עו"ד דינה דומיניץ, מתאמת המאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים התריעה היום (רביעי) בפני ועדת העבודה והרווחה שגביית דמי תיווך גבוהים מעובדות סיעוד עשויה לפגוע במעמדה הבינלאומי של ישראל.

הדברים נאמרו בדיון על הצעת הממשלה לאפשר ללשכות ההשמה הפרטיות בישראל לגבות מעובדים זרים בענף הסיעוד 1,723 שקלים (כולל מע"מ) כסכום חד פעמי עם הגעתם לישראל, ו-81 שקלים נוספים כתשלום חודשי עבור השירותים שהן מספקות להם. הדיון הסתיים בלא הצבעה.

לדברי דומיניץ, דו"ח מחלקת המדינה האמריקנית האחרון בנושא סחר בבני אדם הוריד את ישראל מהדרגה העליונה בה הייתה מזה תשע שנים לדירוג השני בטענה כי ישראל אינה עומדת במחויבויותיה למניעת סחר בבני אדם באופן קיצוני – והדגיש את תת האכיפה של גביית התיווך הלא חוקיים כיום מעובדי הסיעוד. דמי תיווך גבוהים גורמים לעובדים המגיעים לישראל להיות משועבדים לחובות כבדים בארצות המוצא, העשויים להפוך אותם חשופים לעבירות של שחר בבני אדם או החזקה בתנאי עבדות.

"בעוד שהאמריקאים כתבו שהם חושבים שאסור לקחת כל סכום מעובדי הסיעוד הזרים, אני חושבת שסביר לקחת סכומים מסוימים מהעובדים המגיעים במסגרת הסכמים בילטראליים בלבד, אבל הסכום המוצע כעת גבוהה מדי ועשוי להחריף בעיה שקיימת כיום ממילא", אמרה עו"ד דומיניץ והוסיפה שירידה נוספת בדירוג דו"ח מחלקת המדינה האמריקנית, עשויה לגרור עמה סנקציות כלכליות מצד ממשלת ארה"ב. גביית סכומים גבוהים מהעובדים, הוסיפה, עשויה אף להקשות על חתימת הסכמים בילטראליים מול מדינות נוספות.

עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת היחידה הממשלתית לתאום המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים (צילום: דוברות משרד המשפטים)

עו"ד דומיניץ הדגישה כי היא גורם עצמאי הפועל במסגרת משרד המשפטים, וכי זו עמדתה המקצועית, זאת על אף תמיכת השר והמשרד בתקנות שהוגשו על ידי הממשלה. דומיניץ הדגישה כי במסגרת ההסכמים הבילטראליים הקיימים, משלמים העובדים כבר כ-3,800 שקלים דמי תיווך ללשכת ההשמה הזרה בארץ מוצאם.

גם ארגון קו לעובד הביע התנגדות לגביית תשלום כלשהו מעובדים זרים בענף הסיעוד המגיעים לישראל שלא במסגרת הסכם בילטראלי. עו"ד אלעד כהנא מהארגון טען בפני הוועדה כי סקר שביצע קו לעובד בקרב עובדי סיעוד באמצעות הפייסבוק העלה כי רבים מהם משלמים כבר כיום דמי תיווך בניגוד לחוק בסכום ממוצע של כ-12 אלף דולר, כשמחציתם דיווחו שחלק מדמי התיווך שולמו בישראל. גם עו"ד שירי לב רן הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה והרווחה אמרה כי דמי התיווך הלא חוקיים הנגבים בענף נעים בין 10 ל-20 אלף דולר.

ארגוני הנכים שנכחו בדיון הביעו חשש כבד כי דמי הטיפול החודשיים החדשים שיושתו על העובדים הזרים יגולגלו למטופלים, וזאת על רקע המחסור החריף בעובדי סיעוד בישראל. "יש הרבה דוגמאות בשטח לתשלומים אחרים שהמטפלים אמורים לשלם ובסוף המטופלים הם אלו שמשלמים", אמר אלכס פרידמן יו"ר ארגון נכה לא חצי בן אדם.

