פניות ילדים ונוער עד גיל 17 לעזרה ראשונה נפשית עלו ב-28% לעומת 2019, לפי נתונים של עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) לקראת יום הילד הבינלאומי שחל מחר (ראשון). ב-2021 הגיעו 18,345 פניות מילדים ובני נוער, כמעט 20% מסך הפניות שקיבלה העמותה ב-2021 (305,749 פניות), ש-5% מהן היו בעלות תוכן אובדני.

"זה כבר לא מה שהיה בקורונה, אבל בהחלט רואים את הפוסט-טראומה", אומרת ל'דבר' מיכל לב ארי, מנהלת שירות האינטרנט של ער"ן, שדרכו התקבלו רוב הפניות של בני הנוער ב-2021 (כ-12 אלף פניות). "הקורונה יצרה חרדות וטראומות שבאים לידי ביטוי באובדנות. גם כשיש מבצעים ביטחוניים למשל, באותו יום אין לנו פניות, יש לנו יום אחרי. כשאנשים צריכים לגייס את עצמם להתמודדות עם מצוקה גדולה, הם לא מתפנים לנפש, הם במצב הישרדותי. רק מאוחר יותר עולה המצוקה הנפשית העמוקה".

מיכל לב ארי. "לא צריך להיות לבד עם מצוקה" (צילום: אלבום פרטי)

לדבריה, ניכר שאחת מהתוצאות של המשבר העמוק שעבר על החברה האנושית בשנתיים האחרונות היא הקצנה של משברים קטנים יותר. "יותר אנשים חווים משברים 'רגילים' כמו אובדן עבודה, שינוי בשגרה, פרידה ועוד כמשברים אובדניים, וזה משפיע המון על ילדים ובני נוער", מסבירה לב ארי. "כל הטראומות סביב שינויים גדלו והעמיקו עד כדי דיכאון, מצוקה, בדידות, והקורונה גרמה לעלייה כללית ברף האובדנות והחרדה גם אצל ילדים ונוער".

לב ארי טוענת שבעמותה רואים בשנתיים האחרונות שינוי דרסטי בשפה. "הכול נעשה על הקצה. ילדים ונוער מתחילים את השיחה ב'בא לי למות'. אם המשפט הזה הוא משהו שישר הפעיל אותנו כמקרה אובדנות לפני כן, כיום אנחנו מבינים שהשפה היא מראש יותר טראומטית וחרדתית. קודם כל להגיד 'בא לי למות'. אבל ה'בא לי למות' הזה אומר הרבה פעמים: 'אני רוצה להפסיק את הטלטלה שאני נמצא בה כרגע'. מין 'סטופ כדור הארץ' כזה, 'נמאס לי'.

"אנחנו מבינים שמי שעושה מאמץ, מדליק את המחשב, מגיע לאתר, מחכה 6-5 דקות לשיחה, מציג את עצמו – לא רוצה למות, אלא להיטיב עם החיים שלו. מתחת לכל המצוקות האלה אפשר למצוא את הבדידות. בדיוק בגלל זה אנחנו מציעים להתקשר אלינו ולהפיג את הבדידות הזו בשיחה, עם מתנדבים שיש להם לב חם ויכולת הקשבה. לא צריך להיות לבד עם מצוקה".

סוג חדש של ילדים

בער"ן, אומרת לב ארי, רואים בשנים האחרונות ירידה בגיל הפונים. "זה מצביע על התבגרות מוקדמת יותר, הקדמה בשלב בו אתה מבין שאתה יכול לקבל עזרה", היא מסבירה. "ילדים ובני נוער זקוקים למרחב בטוח לשיתוף, אבל הם צריכים להגיע לבשלות מסוימת כדי לבקש עזרה".

לדבריה, ילדים זקוקים למי שיקשיב לצרכים המתפתחים והמשתנים עם השנים, יגן וילחם על האינטרסים שלהם. "המבוגרים לא יכולים לייצג אותם, והצעירים נתפסים כמרדנים ופורצי גבולות. הביקורת כלפי הילדים ו'הנוער של היום' מגיעה מאלה שאמורים להבין ולתמוך בהם. האשמה מופנית אל הנער שעסוק שעות ארוכות באפליקציה שפיתחו מבוגרים, ואל הילדים שאוחזים במסכים שקנו להם הוריהם".

היא אומרת שילד או נער שלא מקבל מהמבוגר תמיכה מספקת ומותאמת, בשפה שלו, שגם מייצגת את הרוח התרבותית שלו, יחפש תשובות ודוגמאות מהשווים לו, ומאלה שמקבלים תשומת לב תקשורתית. "ילדים תמיד יפתחו דרכים חדשות ונסתרות לתקשר, להתפתח, ללמוד ולשרוד, ולמרחבים החדשים שנוצרים יש יתרונות וחסרונות. אחד החסרונות הוא ניתוק והגדלת המרחב בין הילדים והנוער לבין המבוגרים. אבל אלה שמצליחים לראות בניתוק ובמרחב הזה דווקא יתרון, הם אלה שיוכלו לייצג ולהגן על הילדים והנוער".

