מספר השביתות בשנה החולפת עמד על 31 בלבד, והשתתפו בהן 35 אלף עובדים. זאת לעומת 45 שביתות בהן לקחו חלק 45 אלף עובדים בשנת 2019.

לפי דו״ח הממונה על יחסי עבודה במשרד הכלכלה, עו״ד רבקה ורבנר, משך השביתות עלה בשנת 2020 והמשק איבד כ-391 אלף ימי עבודה בסך הכול. בשנת 2019 התקיימו 110 אלף ימי שביתה. העלייה נובעת בעיקר מהשביתה הארוכה של העובדים הסוציאליים ומשביתת המרצים במכללות הטכנולוגיות.

עו״ד רבקה ורבנר, הממונה על יחסי עבודה: ״יחסי העבודה יציבים״ (צילום: עמר כהן)

71% מכלל השביתות במשק היו קצרות ונמשכו יום אחד, 19% מהשביתות נמשכו מעל ליום אחד ועד 6 ימים, 7% מהשביתות נמשכו 9 עד 14 ימים, ו-3% מהשביתות מעל לחמישים יום.

בשנת 2020 התקיימו במשק 15 שביתות חלקיות (עיצומים וצעדים ארגוניים שאינם שביתה מלאה) בהן נטלו חלק  כ-22 אלף שובתים. זאת לעומת 31 שביתות חלקיות בשנת 2019 בהן נטלו חלק למעלה מ-33 אלף שובתים.

20% מהשביתות נבעו כתוצאה מתביעות שכר, 19% מהשביתות נבעו מאי חתימה על הסכמי עבודה חדשים או חידוש הסכמי עבודה קיימים, 13% מהשביתות נערכו בשביל למוע פיטורי עובדים, 13% בשל שינויים ארגוניים, 10% על רקע חוסר ביטחון אישי ואירועי אלימות נגד עובדים, ו-25% מהשביתות מסיבות שונות הקשורות בהרעת תנאי עבודה, מיקור חוץ, הלנת שכר, דרישה להעסקה ישירה של עובדים, יחסי עבודה וכוח אדם.

הפגנת עובדי המנהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים, המרכז הרפואי שיבא. ״הסכמים קיבוציים הם כלי ליציבות המשק״ (צילום: דפנה איזברוך)

בחלוקת השביתות לפי ענפים כלכליים מתברר כי 35% מכלל השביתות בשנה החולפת  נערכו בשירותי הבריאות, הרווחה והסעד. 16% מהשביתות נערכו בתחום החינוך, ושיעור דומה במינהל הציבורי והמקומי ובשירותי התחבורה. 17% מהשביתות נערכו בתחומים שונים כמו תקשורת, תעשייה, חקלאות ושירותי הטיפול בפסולת.

בחלוקת השביתות לפי סקטורים מתברר כי 84% מכלל השביתות המלאות היו בסקטור הציבורי (98% מכלל ימי העבודה) לעומת 16% בסקטור הפרטי (2% בלבד מכלל ימי העבודה).

ורבנר סיכמה את שנת 2020 כשנה שהתאפיינה ביחסי עבודה יציבים, וציינה שמגמת השקט התעשייתי נמשכה גם אל המחצית השנייה של שנת 2021, בה ניכרה ירידה דרסטית בנתוני השביתות, השובתים וימי העבודה שאבדו למשק כתוצאה משביתות.

שר האוצר ליברמן ויו״ר ההסתדרות ארנון בר-דוד. ״ראשי הארגונים נמנעו מסכסוכי עבודה מיותרים בתקופת הקורונה הקשה״ (צילום: אגף דוברות ההסתדרות)

לדברי הממונה על יחסי העבודה חלק מהשביתות  בשנת 2020 ובמחצית הראשונה של 2021 הן נגזרות ישירות של נטל העבודה על קבוצות מסוימות של עובדים עקב מגפת הקורונה כמו למשל אחיות בתי החולים, מעבדות בתי החולים וקופות חולים, עובדים סוציאליים והפסיכולוגים החינוכיים.

ורבנר זוקפת את הנתונים הנמוכים של מספר השביתות בשנת 2020, ובמיוחד במחצית הראשונה של שנת 2021, למדיניות האחראית שגילו ראשי הארגונים שנמנעו מסכסוכי עבודה מיותרים בתקופת הקורונה הקשה. ״נתונים אלה מעידים על הרצף המתמשך במדיניות ההידברות בין הצדדים״, אמרה ורבנר, ״שפועלים יחד לביצוע המשימה בעלת הקדימות הגבוהה יותר בתקופה זו והיא החזרת העובדים למקומות העבודה ולפעילות מלאה״.

לדברי הממונה על יחסי העבודה במהלך שנת 2020 התערבה היחידה ליחסי עבודה (שהועברה לאחרונה ממשרד הרווחה למשרד הכלכלה) בסכסוכים רבים, והביאה לסיום סכסוכי עבודה בהיקף של כ-30% מהסכסוכים שהוגשו לה. "הובהר שוב, שקידום הסכמים קיבוציים הינו כלי ליציבות כלל משקית״, אמרה ורבנר, ״במיוחד בעיתות חרום״.