על מיטה במחלקת הטיפול הנמרץ באיכילוב שוכב מטופל מורדם, ומסביבו מבוך של צינורות, קווי עירוי ומכשירים שמחזיקים אותו בחיים. הוא חלה בקורונה וכבר החלים מהנגיף, אך ריאותיו נפגעו בצורה קשה, והוא אינו מצליח לנשום בכוחות עצמו. מה שמחזיק אותו בחיים בחודש האחרון הוא חיבור למכשיר לב-ריאה מלאכותי (אקמו), שמופעל ומושגח לאורך כל שעות היממה על ידי צוות הטכנולוגים הרפואיים של בית החולים.
על הפעלת המכשיר העדין והמורכב אחראי שלומי מרום, הטכנולוג הרפואי הראשי של בית החולים, יחד עם צוות של עוד שלושה טכנולוגים רפואיים. "אנחנו נלחמים על החיים שלו", אומר מרום. בסך הכול מאושפזים באיכילוב שלושה מטופלי קורונה שנזקקים לאקמו, אחת מהם עדיין חיובית לנגיף ומאושפזת במחלקת הקורונה.
![שלומי מרום, ראש צוות אקמו באיכילוב, עם מכונת אקמו נייד. "אם אני כונן לילה, אני נכנס להתקלח עם הטלפון" (צילום: דפנה איזברוך)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2021/09/030921_tech5.jpg "שלומי מרום, ראש צוות אקמו באיכילוב, עם מכונת אקמו נייד. "אם אני כונן לילה, אני נכנס להתקלח עם הטלפון" (צילום: דפנה איזברוך)")
מכיוון שריאותיו של המטופל אינן מסוגלות לספוג חמצן, גם לא באמצעות מכונת הנשמה, מכשיר האקמו מכניס את החמצן לדמו של המטופל, מחוץ לגופו. צינור עבה שמחובר לווריד הראשי במפשעה מוציא את כל הדם מגוף המטופל אל המכשיר, שמכניס אליו חמצן ומפמפם אותו חזרה לגוף דרך צינור שני שהוחדר לצווארו. ריאותיו של המטופל מחוברות גם הן למכונת הנשמה שמכניסה קצת אוויר לריאות, שאינן פועלות כלל, רק כדי לשמור עליהן מהמשך הידרדרות.
מרום ושאר טכנאי האקמו עובדים יום ולילה כדי לוודא את שלומם של מטופלי האקמו, משום שכל תקלה במכשיר היא סכנה מיידית לחיי המטופל. "אם יקרה עכשיו משהו למכשיר הזה, אנחנו הטכנולוגים היחידים שנדע מה לעשות", אומר איתן ויזגן, בן 42 ממודיעין, וחבר בצוותו של מרום, "ואם אחד מאיתנו לא יהיה פה, המטופל ימות".
באחד הבקרים באיכילוב השבוע, מרום וויזגן טיפלו במכשירים במחלקת טיפול נמרץ קורונה. טכנולוג שלישי היה בניתוח לב, והרביעית ישנה כי השתתפה בניתוח לב במהלך הלילה.
![איתן ויזגן, טכנולוג אקמו. "אם יש תקלה ואחד מאיתנו לא יהיה כאן, המטופל ימות" (צילום: דפנה איזברוך)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2021/09/030921_tech4.jpg "איתן ויזגן, טכנולוג אקמו. "אם יש תקלה ואחד מאיתנו לא יהיה כאן, המטופל ימות" (צילום: דפנה איזברוך)")
ניטור חמצן, עירוי דם, והזזה בטוחה של גוף המטופל
הטכנולוגים בודקים יום-יום את ריכוז הגזים בדמו של המטופל, מתייעצים עם הרופא על מינון החמצן הדרוש, ומוודאים שהמכשיר מספק אותו למטופל. בנוסף הם מנטרים את בריאות הדם של המטופל, ואם הוא זקוק למנות דם, הטכנולוגים מכניסים בעצמם את המנה דרך המכונה.
בנוסף, לכל פעולה שהאחיות מבצעות על המטופל כמו מקלחת, בדיקה גופנית פולשנית, או הפיכת גופו כדי למנוע פצעי לחץ, נדרש טכנולוג אקמו כדי לוודא שמבוך הצינורות שמזרימים דם וחמצן לגוף המטופל לא ייפגעו. אחת משלושת מטופלות האקמו שבבית החולים עדיין חיובית לקורונה ומאושפזת במחלקת הקורונה, ולכן הטכנולוגים מתמגנים ונכנסים לאזור המוגן כדי לתפעל את המכונה ולבדוק את מצבה.
שיתוף הפעולה בין הטכנולוגים לאחיות ולרופאים מתקיים כל הזמן. "אני מתקשרת אליהם 24/7, אני לחוצה מאוד על המטופלים שלי", אומרת איריס ברמן, האחות האחראית ביחידת הטיפול הנמרץ. "לאחרונה הגיעה מטופלת מורכבת מבית חולים אחר, ואמרתי לשלומי שאני פשוט מרגישה שאני צריכה אותו קרוב, והוא בא כדי להיות איתי".
"זאת עבודה צוות אמיתית", אומר מרום.
