד, לכן רציתי לבוא לכאן. גם ההורים והמשפחה תומכים מאוד", היא אומרת.

ראשה זובידאת, תהיה האישה הבדואית הראשונה במקצוע (צילום: עמר כהן)

"זה ממש מוזר, אבל זה מה שאני רוצה לעשות. יש לי הכשרה בתחום ההייטק והתכוונתי לשם בהתחלה, יש לי תעודת QA בודקת תוכנה, אבל לא ראיתי את עצמי יושבת מול מחשב שעות כל יום. רציתי משהו אחר, שונה, אז מצאתי את הים. זו עבודה מאתגרת ומעניינת".

"מה שמעניין במקצוע הזה זה שזה בעצם לא מקצוע אחד. בים את לבד, אז בעצם את גם מגישת עזרה ראשונה, גם כבאית אם צריך וגם מפקדת" מוסיפה טל אדלר, בת 21 מיקנעם. זה לא מקצוע אחד שאת יכולה להגיד- אני רק צריכה לדעת לנווט למשל. את צריכה לדעת הכל מהכל. צריך לדעת להתמודד עם כל סיטואציה ולהסתדר עם הצוות שלך ועם מה שיש לך. זה מאוד רחב, אנחנו יכולים ללמוד כל יום משהו אחר. פתאום כיבוי אש, ופתאום רפואה, פתאום ניווט חופי. זה מאוד מגוון".

"כולנו מכירים מחלת ים, אבל יש גם דבר כזה מחלת חוף"

בחודש מרץ, עם התפרצות הקורונה בישראל, יצאו הצוערים בקורס להתנסות הראשונה שלהם בהפלגה בים הפתוח. "אני הפלגתי על ספינה של צים באותו קו עם שני חברים מהכיתה. בשיא תקופת הקורונה היינו בים, ההפלגה הייתה מתוכננת לחודשיים והאריכו אותה לארבעה חודשים" מספרת אדלר. "זו הייתה ההפלגה הראשונה שלנו, לא הבנו מה קורה. לא התכוננו לכל כך הרבה זמן בים, היו הרבה בלת"מים בגלל הקורונה", היא מספרת.

אדאר פוארסה  (צילום: עמר כהן)

"אבל שרדנו את זה, וגם היה כיף. היה לנו אינטרנט, מה שעזר לתקשר עם המשפחה והחברים. בדרך כלל אפשר לרדת בנמלים וכאלה אבל בגלל הקורונה לא היה אפשר. החלק הכי קשה היה כשהגענו לארץ אחרי חודשיים ולא יכולנו לרדת מהאונייה ולראות את המשפחה, וידענו שאנחנו ממשיכים לעוד חודשיים. זו הייתה נקודה לא קלה".

כשהגענו לארץ אחרי חודשיים ולא יכולנו לרדת מהאונייה ולראות את המשפחה, וידענו שאנחנו ממשיכים לעוד חודשיים. זו הייתה נקודה לא קלה"

"בצוות יש לך אחד מהפיליפינים, השני מסרי לנקי והשלישי מרוסיה, וצריך לדעת להשתלב עם כולם" אומר אדאר. "באנייה שלנו גם לא היה אינטרנט. היינו צריכים למצוא תחביבים, למצוא מה ללמוד, להתעסק בעוד דברים מעניינים. חודשיים זה הרבה זמן של ניתוק. אתה לומד להתעסק עם דברים אחרים. אתה מוצא מערכת באנייה שאתה מתעניין בה יותר ומתעמק".

טל אדלר (צילום: עמר כהן)

"בסימולטור יש הזדמנות שניה, בים לא"

הסימולטור בקורס של הרשות לחינוך והכשרה ימית הוא הסימולטור היחיד בישראל שנועד להכשרת חובלים ודירוגים ימיים, ומיועד גם לעבודות מחקר למיניהן. "הסימולטור מאפשר לנו לדמות כל מיני משימות של כניסה, הוצאה, רתיקה, עבודות גרירה וכ'ו. יש לנו פה גשר וגוררות שיכולות לעבוד עם האנייה הזו" מסביר חלפין. "הדבר הכי חשוב בסימולטור זה שהוא סולח טעויות, מה שבמציאות יכול לעלות בחיי אדם. בסימולטור יש הזדמנות שניה, בים לא".

