"אין מקצוע שייראה בעוד 20 שנה כמו שהוא נראה היום, כמו שכיום כמעט אף מקצוע לא נראה כמו שהוא נראה לפני 20 שנה", אומרת ל'דבר' ד"ר הילה סגל, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומרצה לתואר שני במכללה האקדמית תל אביב יפו. כדוגמה היא מביאה נהג אוטובוס: "לכל נוסע יש כיום כרטיס רב פעמי, והנהג כבר לא מתעסק בתשלומים, במכשיר שמוציא עודף, בכרטיסיות נייר".

 ובכל זאת הוא עדיין נוהג.
"שני כלכלנים מאוקספורד, ד"ר פריי וד"ר אוסבורן, טוענים שעד 2030, 40% מהמשרות יעברו תהליך של אוטומיזציה, שזה אומר שהאדם יוחלף במכונה. כבר כיום, כשנכנסים למקדונלד'ס, לסופרמרקט ולסופרפארם, יש מכונות אוטומטיות שמחליפות את המוכרים. בתחנות דלק, אנחנו אפילו לא חושבים על זה שלא צריך מתדלק, זה מובן מאליו. כבר עכשיו הרבה מאוד אנשים איבדו את מקומות העבודה שלהם, ועוד הרבה יאבדו".

שימוש ברחפנים לפיקוח על בטיחות באתרי בנייה. "מקצועות כמו נהגים, שליחים וטייסים הולכים ונעלמים. שליחויות באמצעות רחפנים למשל, נמצאים מעבר לפינה" (shutterstock)

איזה מקצועות ייעלמו?
"מקצועות כמו נהגים, שליחים ואפילו טייסים כבר הולכים ונעלמים. דובר כבר רבות על שליחויות באמצעות רחפנים למשל, ועל מכונות אוטונומיות. אלה דברים שנמצאים מעבר לפינה. פעם, כדי להיות נהג בלונדון, היית צריך ללמוד שלוש שנים – את כל הכבישים בעיר, העומסים, איך עוקפים אותם, היית צריך לדעת איך להגיע מכל מקום לכל מקום בעיר הענקית הזו. ואז המציאו את וויז, והנהגים לא צריכים את ההכשרה הזו יותר, והם התחילו לאבד את המומחיות שלהם. ואז הגיעו גט טקסי ואובר, ועכשיו את בכלל מזמינה את המונית באפליקציה. מה יהיה עוד 20 שנה? אולי במקום אובר עם נהג תגיע אלינו הביתה מכונית אוטונומית".

למה מעדיפים מכונות על בני אדם?
"הן זולות, לא משלמים להן משכורת חודשית, הן מאוד נגישות, לא לוקחות את הילדים מהגן, לא צריכות הפסקת צהריים, אין להן צורך בדמי הבראה ובפנסיה. עם הזמן, המחשבים גם יתנו שירות שמותאם לנו כלקוחות יותר טוב. נגיע לחנות והם כבר יציעו לנו את מה שאנחנו רוצים. כבר כיום, כשמזמינים אונליין מהסופר, מחכה לך העגלה שלך עם המוצרים שאת קונה בדרך כלל, ואת רק צריכה להוריד או להוסיף כמה דברים. המחשב בסניף מקדונלד'ס ברמת גן יידע גם מה הזמנת לפני שבועיים במקדונלד'ס באילת. זה משהו שמוכר אנושי יתקשה לעשות".

חנות מזון האוטונומית למכירת מזון לבעלי חיים. "לא משלמים להן משכורת חודשית, הן נגישות, ולא צריכות הפסקת צהריים" (צילום: דבר)

מקצועות הטיפול: "נכנסות יותר ויותר אפליקציות חכמות"

אילו מקצועות בכל זאת ישארו?
"אני חושבת שמקצועות שקשורים לטיפול וליחסים בינאישיים יהיו האחרונים שיעלמו, אבל גם בהם יהיו שינויים. יש מקומות שבהם למכונות עדיין קשה".

איפה למכונות עדיין קשה?
"בכל מה שקשור באינטליגנציה האנושית. למשל בתחום הרפואה. מכונות  אמנם כבר יודעות לקחת תוצאות בדיקות ולהצביע על ממצא חריג, אבל עדיין נרצה שם רופא, שיכניס הרבה מאוד שיקולים אישיים שמחשב לא יודע לקחת בחשבון – כמו למשל, מה הניסיון באותו בית החולים, מה הניסיון של הרופא, איזה מעגל תמיכה יש למטופל, איזה חוסן נפשי יש לו. אלה גורמים מאוד אישיים שלא מבוססים על ביג דאטה, ולכן למחשב מאוד קשה לנבא אותם".

