16 עובדים נפצעו בתאונות עבודה עם מסור דיסק מתחילת השנה. כל התאונות הסתיימו בפציעת העובד, לרוב בפציעה בגפיים, בדרגה בינונית ומעלה, ואלו רק התאונות שמדווחות.

לדברי מומחים מדובר בתופעה נרחבת שנובעת מרשלנות של מנהלים בשטח ושל עובדים בענפי השיפוצים, הבנייה, המתכת ועוד שאינם משתמשים נכון בכלים, מורידים בכוונה את אמצעי המיגון ומשתמשים בדיסקים פגי תוקף.

"בזמן האחרון הגיעו מדריכים, שמסתובבים בשטח, עם המון רישומים לגבי שימוש לקוי במסור דיסק". אומר ל'דבר' מוטי סולטני, מנהל מוקד קו החיים של המוסד לבטיחות וגהות, שהוציא מנשר מיוחד למעסיקים בעקבות ריבוי התאונות. "מתוך 800 דגימות, נרשמו 774 עובדים שלא השתמשו בציוד המגן האישי הנדרש, 702 כלי עבודה שהמיגון שלהם פורק ו-269 מקרים בהם לא התבצעה הדרכה מתאימה לעובדים".

"לכל חומר עבודה יש דיסק שמתאים לו"

"העובדים מפרקים את הקשת המגנה כי לא נוח להם לעבוד איתה. אנחנו רואים את זה המון. דבר כזה, מספיק שהוא נתקע והוא יכול לעוף מהמקום", מסביר סולטני. "בתאונות האלה לא סופרים את השפשופים או הגצים שעפים, אבל מספיק שגץ עף לעין, והעובד יישאר בלי עין".

"לכל חומר עבודה יש דיסק שמתאים לו", הוא מוסיף, "יש דיסק לשיש, לברזל, לעץ, לקרמיקה, ועוד. כל אחד מהם שונה, בנוי אחרת ומסתובב בעוצמות שונות. עובד שרוצה לחתוך קרמיקה לא יכול לעשות זאת עם דיסק שמיועד לברזל. לכל אחד מהדיסקים השונים יש גם את המכשיר שמתאים לו מבחינת עוצמה, מהירות וכמות סיבובים"."

מכיוון שבאתר בנייה יש הרבה מאוד חומרים, עובדים רבים לא מחליפים את הדיסק לחומר המתאים. יש הספק ויש מועד סיום, העובד אומר לעצמו 'יש פה טיפה ברזל בעץ, אז בסדר, אני כבר אחתוך עם אותו הדיסק'"."

מסור דיסק עם מגן (צילום: Shutterstock)

או ששמים דיסק של 400 סיבובים בכלי של 1,000 סיבובים, כי זה מה שיש, וככה הדיסק מתפוצץ. כשעובדים ככה זה רק עניין של זמן עד שהדיסק ישבר, יתפוצץ או יעוף, ובמזל זה לא יהיה על עובד".

"זו תורה שלמה, לעובדים ולמנהלים אין את הידע"

לדבריו, עובדים לא מכירים את ההבדלים ולא יודעים להתאים את הדיסק למסור או את הדיסקים לחומרים שהם עובדים איתם. יותר מזה, יש גם מנהלי עבודה שלא מכירים את החומר. "לכל דיסק כזה יש גם את אופן העבודה שלו, איך חותכים ובאיזו זווית. אנחנו פוגשים המון עובדים שעובדים לא נכון. זו ממש תורה שלמה ולעובדים ולמנהלים אין את הידע. זה בולט במיוחד אצל שיפוצניקים קטנים, ושם רואים הרבה תאונות".

אך הדבר הכי חמור, על פי סולטני, הוא שהמעסיקים לא שמים לב לתוקף המוצר. "לדיסק יש בדרך כלל תוקף של כמה שנים, כי יש עייפות החומר. אתר בנייה יכול לקנות הרבה דיסקים שישבו במחסן. קורים מצבים שפועלים מקבלים את הדיסקים שישבו במחסן, עובדים איתם והם פשוט מתפקעים. ברגע שהדיסק מתפקע, הוא עף. זו אחריות ישירה של הקבלנים, אחראי הרכש והמחסנאים שלהם. זו תאונה שאפשר למנוע".

