הארגונים המפעילים את מעונות היום המפוקחים לגיל הרך פתחו בשביתה (ראשון) בדרישה לתוספת תקציב מהמדינה, במטרה להעלות את שכר המטפלות ולשפר את התנאים במעונות. הסתדרות המעו"ף, שבה מאוגדות עובדות מעונות היום, תומכת בשביתה. בשעה 11:00 תיערך הפגנה המונית של מטפלות-מחנכות בכיכר רבין בתל אביב.

השביתה כוללת את מעונות היום של ויצו, נעמ"ת, נשי חירות ואמונה, שהתריעו על השביתה לפני מספר שבועות, ולצדם הצטרפו לשביתה גם מעונות בפיקוח במגזר הערבי של עמותת ינבוע המפעילה מאות מעונות יום הפרוסים בכל רחבי הארץ, ורשת החינוך נאות מרגלית.

במטה המאבק של הארגונים מסרו שהחברה למתנ"סים וארגונים במגזר החרדי הודיעו על תמיכה מלאה במטפלות מארגונים אחרים, אך המעונות שאותם הם מפעילים יישארו פתוחים.

עשרות מטפלות הפגינו בשישי מול ביתה של שרת הכלכלה אורנה ברביבאי בתל אביב. השרה ירדה אל המפגינות והביעה את תמיכתה במאבק, אך הדגישה שתחום שכר המטפלות מצוי בידי משרד האוצר. "אנחנו יודעים שעבודה חינוכית היא הדבר שהוא הכי מתגמל במובן הערכי, אבל אין ספק שהוא צריך להיות גם בהיבטים האחרים", אמרה.

עם זאת, ברביבאי הבהירה למטפלות: "לי אין שום סמכות לקבוע שום הקשר של השכר שלכן, כמה תקבלו, איך תקבלו, מה יהיו התנאים. אני נושאת באחריות כממונה על זרוע העבודה… האחריות שלי היא בהקשר המקצועי, כל עוד זה נמצא במשרד הכלכלה, וכאמור זה עוד שלושה חודשים עובר."

"מה שאני רוצה להגיד זה למה אני כן מתחייבת", אמרה ברביבאי, "אני מתחייבת כן לעשות כל מאמץ להיות לכן לפה לבוא למשרד האוצר, לדבר עם שר האוצר. ביום ראשון אני נפגשת עם שר האוצר בנושא הזה. להיות בקשר רצוף ומתמשך עם נציגות הארגונים, שעושות עבודה נפלאה מולי בכל הקשר שהוא, בכל הזדמנות, ולנסות ביחד להגיע לפתרון. אני לא יודעת איך זה יסתיים, ובשביל זה ירדתי להגיד לכן את זה".

מהארגונים המפעילים את המעונות נמסר ש״בגלל ממשלת ישראל עוד 12 שעות מתחילה שביתה ללא הגבלת זמן שתפגע בעשרות אלפי ילדים. ראש הממשלה בנט ושר אוצר ליברמן שמסכימים לנהל מו״מ עם החמאס, מסרבים לנהל מו״מ עם המטפלות שמרוויחות 5000 שקל בחודש וקורסות תחת העומס. הפגיעה בהורים, בילדים ובמשק הישראלי היא בגלל סירוב הממשלה לשבת עם המטפלות למו״מ. אנו קוראים לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי לכנס מו"מ עוד הערב״.

ישראל משקיעה בגיל הרך מחצית מממוצע המדינות המפותחות

מעונות היום המפוקחים על ידי משרד הכלכלה, שמופעלים על ידי ארגונים חברתיים ביניהם נעמת, ויצו ואמונה מטופלים כ-120 אלף ילדים מגיל לידה עד 3, שהם כרבע מאוכלוסיית הילדים בגילים אלו. כיום מועסקות בהם מעל ל-16 אלף עובדות בתפקידי מנהלות, מחנכות-מטפלות, מבשלות ועוד.

ההשתתפות במעונות אלו, שגם מסובסדת על ידי המדינה, נקבעת לפי קריטריונים שמתעדפים ילדים להורים עובדים ומשפחות מרקע כלכלי-חברתי נמוך.

240 אלף פעוטות נוספים, כמחצית מהילדים בגיל הרך, מטופלים במעונות יום פרטיים, שגם עליהם חל פיקוח בסיסי של משרד הכלכלה, ופועלים כעסקים פרטיים. רבע מהילדים בגיל לידה עד 3 אינו לוקח חלק במסגרת כלל.

על פי הנתונים שהציגו הארגונים המפעילים, ההוצאה הציבורית בישראל על חינוך לגילאי לידה עד 6 עומדת על 0.8% מהתמ"ג, כאשר מתוכם ההוצאה על גילאי לידה עד 3 עומדת על 0.2%. מדובר על כחצי מהממוצע במדינות ה-OECD.

עוד הם טוענים שבישראל רמת ההשקעה הציבורית במסגרות לילדים מתחת לגיל שלוש נמוכה בהשוואה למדינות אחרות ולממוצע ה-OECD, ועומדת על כ-2,700 דולר בשנה לעומת כ-12,400 דולר בשנה בקרב המדינות המפותחות.

"כולנו נמצאים בתחום הזה מאהבה נטו. נותנות את כל כולנו לילדים", אמרה עפרי שפיצר מטפלת מחנכת ממעון ויצ"ו ברחובות בכנס שהתקיים ברביעי האחרון בכנסת. "אבל בסוף החודש אני מסתכלת במשכורת שלי שהיא פחות מ5,000 ואני מתביישת בה. אני אמא לשתיים ואני ובעלי לא מצליחים לסגור את החודש. אני מגיעה למצב בו גם אני לא מרגישה טוב או חולה אני מגיעה לעבודה כי אני לא רוצה לדפוק את החברות שלי".