אמרת שיהיו שינויים גם במקצועות האחרונים שייעלמו. איזה שינויים?
"למשל במקצועות הטיפול – מטפלים כבר היום עובדים עם הרבה מאוד אפליקציות. נכנסות יותר ויותר אפליקציות חכמות, שיודעות לדווח אונליין, על סמך הדופק וחום הגוף של המטופל, מה מצב רוחו, ולאתר מצבים ונקודות זמן בהן יש ירידה במצב הרוח שלו. אותה אפליקציה יודעת גם לתת המלצות למטופל בזמן אמת. והנה, זה קורה גם במקצוע שנחשב מאוד אישי ומאוד אנושי".

במה עוד?
"גם במקצועות הכתיבה, ואפילו במקצוע התכנות, המבוקש מאוד כיום, יש ועוד יהיו הרבה מאוד שינויים. יש את האלוגריתם GPT3, שמבוסס על טכנולוגיית הלמידה העמוקה (Deep Learning), ועוסק בכתיבה יצירתית. הוא יודע לכתוב סיפורים ושירים, והוא יודע גם לכתוב קוד. אני יכולה לאפיין צורך, והאלגוריתם הזה יודע לכתוב לי את הקוד. היום זה לא מושלם, צריך מתכנת שיעבור ויעשה תיקונים, אבל בעוד 20 שנה האלוגריתם יהיה הרבה יותר חכם, ובהחלט יוכל להחליף אותו".

מלצרים רובוטיים במסעדה בדרום-מערב הולנד. "אנחנו למעשה בפתחה של המהפכה התעשייתית הרביעית" (צילום:AP Photo/Peter Dejong)

אינטליגנציה מלאכותית: "מכונות שיודעות ללמד את עצמן"

סגל, שחוקרת, בין השאר, את השפעתם של תהליכי אינטליגציה מלאכותית על עולם העבודה, סבורה שלהתפתחות המאסיבית של האינטליגציה המלאכותית יש פוטנציאל לשנות את כל מה שאנחנו חושבים על עולם העבודה. "אנחנו למעשה בפתחה של המהפכה התעשייתית הרביעית", היא אומרת, "שבה יש טשטוש גבולות בין מה שפיזי, ביולוגי וטכנולוגי".

אינטליגנציה מלאכותית, היא מסבירה, "זו לא בדיוק אינטליגנציה, אבל יש בה מרכיב קריטי של האינטליגנציה, וזו יכולת הניבוי. כרגע היכולת של המכונות באינטליגנציה המלאכותית מאוד ספציפית, אבל המכונות האלה הולכות ונהיות יותר ויותר משוכללות, והכי חשוב זה שהן יודעות ללמד את עצמן, ובהרבה מקומות הן כבר לא נסמכות על למידה אנושית".

כדוגמה היא מביאה את משחק השחמט: "יש בשחמט צורך בחשיבה מאוד מורכבת, עיבוד נתונים מורכב, חשיבה אסטרטגית, והשחקן באינטרקציה עם מישהו. אבל כיום, המחשבים השאירו אותנו לגמרי מאחור, לא בגלל שהם למדו מהלכים אנושיים. גוגל המציאה ב-2017 את אלפא-זירו – תוכנה שמלמדת את עצמה, ומבצעת מהלכים שמעולם לא בוצעו על ידי בני אנוש. אלה מהלכים שאשפי שחמט קוראים להם 'מהלכים יצירתיים', כי הם אף פעם לא שוחקו".

איפה זה יהיה בחיים, לא במשחק?
"ניקח למשל את אמזון. כיום הלקוח נכנס, מזמין משלוח ומקבל גם פרסומות. בגדול, כ-5% מהפרסומות האלה הן באמת לדברים שהוא צריך ויזמין. בעולם שבו המידע עלינו ברשת יהיה הרבה יותר רחב, ולחברות תהייה גם הרבה יותר גישה אליו, שזה עניין של 20-10 שנה קדימה, האלגוריתם של אמזון יידע שהייתי בשבת אצל חבר, העלתי לאינסטגרם מוצר שהוא קנה ומאוד התלהבתי ממנו. שם הפרסומות כבר יוכלו לדייק ב-95%. אז יכול להיות שבמקום שהלקוח יזמין איזה משלוח שהוא רוצה, לאמזון יהיה שווה להפוך את המודל, ולשלוח אליו את כל מה שהם חושבים שרלוונטי לו, ולקחת את הסיכון שהוא יחזיר כ-5% מהמוצרים".

עובד אמזון במחסן בסטטן איילנד. "במקום שהלקוח יזמין איזה משלוח שהוא רוצה, לאמזון יהיה שווה להפוך את המודל, ולשלוח אליו את כל מה שהם חושבים שרלוונטי לו" (צילום: REUTERS/Brendan McDermid)

כישורים: "מי שלא מסוגל ללמוד יישאר מאחור" 

אילו כישורים יידרשו כדי להשתלב בעולם העבודה החדש הזה?
"הפורום הכלכלי העולמי פרסם ב-2020 רשימה של תכונות שיהיו הכי חשובות להתמודדות עם עולם העבודה של 2025. בסך הכל 5 שנים קדימה. אני מחלקת את היכולות, התכונות והכישורים לשלושה: אחד זה ידע, שני זה אישיות ויחסים בינאישיים והשלישי זה יכולות קוגניטיביות.