"למטופל לדוגמה מותר לגבות ממטפל מחצית מעלות ביטוח הבריאות, אבל זה לא קורה בפועל בגלל החוסר בעובדים שמגדיל את כוח המיקוח שלהם", הוסיף פרידמן והדגיש כי המטופלים הינם אנשים סיעודיים שפעמים רבות נשענים בהכנסתם על קצבאות שאינן מתעדכנות.

קשישה ומטפלת סיעודית זרה (צילום אילוסטרציה: קובי גדעון / פלאש 90)

יריב שוריאן, יו"ר עמותת אחיעוז המאגדת כ-96 לשכות פרטיות להשמת עובדים זרים הבהיר כי מדובר בגופים פרטיים שהמדינה גלגלה אליהם אחריות הולכת וגדלה לדאוג הן למטופלים והן לזכויות המטפלים. "הרבה מפעילות משרד הפנים עבר לאחריות הלשכות, דאגה לוויזות ולאישורים. אנחנו מחזיקים עובדות סוציאליות, אנשי צוות ואדמיניסטקציה. אנחנו לא עושים רק השמה אלא מקיימים מערכת יחסים יום יומית הן עם המטפל והן עם העובד. מבצעים ביקורות וגם מדווחים עליהן לרגולטור".

השמת עובדים זרים בענף הסיעוד מתבצעת באמצעות לשכות פרטיות לתיווך – כשהן המעסיק הזקוק לטיפול סיעודי, והן העובד נדרשים להיות רשומים באחת הלשכות לגיוס והבאת העובדים הזרים בישראל. כיום, חברות ההשמה גובות מהמטופלים כ-2,000 שקלים עבור השמת עובד זר, ועוד תשלום חודשי שוטף של 70 שקלים – אך אינן רשאיות על פי חוק לגבות דמי תיווך מעובדי הסיעוד עצמם.

עמותת אחיעוז עתרה בשנת 2015 לבג"צ, בדרישה לאפשר ללשכות גביית דמי תיווך מהעובדים הזרים המקבלים מהן שירותים, בדומה לדמי התיווך הנגבים כיום מעובדים בענף החקלאות. בעקבות עתירה זו  ביצעה המדינה הליך בדיקה כלכלית באמצעות חברת 'עדליא' שנועד לברר את ההוצאות הישירות והעקיפות של לשכות התיווך בגין הליך הטיפול בהבאת העובד הזר ולאורך שהותו בישראל, והגישה את הצעת התקנות הנוכחית.

יש לציין כי בין השנים 2010-2006 ו-2018-2017 הותרה גביית דמי תיווך מעובדי הסיעוד במסגרת צווי שעה. גם בדיון הנוכחי, הביעה יו"ר וועדת העבודה והרווחה אפרת רייטן את כוונתה להסדיר את הנושא במסגרת הוראת שעה לצורך בחינת השפעתם.

יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אפרת רייטן מרום (צילום ארכיון: דוברות הכנסת/נועם מושקוביץ)

ענף הסיעוד מעסיק כיום כ-56.3 אלף עובדים זרים חוקיים (המהווים כ-55% מכלל העובדים הזרים החוקיים בישראל) ומועסקות בו בעיקר נשים (85%) בגילאי 40-31 המגיעות ברובן מהפיליפינים, הודו ומולדובה. כיום חתומה ישראל על הסכמים בילטראליים המסדירים את הבאת העובדים הזרים מול ממשלת הפיליפינים וסרי לנקה בלבד במסגרתם הובאו עד היום רק כ-2000 עובדים זרים לענף, בין היתר על רקע משבר הקורונה שהקשה מעבר בין המדינות בשנים האחרונות.

עו"ד רחל אוברמן ממשרד החוץ עדכנה את הוועדה כי בימים אלו נמצא המשרד בישורת האחרונה לקראת חתימת הסכמים נוספים עם אוזבקיסטן ומולדובה, והביעה תקווה כי אלו יאפשרו את ביסוס הענף כולו על הסכמים בילטרליים בלבד. עם זאת ציינה כי חקיקה שתאפשר גביית סכום גדול מהעובדים עשויה אכן להקשות על חתימת הסכמים בילטרליים נוספים.