דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת ט"ז בסיון תשפ"ד 22.06.24
28.3°תל אביב
  • 24.4°ירושלים
  • 28.3°תל אביב
  • 24.9°חיפה
  • 27.4°אשדוד
  • 26.3°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 29.6°טבריה
  • 21.9°צפת
  • 28.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תרבות ומורשת

"בעבודה כל היום אומרים לנו מה לעשות ובהפסקה מותר לנו להיות מי שאנחנו"

האנימטורית יעל רייספלד, תיעדה עובדים ועובדות בזמן הפסקת הצהריים שלהם ויצרה סרט קצר בן 3 דקות "ההפסקה היא זמן שמותר לצאת בו מהפיקוח ומותר להיות בן אדם" | הסרט יוקרן במסגרת פסטיבל אנימיקס לאנימציה החל מה-8 באוגוסט בסינמטק תל אביב

עובדים בהפסקת צהריים: "יש מי שיושב על דלי הפוך ואוכל סנדוויץ', יש מי שמחמם שאריות משבת במיקרו ויש מי שאוכל ארוחת צהריים בחדר אוכל" (איור: יעל רייספלד)
עובדים בהפסקת צהריים: "יש מי שיושב על דלי הפוך ואוכל סנדוויץ', יש מי שמחמם שאריות משבת במיקרו ויש מי שאוכל ארוחת צהריים בחדר אוכל" (איור: יעל רייספלד)
הדס יום טוב

מה משותף לעובדי המגזר הציבורי, העסקי, עובדי משרד ועובדי שטח כאלו שמשקיעים באוכל מבושל מהבית, חותכים סלט במטבחון או מביאים סנדוויץ' צנוע? כולם, סביב אותה השעה, עוצרים לרגע ואוכלים ארוחת צהריים.

את הרגע הזה, דחסה האנימטורית ויוצרת הסרטים, יעל רייספלד (33) לסרט אנימציה קצרצר בן 3 דקות בשם "ההפסקה", שיוקרן במסגרת פסטיבל אנימיקס הבינלאומי לאנימציה, קריקטורה וקומיקס שייערך החל מה-8 באוגוסט בסינמטק תל אביב.

מה משך אותך בהפסקות בעבודה?
"האובססיה שלי להפסקות צהריים התחילה בצבא, גם אחר כך כשעבדתי בכל מיני מקומות, ארוחת הצהריים הייתה הרגע היחיד ביום שהייתה לי איזו שאיפה אליו. בתחילת דרכי כאנימטורית וכאמנית עבדתי בהמון עבודות משרדיות, כאלה שלא התאימו לי וההפסקה הייתה הדבר היחיד שהחזקתי בשבילו. כל היום אומרים לנו מה לעשות, וההפסקה היא איזו התפרקות שבמסגרתה מותר לנו להיות מי שאנחנו".

יעל רייספרלד: "יש משהו בעבודה שזה נורא של גדולים, אבל הפסקת הצהריים היא ילדית מאוד" (צילום: אלבום פרטי)
יעל רייספרלד: "יש משהו בעבודה שזה נורא של גדולים, אבל הפסקת הצהריים היא ילדית מאוד" (צילום: אלבום פרטי)

"עצם זה שמפקחים עלי, שאני נוכחת בחלל של העבודה. יש משהו בלשבת המון שעות במשרד ולהיות תחת העין המפקחת הזו שמאוד מעייף את הנפש. ההפסקה היא מתי שמותר לצאת מהפיקוח הזה, מתי שמותר להיות בן אדם".

