חגי תשרי מתקרבים ואיתם ימי עבודה קצרים, ערבי חג וימי חול המועד. במציאות הנוכחית במשק, ולאור האפשרות שנוצרה, בעקבות משבר הקורונה, להוציא עובדים לחל"ת ל-14 ימים בלבד, צפויה מגמה של מעסיקים המוציאים את עובדיהם ל'חל"ת חגים' על מנת לחסוך עלויות בתקופה בה יש ממילא עבודה חלקית. מהן ההשפעות הצפויות על העובדים במקרה כזה ומה ההגנות החוקיות שעומדות לרשותם?

עו"ד רעות שגיב (צילום: עידו רוזנטל)

בעקבות משבר הקורונה, קוצרה תקופת החל"ת המינימלית המזכה בדמי אבטלה מ-30 ימים ל-14 בלבד. "המטרה מאחורי המהלך היא בסופו של דבר לאפשר למעסיקים להתמודד עם משבר הקורונה, אבל בפועל מה שקורה זה שברגע שקיצרו את התקופה מתחילה לעלות השאלה אם נכון או לא נכון לנצל את הזכות הזו דווקא בתקופת החגים", אומרת ל'דבר' עו"ד רעות שגיב, שותפה מייסדת במשרד דרור גל רעות שגיב, עורכי דין המתמחים בדיני עבודה ומשמעת.

מה האינטרס של מעסיקים להוציא עובדים לחל"ת דווקא בתקופת החגים?

"בתקופה שבה עובדים באים ליומיים ויוצאים לערב חג ושוב באים ויוצאים וחוזר חלילה, ואין רצף אמיתי של עבודה ולקוחות פחות פונים, מעסיקים רוצים בעצם לצמצם את הנזק, ובמקום לשלם בעצמם שכר, ימי חג וכיוצא בזה – הם מעדיפים שהביטוח הלאומי יישא בנטל הזה".  לדבריה זה נכון עוד יותר כשהעסקים סוחבים הפסדים מהסגר הראשון או מתמודדים עם תוצאות המשבר הכלכלי הנוכחי.

האם זה חוקי?

"השאלה הזו היא לא שאלה משפטית, אין כל מניעה להוציא לחל"ת בתקופה הזו ואין החרגה של ימי חג לתקופת חל"ת. זה יותר שיקול שנוגע למשמעות של החל"ת על המעסיקים, על שוק העבודה ועל העובדים. עקרונית, החל"ת בתקופת הקורונה לא נועד לתת מענה לתקופת החגים, אבל אי אפשר להתעלם מזה שזו זכות שעומדת למעסיקים. מעסיקים רבים החזירו עובדים מחל"ת וקיבלו מענקים במסגרת המענקים לעידוד תעסוקה, וזה גם דבר שיכול להיפגע".

האם יש בהוצאה לחל"ת מקוצר בחגים פוטנציאל לפגיעה בעובדים?

"באופן כללי חל"ת פוגע ביציבות התעסוקתית של עובדים, אבל כשמדובר על חל"ת קצר של 14 יום ולא חל"ת ארוך שבעצם נכפה על כולנו בעקבות סגר ארוך, זה עלול ליצור חוסר יציבות חמור יותר. בנוסף, כשעובד יוצא לחל"ת, הסכום המקסימלי שהוא יקבל מהביטוח הלאומי הוא קרוב ל-70% משכרו. החל"ת היא גם תקופה שלא באה במניין הוותק, ובסופו של יום היא יורדת ממכלול תקופת ההעסקה. יש גם שאלות פנסיוניות, כי המעסיק בעצם לא מחויב לבצע הפרשות לפנסיה בתקופה הזו. כל זה בלי להזכיר את ההשפעות הנפשיות והפסיכולוגיות על עובד שאיבד את מקום עבודתו".

כיצד ניתן לדעת אם המעסיק מנצל את המשבר?

"צריך להסתכל על הנסיבות ועל הרקע להחלטה להוציא לחל"ת. האם סיבה אמיתית שבגללה המעסיק מוציא עובדים לחל"ת? אם, למשל, בדרך כלל תקופת החגים הייתה תקופה עמוסה בעסק ועכשיו בגלל הקורונה יש ירידה משמעותית גם בהכנסות וגם בהיקפי העבודה – יש היגיון בהוצאה לחל"ת".

"מעסיקים רבים ניצלו את הקורונה כדי לפטר עובדים, למשל כדי להוציא לחל"ת נשים בהריון. מנגד יש גם עובדים שמנצלים את החל"ת. יש למשל עובדות שהיו בחופשת לידה ועכשיו בעצם נכנסים לחגים – אז הן מעדיפות להיות בחל"ת קורונה (במקום חל"ת שונה, על בסיס ותק, שמגיע להן אחרי חופשת לידה) ולקבל דמי אבטלה במקום לחזור לעבודה ולהכניס את הילד למסגרת לפני החגים".

"רואים גם הרבה פעמים מעסיקים ועובדים שמשתפים פעולה כדי לנצל את החל"ת ואת דמי האבטלה לצרכים שלא קשורים לקורונה. תמיד יהיו אלה שמנצלים לרעה את המנגנונים שקבועים בחוק, גם בשגרה, והדלת הזו שנפתחה של החל"ת המקוצר מייצרת להם עוד פרצה אפשרית".

"התקופה הזו היא תקופה של חוסר וודאות, בוודאי שבעולם העבודה, ולשני הצדדים.  הגיעו אלינו גם עובדים ששמעו שמקום העבודה הולך להוציא עובדים לחל"ת בחגים והביעו חששות וגם מעסיקים שמתלבטים האם ניתן לנצל את האפשרות הזו, בעיקר ואיביחס למענקים שקיבלו במסגרת המענק לעידוד התעסוקה שעלולים להיפגע".

שגיב טוענת שיש לנסות להבין כיצד יוצאים מהמשבר הזה ביחד. "אני מצפה מעובד לראות את מקום העבודה שלו, שיהיה לו איכפת אם מקום העבודה שלו יסגר או לא, אבל יחד עם זאת אני מצפה ממעסיק שהקורונה בכלל לא השפיעה עליו לא לנצל את המצב כדי "להתייעל" או כדי לפטר בקלות עובדים מוחלשים".