תחום ההכשרה המקצועית הוא אולי החשוב ביותר להחלמת שוק העבודה בישראל ממשבר הקורונה, אך למרות העיסוק הציבורי הגדול בנושא, לא פורסמו עד כה נתונים ברורים על היקף ההכשרה ואופייה, כשחלק מהסיבה היא הפיצול של התחום למספר גורמים והיעדר גורם מתכלל.

מפניית 'דבר' לגורמים העוסקים בנושא עולה כי מספר המוכשרים לא טיפס משמעותית, ועומד בשנת 2021 על 11.5 אלף, כ-2% מתוך סך המובטלים במשק, לאחר שבשנת 2020 נרשמה אפילו ירידה. רק שליש מהתקציב המיוחד להכשרה מקצועית בתכנית הסיוע נוצל, 489 מילון מתוך 1.5 מיליארד שהוקצו. על פי גורמים בתחום, לא בהכרח כל הסכום שנוצל שימש לתקצוב ישיר של הכשרה.

אחת הבעיות הברורות לכל מי שעוסק בתחום הוא הפיצול בין הגופים השונים: תחום ההכשרה במשרד העבודה והרווחה, רשות החדשנות, רשות התעסוקה ולאחרונה, מינהלת ההכשרות המקצועיות שהוקמה על ידי שר האוצר כ"ץ ופורקה אתמול על ידי יורשו בתפקיד ליברמן. בנוסף התחום מפוצל למסלולים רבים – קורסים, הכשרות במקום העבודה, שוברים ועוד.

משרד העבודה והרווחה: ירידה בשנת 2020

זרוע ההכשרה המקצועית במשרד העבודה והרווחה היא הגוף המרכזי שאחראי להכשרות בימי שגרה. במהלך הקורונה שותק הגוף תקופה ארוכה בשל מאבקים פוליטיים עם שר האוצר ישראל כ"ץ, ואי מינוי מנהל כללי. מהנתונים עולה כי לשיתוק זה היה מחיר ביכולת להסתגל למשבר הקורונה: כשבשנת 2020 מספר המוכשרים היה נמוך יותר מהשנה שלפניה.

לשכת התעסוקה (צילום: הדס יום טוב)

בשנת 2020 כולה הוכשרו 7,423 אנשים בלבד בעלות כוללת של 67.7 מיליון שקלים. זאת על רקע העובדה שמרבית התקציבים להכשרות מקצועיות לא הועברו עד חודש נובמבר. לשם השוואה, בשנת 2019 טרום משבר הקורונה הוכשרו באגף 12,356 אנשים, בעלות של כ-117 מיליון שקלים.

בשנת הנוכחית, בתוכניות האגף להכשרה מקצועית הוכשרו בחמשת החודשים הראשונים של השנה כ-4,700 איש. מתוכם 1,641 באמצעות מסלול השוברים להכשרה, 561 במסגרת הכשרה תוך כדי עבודה, 195 במסגרת הכשרה בתוכניות חניכות ו-76 במסגרת כיתות הכשרה במפעלים. במשרד מסרו כי עד כה מיצה האגף כ-36.5 מיליון שקלים מתקציבו, העומד על כ-140 מיליון שקלים בשנת 2021.

סה"כ: בחמשת החודשים הראשונים של 2020 הוכשרו 4,700 עובדים, בשנת 2020 הוכשרו 7,423 עובדים.

רשות החדשנות

רשות החדשנות מנהלת מספר מסלולי הכשרה, רובם מכוונים לתחום ההייטק ולתעשיות מתקדמות ומתבססים על השמה והכשרה במקום העבודה.

על פי הנתונים שהועברו לדבר מצד רשות החדשנות, במחצית הראשונה של שנת 2021 הוכשרו או עודם מוכשרים כ-5,180 איש. מתוכם, 686 הוכשרו במסגרת תכנית הון אנושי המתוקצבת ב-8.6 מיליון שקלים; 135 הוכשרו במסלול הסדנה ללימודי טכנולוגיה מתקדמת המתוקצב ב-1.2 מיליון שקלים; 2,200 הוכשרו במסגרת מסלול ההכשרות וההשמות לתעשייה שתוקצב ב-125 מיליון שקלים. במסלול סיירות תכנות שהוא מסלול שלוש שנתי המתוקצב בשנת 2021 ב-13 מיליון שקלים לומדים 630 איש בשנה ראשונה, 730 איש בשנה שניה ו-800 איש צפויים לסיים בחודשים הקרובים את שנתם השלישית.

סה"כ: בשנת 2021 מוכשרים במסגרת תכניות הרשות 5,180 עובדים, חלקם הגדול במסלולי השמה במקומות העבודה.

שירות התעסוקה

בשירות התעסוקה אמרו לדבר כי עוד כ-1,700 איש הוכשרו במסגרת תכנית משותפת עם מינהלת ההכשרות שבמשרד האוצר, שתקציבה עומד על כ-25.5 מיליון שקלים. התכנית יצאה לפועל בחודש מרץ האחרון, והיא מבוססת בעיקר על הכשרות במקום העבודה בשיתוף התאחדות התעשיינים.