מה אתם, כאחראים על בטיחות בעולם העבודה, עושים עם זה?
"עושים את כל מה שאנחנו יכולים. מעבר לבקרות, המדריכים שלנו מסתובבים, מגיעים לאתרים ומסבירים לעובדים ומנהלי עבודה איך נכון לעבוד, איך להתאים דיסק למכשיר ואיך בדיוק צריך להתמגן. המדריך מגיע עד לאתר חינם לגמרי. אבל זה לא מספיק. מתי מעט מזמינים את המדריכים, ויש גבול לכמה המדריכים יכולים להגיע למקומות באופן אקראי".

"העובדים לא מורידים את המגן בשביל הכיף"

עו"ד ישראל אסל, עובד לשעבר בתחום השיפוצים וכיום עו"ד מומחה בנזקי גוף שנגרמו בתאונות עבודה ותאונות דרכים, לא מסכים עם סולטני. לטענתו לתוקף של הדיסקים יש פחות משמעות. "עיקר הפציעות הם מדיסקים ידניים. זה בדרך כלל בגלל שהעובדים מורידים את המגן. פשוט פותחים את הבורג שלו ומוציאים אותו. ואז, או שהדיסק קופץ ועף או שהוא נופל, ואז יש תאונה".

לדבריו, העובדים לא מורידים את המגן בלי סיבה. "זה מפריע לעבודה. זה בעיקר שימוש לא נכון. המגן מכסה את מרבית הדיסק והוא לא נוח, ולכן הפועלים מורידים אותו".

עו"ד ישראל אסל. "מה יותר קל למנהל העבודה, ללכת להביא מסור חדש או להגיד לפועל תפרק את המגן" (צילום: אלבום פרטי)

אבל אי אפשר לדבריו להאשים את העובדים. "עובד לא מוריד את המגן בשביל הכיף. הוא מוריד כי זה הכלי שנותנים לא והוא לא מתאים לכל עבודה. בסופו של יום, העובד צריך לעשות את העבודה. אם יש עבודה אבל אין את הכלים המתאימים, הוא יעשה אותה עם הכלים הלא מתאימים".

"אם, למשל, צריך מסור חרב בשביל חיתוך מדויק של ברזל, והדיסק לא מתאים לזה, כי הוא גדול והוא לא נכנס אז אי אפשר להחזיק אותו בצורה נכונה והמגן מפריע. מה יותר קל למנהל העבודה, ללכת להביא מסור חרב או להגיד לפועל תפרק את המגן ותעשה את העבודה? ברור שלפרק".

לדבריו, דבר אחד מאפיין את כל המגנים של הבטיחות בכל מכונה – הם מפריעים. "הם מציקים לכולם. המפעלים גם מבינים את זה, ומייצרים מכונות עם חיישנים שונים. החיישנים מתקלקלים מאוד מהר, ואז יוצא שהמכונה מושבתת. בסוף הגנות הבטיחות לא מותאמות לשטח, ולכן ביומיום, בשימוש- זה נראה אחרת. מאוד בדומה לחוקי תעבורה למשל".

"כשדיסק מתפרק, השברים שלו עפים יותר מהר מקליע של אקדח"

במפעל "גמל שריד CGW", המפעל היחיד בארץ המייצר מסורי דיסק וציוד חיתוך והשחזה, מכירים את המצב היטב. "כל המוצרים שלנו כפופים לתו התקן העולמי, שמכון התקנים הישראלי אימץ". אומר דרור אבן, מנהל האיכות במפעל. "במסגרת הזו אנחנו נבדקים באופן רנדומלי 4 פעמים בשנה, ומפעילים מערכת של בקרת איכות ובקרה ב-3 מעבדות שונות ובקרת איכות".

