דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי י"ד בתשרי תשפ"ה 16.10.24
24.8°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 24.8°תל אביב
  • 24.6°חיפה
  • 25.1°אשדוד
  • 23.4°באר שבע
  • 26.1°אילת
  • 24.9°טבריה
  • 21.0°צפת
  • 25.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

דעה / דווקא עכשיו: העסקה מגוונת ומכלילה

ארגונים בהם קיימת שגרת פעולה יומיומיות לניהול מתחים פוליטיים וחברתיים, ניהלו טוב יותר את אתגרי השנה החולפת ואף יצאו מחוזקים

כנס תעסוקה לאוכלוסיה החרדית בחיפה (צילום ארכיון: אבישג שאר ישוב / פלאש 90).
כנס תעסוקה לאוכלוסיה החרדית בחיפה (צילום ארכיון: אבישג שאר ישוב / פלאש 90).
מלכי רוטנר
סאמי אסעד

שוק התעסוקה בשנה האחרונה היה במה לכל התופעות החברתיות המרכזיות של החברה הישראלית. האתגרים החברתיים והפוליטיים התעצמו והתעצבו במידה רבה סביב מקום העבודה. מתחים פוליטיים הגיעו לסף רתיחה, ודרשו מהמעסיקים לנסח שפה ומדיניות ברורים גם מול צוות העובדים המגוון שלהם, וגם מול הלקוחות ומקבלי השירותים שלרוב מכיל את כל הקשת התרבותית, האתנית והדתית של החברה הישראלית.

שני האירועים הגדולים של 2021-2020 היו כמובן מגיפת הקורונה והמבצע הצבאי במאי האחרון. הם לא עמדו בפני עצמם, קדמו להם 4 מערכות בחירות מלוות במסרים משסעים ומחאות פוליטיות נרחבות. משבר הקורונה שהשפיע על פעילות המשק גרם למצב כלכלי לא פשוט עבור משפחות ישראליות רבות, אך גם הציף, בין היתר, פערים תרבותיים במקומות עבודה מגוונים.

הקורונה פגעה בעיקר בעובדים מגוונים: חרדים וערבים

במשבר הקורונה זיהינו שני אתגרים מרכזיים שהשפיעו בצורה דרמטית על עובדים מגוונים: פגיעה פיננסית, נגישות טכנולוגית, לצד הזדמנות יוצאת דופן של גמישות תעסוקתית ועבודה מהבית. הכלכלה בחברה הערבית היא מלכתחילה חלשה יותר, מרבית הרשויות המקומיות הערביות הן באשכולות הנמוכים, וכלכלות חלשות נפגעות יותר.

נוכח העובדה שמרבית החברה הערבית מעורבת בכלכלה שמכוונת לתוך הקהילה פנימה לואו טק, מסחר, שירותים, ההשלכות של המצב הכלכלי הן גדולות יותר בחברה הערבית; יותר עובדים נפלטים משוק העבודה ואין להם לאן לחזור; השכר הנמוך אותו הרוויחו לא אפשר להם לחסוך וכעת הם נאבקים על הישרדותם הכלכלית.

תופעה דומה אנו רואים גם בחברה החרדית. גם כאן, מדובר ברשויות מקומיות ועיריות באשכולות נמוכים, ועובדים בשכר נמוך שנפלטים משוק העבודה ומתקשים לכלכל את בני משפחותיהם ולעמוד בהתחייבויות הכספיות שלקחו על עצמן.

מעבר לקשיים הכלכליים, במשבר הקורונה שתי האוכלוסיות החרדית והערבית, סומנו כ"מייצגות" של הנגיף, כאלו שלא גילו אחריות בשמירה על ההנחיות, גם במקרים של סיקור כללי על הקורונה, התקשורת השתמשה בתמונות של חרדים גנריים. לצד הסיקור העוין, החברה הערבית זכתה גם להוקרה בעקבות החלק המשמעותי שחברה זו לוקחת במקצועות הרפואה.

"שומר החומות": משבר אמון בין עובדים, חוסר ביטחון אישי, זרות וניכור

"שומר החומות" היה חמור הרבה יותר. מצד אחד נראה היה כאילו מערכת היחסים בין החברה הכללית למגזר הערבי חוותה משבר עמוק שלא נראה כמותו בתולדות מדינת ישראל. ארגונים מגוונים חוו את האירועים ברמה הגבוהה ביותר. משבר אמון בין העובדים באותו הארגון. חוסר ביטחון אישי, פחד בתוך מערכות יחסים של שנים ארוכות ביחד. זרות וניכור. על פניו נראה כי הייתה התאוששות מהירה, אך מתחת לפני השטח הדברים עדיין בוערים. עובדים ערבים ויהודים חשו צורך לספר את הסיפור שלהם. הזהויות השונות התחדדו, נרטיבים עוצבו ודרשו להישמע.

מצד שני, חשוב לציין כי זו גם הייתה שעתו היפה של המגזר העסקי והחברתי. יומיים שלושה אל תוך הלחימה מנכ"לים ומנהלי משאבי אנוש ניסחו והשמיעו אמירה חברתית בהירה מול הצוות המגוון שלהם, ומול קהל לקוחותיהם. במקרה זה, המלחמה האיצה תהליכים של שנים, 'דחקה' ארגונים גדולים לפינה והוציאה מתוכה אמירות בעלות אופי של אחריות ציבורית, מחויבות עמוקה לחיים משותפים ושימור ערוץ הכרחי להידברות.

עכשיו הזמן לבנות תשתיות של גיוון והכללה

נכון לימים אלו השטח נרגע. קולות המלחמה דממו, המשק נפתח מחדש, עובדים חוזרים מחל"ת ומעסיקים עוסקים בגיוס אינטנסיבי. זה הזמן לבנות ולתחזק תשתיות של גיוון והכללה בארגון. נוכחנו לדעת שארגונים בהם קיימת שגרת פעולה יומיומיות לניהול מתחים פוליטיים וחברתיים, ניהלו טוב יותר את אתגרי השנה החולפת ואף יצאו מחוזקים. בניית אמון בין עובדים המגיעים מרקעים שונים מייצרת חוסן חברתי בתוך הארגונים שמשפיע גם על מעגלים נוספים בחברה האזרחית.

אמון בין-אישי הנבנה מהיכרות משפיע גם על אמון במוסדות ומחזק את החברה כולה. דווקא בעתות שקט, חשוב לשקוד על חיזוק החוסן הארגוני, לטעת ביטחון בעובדים מגוונים, לשמוע את הנרטיב שלהם, לתת מרחב בטוח בו הם מרגישים שייכים לארגון, מחויבים לו ומוגנים.

***

מלכי רוטנר היא מנהלת הפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, הפועל במסגרת מיזם משותף עם זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועמותת "בעצמי".

סאמי אסעד הוא מנכ"ל עמותת קו משווה הפועלת לקידום ההשתלבות איכותית של אקדמאים ערבים בחברות ובארגונים במגזר הפרטי והציבורי, לצמצום פערים ולקידום שוויון הזדמנויות.

 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!