הסימולטור של חלפין מרשים מאוד. מדובר בחדר עגול שבמרכזו שולחן בקרה והגאיים. על הקיר מוקרן הנוף הנראה מגשר הפיקוד. עכשיו רואים את נמל חיפה אבל במערכת שמורות הדמיות של לא מעט נמלים בעולם. אנחנו יכולים להיכנס עכשיו לנמל הונג קונג או למיצרי גברלטר. אנחנו יכולים לשנות את מזג האוויר, לשנות את תנאי הראות, לשנות את הגלים. כל המודלים פה מתמטית מאוד מדוייקים, כאשר יש פה אנייה או גוררות או אפילו גלים, הכל בנוי בצורה מאוד מדוייקת".

הסימולטור  המשוכלל של חלפין מדמה כניסה לנמל בתנאי סערה (צילום: עמר כהן)

"לפני ההפלגה הראשונה השתמשנו בסימולטור ללמידת היגוי, הגענו לאונייה כשאנחנו יודעים איך להיות הגאים על אונייה" מסבירה טל. "בשירות הצבאי שלי עברתי בין כמה וכמה כלי שיט, ושמתי לב פה שגם שהוא מעביר בין סוגי האוניות, הן מתנהגות כמו במציאות" מוסיף שקד.

ישראל משקיעה במקצוע הימאות

הרשות לחינוך והכשרה ימית היא חברה ממשלתית בבעלות מעורבת – חצי של חברות הספנות הגדולות בישראל צים ואקס טי, וחצי של מדינת ישראל. הלימודים הם בחינם. ולאחרונה הממשלה החליטה גם לתת לצוערים דמי מחיה לצוערים בזמן הלימודים העיוניים. "אנחנו מדברים על 3 שנים שבהם הם פה 5 ימים בשבוע 8 שעות ביום, ועוד מטלות בבית. היכולת שלהם להתפרנס היא מוגבלת. לכן, הם מקבלים דמי מחיה של 3,000 שקלים בחודש. זה נותן לצוערים אפשרות לראש יותר שקט והצלחה יותר טובה בלימודים. בינתיים הניסיון הזה מאוד מוצלח" אומר דש.

"היעד שלי הוא לייצר קצינים בכירים ישראלים בכל שלושת המקצועות", הוא אומר. " אנחנו  צריכים אותם כעתודה חופית למקצועות אחרים. אם על האוניה חסר לי קצין ישראלי אני יכול להביא קצין אוקראיני, אבל בתפקידי החוף זה בעייתי. אנחנו לא רוצים שבמשרד התחבורה הישראלי ישב רב חובל אוקראיני ויקבע לנו את הנהלים שעל פיהם אנחנו עובדים".

דש וחלפין מסתכלים על העתיד של מקצוע הימאות, אבל מבינים שהכשרה על הספינה יכולה להיות גם ייתרון משמעותי לקריירה ביבשה. "מי שהיה כמה שנים קצין מכונה זוטר מקבל כלים שיעזרו לו גם בהרבה תפקידים בחוף. שותים אותם בכל מקום אליו הם הולכים.

"מכונה של אנייה זה מפלצת. יש בה מנוע ראשי בגודל של בניין 3 קומות, שמייצר כמה עשרות אלפי כח סוס ושורף בין עשרות למאות טונות דלק ביום. ויש בה מערכת חשמל שמייצרת מספיק חשמל לעיר קטנה, מערכת מיזוג של בנייני עזריאלי, מערכת טיהור שפכים, מערכת מים מתוקים, מערכת משאבות. מי שטיפל במערכות כאלה בתנאי  ים יכול בקלות ללכת לעבוד בכל מפעל גם בלי שום קשר לימאות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על הכשרה מקצועית:
"יש המון אנשים שרוצים לעשות הכשרה, אבל אין וואוצ'רים"
הדרך לעבודה בענפי הבניין, התשתיות והתעשייה עוברת בהכשרה מקצועית
"ניתן היה להגיע גם ל-100 אלף אנשים בהכשרות מקצועיות, אבל המשבר הפוליטי הכריע את הכף"
תגובות