רייספלד בוגרת בצלאל, יצרה את הסרט לפני שלוש שנים, בשיא הקורונה.  לצורך עשיית הסרט, היא פגשה עובדי ייצור, עובדי בניין ועובדי משרדים בזמן הפסקות הצהריים שלהם. "פשוט יצאתי לאתר הבנייה שליד הבית שלי בתל אביב, למשרד הסמוך, לבניין של החברה שבקצה הרחוב. הייתי זבוב על הקיר, הקשבתי והקלטתי את מה שקורה ברקע וצילמתי כמה דמויות שעניינו אותי. זה היה מעין ניסוי עבורי, וכשראיתי את התוצאות, רציתי לעשות מזה משהו פואטי, זה אולי נשמע מוזר, אבל זה מאוד עניין וריגש אותי".

באחד ממקומות העבודה, היא פגשה בחדר האוכל איש מבוגר ומשופם. "העובדים מסביב אמרו לי שהוא פנסיונר, שמגיע לאכול בחדר אוכל והולך. משהו בזה היה לי כל כך עצוב, אבל גם מאוד מתוק. הוא מופיע בסרט ממש לכמה פריימים".

"הפסקה היא מעין בועה, זה רגע רוחני בעיניי"

הסרט מציג, באנימציה בסגנון ציורי ילדים, עובדי בנייה פלסטיניים, עובדים במשרד בו ישנה פינת מטבחון עם מיקרו וטוסטר-אובן, ועובדים במקום עבודה עם חדר אוכל בזמן הפסקת הצהריים שלהם. את הדמויות מלוות הקלטות אמתיות של הסביבה בזמן הפסקת האוכל, ומלווה במוסיקה מקורית שרייספלד הלחינה בעצמה.

עובדות במטבחון. "הייתי זבוב על הקיר, הקשבתי והקלטתי את מה שקורה ברקע" (איור מתוך "ההפסקה": יעל רייספלד)
עובדות במטבחון. "הייתי זבוב על הקיר, הקשבתי והקלטתי את מה שקורה ברקע" (איור מתוך "ההפסקה": יעל רייספלד)

איך עלה הרעיון לסרט קצרצר של 3 דקות?
"רציתי לעביר את האווירה, את ה'ברברת', את הרחש הזה של הכלים, את ה'בואו לאכול' ואת ה'יאללה חוזרים'. ניסיתי להביא את מגוון וגם את ההבדלים בתנאים של העובדים השונים: יש מי שיושב על דלי הפוך ואוכל סנדוויץ', יש מי שמחמם שאריות משבת במיקרו ויש מי שאוכל ארוחת צהריים בחדר אוכל, אבל רציתי גם את הדומה".

מדוע בחרת בציורי ילדים כאנימציה של הסרט?
"הרגשתי שההפסקה מוציאה את הילד הפנימי שבתוך האדם המבוגר. יש משהו בעבודה שזה נורא של גדולים, אבל הפסקת הצהריים היא ילדית מאוד. כמו סנדוויץ' בבית ספר, כמו הרחש הזה של הקשקושים בין הילדים בהפסקת העשר בכיתה. מאחורי המקצוע והיומיום של העבודה, אנחנו ילדים. ואנחנו זקוקים לחברה, לאכילה, למנוחה או  סתם לקשקש".

"זה כמו מעין משחק. כמו בצבא, או בבית הספר, כל היום אומרים לנו מה לעשות, ואז ההפסקה היא איזו התפרקות שבמסגרתה מותר לנו להיות מי שאנחנו. אנחנו מבוגרים, והחיים אפורים, וההפסקה היא מעין בועה כזו שמוציאה ממך דברים אחרים. זה רגע רוחני בעיניי. זה משהו שקורה במקביל בכל המקומות, שבשעה מסוימת כולם יוצאים להאכלה הזו, כמו עדר של בהמות שיוצאות מהכלובים למרעה. אבל בקטע טוב. אני חושבת שזה רגע קסום".

"ההפסקה" הופיע בפסטיבל סרטים בעולם: קוריאה, במוסקבה, סרביה, מקדוניה, בפסטיבל animation nights בניו יורק וזכה בפרס "האנימציה האקספרימנטלית הטובה ביותר" בפסטיבל סרטים בפנסילבניה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!