"אתחיל מהידע. לדעת לחיות בעולם טכנולוגי זו כבר עכשיו חובה. אני אומרת לילדים שלי, שהם בגיל ההתבגרות, שכשהם יהיו גדולים לדעת לתכנת יהיה כמו לדעת אנגלית. אתה יכול היום להסתדר בלי אנגלית, אבל העולם שלך הרבה יותר צר, היכולת שלך לחפש מידע הרבה יותר צרה. אותו דבר יהיה אם לא תדע להתמצא בעולם הטכנולוגי. אתה תסתדר, תהיה לך עבודה, אבל המון דברים יהוו לך חסמים".

ומבחינת אישיות ויכולות קוגניטיביות?
"לקצב השינויים שאנחנו חווים במהלך החיים אין תקדים בהיסטוריה. העניין של למידה מתמשכת הולך להיות קריטי. יש תיאורטיקנים שאומרים שבעוד 20 שנה מקום העבודה שלי ישקיע בי הכשרה של שבוע, עבודה של שלושה שבועות, וכך הלאה. כל הזמן נצטרך ללמוד כדי לבצע את העבודה שלנו, ומי שלא מסוגל ללמוד לא יעמוד בזה ויישאר מאחור. עוד דבר חשוב זה חוסן. היכולת להסתגל לשינויים, כל הזמן לצאת מאזור הנוחות".

העתיד: "ריבוי משרות"

לאנשים כבר לא יהיה מקצוע?
"יהיה להם ריבוי משרות, שזה דבר שקשור גם לבני דור ה-z (ילידי שנות ה-2000) – ליכולת שלהם להיות אזרח גלובלי ולרצון להביא לידי ביטוי את שלל המרכיבים של האישיות, ולא רק אחד. כבר כיום, בארה"ב, לפני הקורונה, 35% מהאזרחים עובדים כפרילנסרים בנוסף לעבודה הקבועה שלהם. אז כבר כיום קשה מאוד להגיד מה זה 'העבודה שלי'. בהמשך, אנשים יחזיקו יותר ויותר עבודות. העולם הזה שבו אתה רוכש מקצוע בגיל 20 ונשאר איתו עד גיל 67 הולך ונעלם, והוא לא יתקיים יותר. לדעתי, יהיה גם צורך למצוא במה אני טובה, למתג את עצמי".

בעולם יש כמעט 8 מיליארד בני אדם, רובם חיים במדינות עולם שלישי, הרבה מהם עובדי כפיים. הם יוכלו לעשות שינויים כאלה?
"השאלה היא, באמת, לא מה יקרה עם החבר'ה היצירתיים, שכל הזמן לומדים. לגביהם הכל בסדר. השאלה היא מה יקרה עם אלה שהעבודה שלהם מאוד רוטינית, ואני לא יודעת את התשובה. הרבה מאוד מה-8 מיליארד האלה מחזיקים במשרות שיעלמו. יכול להיות שהטכנולוגיה תמחק את העבודות הפשוטות, הרוטיניות- לסחוב משהו ממקום אחד לאחר, להעביר משהו בקופה, לסרוק ברקוד.

קופאית בסופרמרקט, למצולמת אין קשר לכתבה. "יכול להיות שהטכנולוגיה תמחק את העבודות הפשוטות, הרוטיניות" (צילום: svershinsky / Shutterstock.com).

"יש מודלים כלכליים שמדברים על הכנסה בטוחה שהמדינה תתן לכל אזרח. כיוון שתהיה פחות עבודה, המדינה תעסיק פחות ויהיה לה יותר כסף. זו תיאוריה אחת מני רבות. העולם גם הולך לכיוון של לעבוד 4 ימים בשבוע. אבל המודלים האלה אומרים גם שיווצרו גם עבודות חדשות, שיווצר יותר פנאי, ונקבל שכר יותר גבוה על המקצועות שכיום מרוויחים בהם מעט מאוד – הוראה, טיפול בילדים, ייצור פנאי".

אז צריך לדאוג, או לא?
"ההיסטוריה מראה שכל פעם שהטכנולוגיה החליפה אנשים – במפעלים, בתעשייה ועוד, נולדו גם הרבה מאוד משרות חדשות. לדוגמה – עד כמה ירדה אוכלוסיית הסוסים בארצות הברית עם כניסת כלי הרכב הפרטיים, וזה ממש יחס ישיר. אם מחליפים רגע את הסוסים בבני אדם, זו באמת שאלה מה יקרה. אני שואלת למי מיועדות המשרות החדשות האלה? אין ספק שזה מעלה הרבה מאוד שאלות פילוסופיות על מה זה קשר אנושי".