סה"כ: 1,700 עובדים הוכשרו בשנת 2021

משרד האוצר: המינהלת פורקה לפני שהתחילה

מינהלת ההכשרות המקצועיות במשרד האוצר שהוקמה לדרישת השר הקודם ישראל כ"ץ תקצבה כאמור תכניות ברשות החדשנות ובשירות התעסוקה, אך לא הספיקה להוציא לפועל הכשרות בהובלתה. השבוע הודיע שר האוצר ליברמן כי בכוונתו לסגור את המינהלת ולפטר את צוות העובדים, ובשלב זה מוקדם מכדי לקבוע כיצד ישפיע הדבר על ההכשרות הצפויות.

נאבק על הקמת המינהלת עם השר שמולי. ישראל כ"ץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מהנתונים שנמסרו לדבר על ידי משרד האוצר, עולה כי במשרד מעריכים שעוד כ-4,000 איש צפויים לעבור הכשרה במסגרת 'המסלול הפתוח' שתוקצב ב-80 מיליון שקלים ושרק לאחרונה נסתיים בו שלב המכרזים, וכי כ-12 אלף איש צפויים להיות מוכשרים במסגרת ארבעה מסלולי הכשרה והשמה הנמצאים כיום בתהליכי גיבוש ואישור סופי וצפויים לצאת לפועל במהלך שנת 2021.

סה"כ: המכרזים שיזמה המינהלת עוד לא יצאו לפועל, תקצבה גופים אחרים

"דרוש גוף מתכלל, הרבה מהתקציב לא ינוצל"

"מה שצריך לקרות, וזה מופיע גם בהסכמים הקואליציוניים, זה לרכז את כל הגופים שמציעים היום הכשרה מטעם הממשלה תחת גורם אחד" אמר לדבר רועי מאור, מנהל פיתוח ומדיניות בעמותת 121 מנוע לשינוי חברתי.

לדבריו, חלק מהקושי להעריך כמה מתוכניות ההכשרה המקצועית באמת יצאו לפועל נובע מהפיצול בין הגופים השונים העוסקים בתחום שפועלים פעמים רבות בלא שיתוף פעולה.  "צריך לבנות מטה חזק שכולל מחלקת מחקר ותכנון שידע להעריך את הצלחת ההכשרות המקצועיות ואת צרכי השוק, לאגם את המשאבים ולאחד תוכניות דומות" הוא מוסיף. איגום המשאבים לדבריו, יאפשר לנצל טוב יותר את המשאבים הקיימים לטובת הכשרות.

רועי מאור (צילום: עמותת 121 מנוע לשינוי חברתי)

מטרה נוספת היא ריכוז השירות בכתובת אחת ברורה. "אחת הבעיות הגדולות ביותר היא שאנשים פשוט מתקשים לדעת מה האפשרויות שלהם. אם מישהו פונה לגוף מסוים, הוא לא יקבל למשל מידע על מסלול שקיים בגוף מקביל ויכול להיות יותר רלוונטי לו". גם המעסיקים לדבריו – מתקשים לממש תכניות למימון הכשרות מקצועיות לעובדיהם בין היתר בשל הפיצול בין הגורמים השונים.

לדבריו, הסכום שהקצה משרד האוצר בפועל להכשרות מקצועיות נמוך מ-1.5 מיליארד שקלים, שכן כשליש ממנו מיועד דווקא למועצה להשכלה גבוהה לצורך סבסוד לימודים אקדמיים, שאינם מוגדרים כהכשרות מקצועיות.

הוא מסתייג גם מההכשרות המתבצעות כיום ברשות החדשנות המתנות את תקצוב ההכשרה בשכר גבוה ביותר שישולם לעובדים בסיומה. תנאי זה לדבריו מקשה על המעסיקים לממש את תקציבי ההכשרה, וגם מצמצם את אוכלוסיית מבקשי העבודה היכולים ליהנות מהכשרות אלו לעובדים שמלכתחילה הם חזקים יותר ובעלי יותר כושר תעסוקתי, שככל הנראה יוכלו להשתלב מחדש בשוק התעסוקה גם בלא התמיכה הנוספת.

"אנחנו כבר באמצע שנת 2021, והממשלה צריכה בקרוב להחליט על תקציב 2022. נראה שחלק משמעותי מהתקציבים שהוקצו להכשרות מקצועיות לא ינוצל השנה, וחלק ניכר מהם מלכתחילה לא באמת הופנה להכשרות" סיכם מאור. "מה שחשוב זה שהפוליטיקאים לא יכריזו שוב על ניצחון ולכו הביתה, כי אנחנו רחוקים מניצחון. מה שצריך עכשיו זה להגדיל את ההשקעה הממשית בנושא הזה, בעיקר כשהמדינה בעצם נתנה צ'ק דחוי למובטלים – הבטיחה להם הכשרות אבל בפועל ביצעה אותם בהיקפים שאינם רלוונטיים כלל לגודל הבעיה".