המצוקות מתרבות והופכות למורכבות יותר, לדבריה, כי הילדים משתנים. "זה סוג חדש של ילדים. זו מחשבה אחרת, הרבה מהם כבר לא מתאימים לחינוך הרגיל, הפרונטלי, והורים לא מבינים למה הם לא מתאימים. הם באים עם צרכים שמבוגרים לא מבינים, אז הם מגדירים אותם כבעיות".

היא טוענת שאותו סוג חדש של אוכלוסייה נשפט בכלים ישנים. "דברים שהם לא בעיות מוגדרים כבעיות, ואז ילדים רבים מרגישים שהם לא מתאימים. גם המסגרות הכי חופשיות עדיין כבולות בלימודי ליבה, בסטנדרטים, בשמרנות של אנשים שעדיין לא מבינים שהעולם משתנה.

"ברגע שנחזיק בפרספקטיבה הזו, גם ברמת הפרט – הורים, מורים וכל המבוגרים שסביב הנוער והילדים של היום, וגם כמדינה וכמחוקק – ונבין שילדים ונוער מגיעים עם תכנים חדשים ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו, נפגוש ילדים ומבוגרים מאושרים יותר".

"חותכים לנו את התקציב בחצי, וצריך להסתדר"

מוקד האינטרנט של ער"ן הוקם ב-2004 והתקדם עם השנים. הוא התחיל בתמיכה במייל, המשיך ב-ICQ ובפורום, בצ'אט, בפורום בפלטפורמת "כמוני" ובאפריל אשתקד נפתח גם שירות תמיכה בווטסאפ, לצד 13 מוקדי תמיכה טלפוניים ברחבי הארץ.

לדברי לב ארי, הדרישה לסיוע באינטרנט גדולה, והיא תופסת יותר ויותר מקום. שירות הווטסאפ, למשל, מתקדם במהרה, וכיום כבר עובר את שירות הצ'אט, עם כ-1,000 פניות בחודש בכל אחת מהפלטפורמות הקיימות באינטרנט. מ-64 מתנדבים בשירות האינטרנט ב-2016, כיום יש כמעט 300.

אולם לצד הגדילה המהירה, חסרים מתנדבים, וחסר תקציב. "רוב מי שפועל בעמותה מתנדב, וכדי שיהיו לנו מתנדבים אנחנו צריכים לעשות קמפיינים, מיונים, הכשרה של 3.5 חודשים, הכשרה אישית ותרגול, הדרכה צמודה ומשובים שהמתנדבים מקבלים במהלך ההכשרה, קורסים שהם מקבלים כדי להצליח לעמוד במשימה. אבל אין לנו מספיק כסף כדי להצליח לעשות את התהליך הזה".

התקציב של ער"ן מורכב מתרומות ומתקציב ממשרד הבריאות, שרחוק מלהספיק. "צריך כפול, משולש ומרובע. גם ככל שאנחנו נמצאים בשטח יותר, כך עולים הצרכים. למרות זאת, התקציב לא גדל. להפך, הוא לפעמים קטן, חותכים לנו את התקציב בחצי, וצריך להסתדר".

כל זה לא מונע מהם להעניק סיוע 24/7. "המרחב הבטוח והאנונימי של ער"ן בווטסאפ, בצ'אט, בפורום ובטלפון מאפשר לילדים ולנוער למצוא בכל שעה אוזן קשבת, נטולת שיפוט, הטפה וביקורתיות. זה מרחב שבו הם יכולים לשתף את הסודות, הפחדים, הרגשות, החלומות והמחשבות שלהם ולקבל תמיכה רגשית, מידע וסיוע נפשי. המתנדבים והעובדים שלנו תמיד פה, תמיד נותנים מעל ומעבר ויותר, תמיד יהיו שם כדי לסייע לכל מי שנמצא במצוקה. אנחנו תמיד ממשיכים לנסות ולהתרחב, להגיע לעוד קהלים, לעוד ילדים, לעוד בני נוער ולשכלל עוד ועוד דרכים להגיע אליהם".

***

אם אתם או מישהו קרוב אליכם חווים בדידות, חרדה או מצוקה, אל תישארו לבד. פנו לעמותת ער"ן בטלפון 1201, או היכנסו לאתר ער"ן שמציע סיוע בצ'אט, ווטסאפ, פורום, מייל ומסרונים. השירות פעיל 24/7 כולל בימי שבת וחג.