דרור אבן ליד סדנת הבטיחות הניידת. "אנחנו באים עד למפעלים והאתרים עם ניידת, מדריכים וכלים לדוגמא ומסבירים על השימוש בכל מוצר" (צילום: אלבום פרטי)

"אנחנו בונים את הדיסק שלנו כך שהוא נותן מענה עד פי 1.5 מהכוחות שמופעלים עליו כדי לתת מענה בטיחותי". בכל תאונה, אומר אבן, מגיעים מצוות הבטיחות של המפעל לחקור אותה באספקט הטכני והטכנולוגי. לעיתים, אם יש צורך, תבוצע גם הנדסה לאחור של המוצר. "99.9% מהתאונות נובעות משימוש לא תקין ואי ידיעת אופן השימוש הבסיסי בכלים".

נתקלת במצבים שבהם עובדים מסירים את אמצעי ההגנה?
"בכל הדרכה שאני עושה אני רואה את זה, זה מבהיל. מורידים את המגן, וזה עוד החלק הפשוט. משתמשים בדיסקים שלא ליעוד שלהם. בדיסק שמיועד לחיתוך אי אפשר להשתמש להשחזה, הדופן שלו דקה וכשהוא מתפרק, השברים שלו עפים מהר יותר מקליע של אקדח.

לטענה של עו"ד אסל שהמגן מפריע, הוא מגיב באנחת ייאוש גדולה. "למגן יש שתי מטרות, אחת זה להפריד בין הדיסק לבין העובד, ומטרה שנייה, ולא פחות חשובה, זה למנוע שימוש לא נכון בדיסק". והוא מסביר, "כששמים דיסק בגודל 7 על מכשיר שמיועד לדיסק בגודל 4.5, זה הופך את הדיסק להיות קטלני. לכל דיסק יש מהירות שמתאימה לו, אם מסובבים אותו יותר מהר הוא יתפוצץ או יעוף".

"יש עניין של עייפות החומר ואורח חיים של המוצר"

אבן גם מדגיש שלדיסקים אכן יש תוקף של 3 שנים, אך שזו בעיה הרבה פחות נפוצה משמציג המוסד לבטיחות וגיהות. "זה לא שבחצות הדיסק הופך לדלעת, אבל זה הנוהל. יש גם עניין של עייפות החומר ואורח חיים של המוצר וגם אבדן של האחריות שלנו. בעבר היו הרבה מאוד מפעלים שהחזיקו סטוקים, היום כבר הרבה פחות. אנחנו מבהירים את זה ללקוחות שלנו מאוד".

כחלק מהשירות שניתן ללקוחות, גמל שריד מגיעים עד למפעל או לאתר הבנייה ומבצעים הדרכות שימוש ובטיחות למנהלים ולעובדים בכל גוף שמבקש, בחינם. ההדרכות עוברות באופן קבוע בחברת חשמל, מערך הכבאות, צה"ל, עיריות, מע"צ ועוד, ואף מפעילים תכנית הדרכות במסגרת המכללות של ארגון הקבלנים בוני הארץ.

עושים הדרכות במפעלים ובאתרי הבנייה בחינם

"אנחנו באים עד למפעלים והאתרים עם ניידת, מדריכים וכלים לדוגמא ומסבירים על השימוש בכל מוצר, על הוראות הבטיחות", אומר אבן, "מה לעשות, איך לעשות, איך להשתמש בכל מוצר, איך להתאים את הדיסקים למכשירים ואיך להדריך את העובדים כמו שצריך, איך להתמגן, לא להשתמש רק במשקפי מגן אלא במסכת פנים מלאה או משקפי מגן ועליהם מסכה כי הגצים יכולים לגרום לכוויות קשות בפנים וכמובן על חשיבות שמירת המגן על המכשיר. אנחנו עושים הדרכות על בסיס יומי".

אבל, גם זה לא מספיק. "לצערי הרב עניין הבטיחות זו איזושהי קופסא שחורה, והנושא הזה לא זוכה להתייחסות מצד היבואנים", הוא מוסיף. "כמובן שאני לא נטרלי, אבל אני באמת ממליץ להעדיף את הייצור שלנו, הישראלי, המפוקח, שיש לך למי לפנות, שאתה יודע שיש תו בטיחות, שיש הדרכות. או לפחות להעדיף ייבואן שמביא מוצר איכותי ומפוקח ונותן אחריות. לא להזמין מעלי אקספרס ציוד שאתה לא יודע מי ייצר אותו או מה התקן שלו".