מבצעי החילוץ
הרפתקה נוספת שהיא חלק מעבודתם של הטכנולוגים היא מבצעי חילוץ של מטופלים שזקוקים לאקמו מבתי חולים שלא מסוגלים לתת להם את הטיפול. "אנחנו יוצאים לכל הארץ, לצפת, לנהריה, לכפר סבא", מספר מרום, "צוות שלם עם המתקן, מחברים שם את המטופל, ומצופפים אותו לתוך הניידת כשהמכונה מונחת עליו."
במבצעי החילוץ משתמשים הטכנולוגים במכונת אקמו ניידת, קטנה יותר מהמכונה הנייחת שמוצבת בבית החולים.
"אנשים מדמיינים מנתח שעובד לבד, אבל מישהו צריך להפעיל את המכונה"
בהיעדר הקורונה, השימוש העיקר למכונות לב-ריאה והעבודה העיקרית של טכנולוגי לב-ריאה היא בניתוחי לב. ניתוח לב דורש הפסקה של זרימת הדם ללב, מה שמתאפשר בעזרת המכונה, שמפמפמת דם לגוף במהלך הניתוח בזמן שהלב משותק. "אנשים מדמיינים מנתח שעובד לבד," אומר מרום. "הם לא מבינים שמישהו צריך להפעיל את המכונה ששומרת על חייו של המנותח."
הכשרה יום יומית לאחיות ולרופאים
מרום פועל להכשרות רופאים ואחיות לטיפול בחולים שמחוברים למכונת לב-ריאה. "אני מכשיר את האחיות יום-יום, כדי שאם תהיה תקלת חירום הן ידעו לתפעל. האחיות כאן מאוד מנוסות, כולן היו בקורסי אקמו, שאת חלקם העברתי בעצמי כאן בבית החולים". בנוסף, מרום מעביר לצוות רענון אקמו כל חודשיים, שכולל סימולטור ותרחישים.
אך למרות ההכשרות והרענונים, אין תחליף למומחיות של הטכנולוגים בתפעול המכשירים: הם בוגרי תואר בהנדסה רפואית, שאחריו הם נדרשים לשלוש שנות התנסות בעבודה לצד חונך ותיק, עד שהם רשאים להפעיל את המכונות ללא ליווי.
אין תגמול לזמינות בלילה
עבודת הטכנולוגים דורשת זמינות גם בשעות הלילה בביתם. "אנחנו עושים עבודה מאוד משמעותית סביב השעון, הצלת חיים בטווח המיידי", אומר מרום, "היא מאוד מתגמלת, אבל מאוד מלחיצה. אם אני כונן לילה, אני נכנס להתקלח עם הטלפון. אם יש תקלה, אנחנו מדברים עם הצוותים בטלפון במהלך 20 הדקות עד שנצליח להגיע."
אך לא בכל בתי החולים יש תגמול לכוננות לילה לטכנולוגים רפואיים. על היעדר התגמול הזה ועל עיוותים נוספים בשכר ובתנאי העבודה, מרום נאבק בתור יו"ר ועד הטכנולוגים הרפואיים בהסתדרות ההנדסאים. "לא רק למטופלים בבתי החולים העשירים מגיע מענה בלילה על ידי טכנולוג אקמו מתוגמל", אומר מרום, "גם בוולפסון וגם ברמב"ם זכאים לזה. אין שום סיבה שלא יהיה טכנולוג לילה בכל בתי החולים במדינה. זו מהות ההסכם שאנחנו חותרים עליו מול משרד האוצר – רפואה טובה למטופלים, ועל הדרך גם שכר הוגן."
שינויים נוספים שמרום דורש הם תגמול על ההדרכות הקליניות שהטכנולוגים המנוסים מעבירים לרופאים ולאחיות טיפול נמרץ, תגמול על כניסה לאזורי קרינה, תגמול על כוננויות ותמריץ לעבודה בתנאי קורונה.
"זאת עבודה מצילת חיים, אבל קשה לעשות אותה בשכר נמוך"
עבור קטי לפקו מלמד, אחת מ-12 טכנאי ההנשמה באיכילוב, המאבק של האיגוד יכתיב את עתידה במקצוע. טכנאי ההנשמה, כמו טכנאי האקמו, פועלים במחלקות הקורונה כתוספת לעבודתם הרגילה במחלקות אחרות, מה שמגביר את העומס עליהם. "זאת עבודה מצילת חיים, טכנית, וגם מתישה ומסוכנת", אומרת לפקו מלמד, "קשה לעשות אותה בלב שלם בשכר נמוך".
גם עבורה, המחירים האישיים כבדים. בגל הקורונה הראשון, לפקו מלמד השאירה את ילדיה אצל סבא וסבתא שלהם למשך חודשיים וחצי, עקב החשש להידבק בעבודה ולהדביק אותם.
"אני לא מתכוונת להישאר במקצוע בשכר הזה. זה לא שווה בשבילי", אומרת לפקו מלמד, אך מוסיפה שגם אם תחליט לעזוב, היא תחכה עד שחברי הצוות החדשים יצברו מספיק נסיון: "אני לא אשאיר אותם לבד באמצע הקורונה."
