שיעור חסרי המעש הצעירים בחברה הערבית, שאינם לומדים ואינם עובדים, עלה מ-31.7% בממוצע בשנים 2014-2018 ל-39.2% בשנת 2021, לעומת 12.8% בקרב יהודים לא חרדים ו-11.2% בקרב חרדים. מחקר של פורום ארלוזורוב, מלמד שהעלייה בשיעור חוסר המעש בחברה הערבית ממוקדת בעיקר בקרב גברים ערבים צעירים (18-25), אשר נפגעו בתקופת הקורונה באופן קשה יותר מקבוצות אוכלוסייה אחרות.
"חוסר מעש בקרב צעירים מקושר לתופעות שליליות ארוכות טווח גם בגילאים מבוגרים יותר, כמו הכנסה נמוכה, תקופות ממושכות של אבטלה, ירידה בתחושת המסוגלות ועלייה בתחושות של דיכאון וחרדה", כתב חוקר הפורום עידו לן, והוסיף כי תופעת חוסר המעש קשורה קשר הדוק גם למעורבות בפשיעה בקרב צעירים ברחבי העולם.
"ייתכן כי העלייה בפשיעה במגזר הערבי בישראל קשורה לעלייה בחוסר המעש של הצעירים הערבים", מוסיף לן. "שיעורי הזכאות הנמוכים לחל"ת של הצעירים הערבים, לצד חוסר המעש, מעלים חשש משמעותי מהשפעות ארוכות טווח של תקופה זו על העתיד התעסוקתי של אותם צעירים".
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שעובדו על ידי לן וחוקרי הפורום, כבר בשנת 2019 חלה עלייה משמעותית בשיעור הגברים צעירים הערבים בגילאי 18-25 שהוגדרו חסרי מעש – כלומר לא עובדים ולא לומדים, אשר עלה מכ-19% בממוצע בשנים 2014-2018 לכ-26%. בשנת 2020 זינק שיעור חוסר המעש בקרבם ל-36.8% ובשנת 2021 עמד על 29.5%.
גם שיעור הצעירות הערביות חסרות המעש עלה מ-45.7% ב-2019 ל-51.4% ב-2020 ונותר בשנת 2021 על 49.2%. ככלל, מציין המחקר כי הקורונה השפיעה יותר על ירידה בשיעורי התעסוקה של עובדים צעירים, אך הירידה בשיעור התעסוקה של הצעירים הערבים (ובפרט בקרב גבאים ערבים צעירים) הייתה חדה יותר מאשר בקרב יתר הצעירים.
תופעת חוסר מעש של צעירים בחברה הערבית בישראל גבוהה מאוד בהשוואה למדינות מפותחות אחרות, ואף ביחס לקבוצות מוחלשות בתוך מדינות מפותחות אחרות. בגילאי 18-24 דומה לה רק שיעור חסרי המעש בקרב מהגרים באיטליה שעמדה בשנת 2021 על 36.1%, זאת בעוד השיעור הממוצע בקרב מהגרים בכלל בגילאים אלו באיחוד האירופי עומד על 21.3%.
גם בקרב בני 25-29 בחברה הערבית בישראל נרשם שיעור חוסר מעש של 42.5% – שני רק לאוכלוסיית המהגרים ביוון (43.4%), וקרוב לזה של אוכלוסיית המהגרים באיטליה (38.8%). שיעור המהגרים באיחוד האירופי שהם חסרי מעש בגילאי 25-29 עומד על 27.2%.
לצד זאת, ציין לן, כי הצעירים הערבים מופלים בזכאותם לקבלת דמי אבטלה עד גיל 20, שכן חוק הביטוח הלאומי קובע כי מתחת לגיל זה אין זכאות לדמי אבטלה למעט למי שקיבל פטור משירות בצה"ל (שלא מסיבות דתיות).
כיוון שחוק חובת הגיוס אינה חלה על צעירים ערבים, הם אינם מקבלים פטור שכזה, ועל כן אינם זכאים לדמי אבטלה עד גיל 20 – דמי אבטלה שבאמצעות מנגנון החל"ת היו מנגנון הסיוע הסוציאלי המרכזי לעובדים בתקופת הקורונה ולאחריה. כך, בעוד שבשנת 2021 היו זכאים 12.7% מהצעירות היהודיות מתחת לגיל 20 שלא התגייסו לצבא לדמי אבטלה, ו-32.8% מקרב הגברים היהודים מתחת לגיל 20 שלא התגייסו לצבא – צעירים ערבים מתחת לגיל 20 לא היו זכאים כלל לדמי אבטלה.
בנוסף, מנגנון החל"ת, שהיה המנגנון העיקרי שהגן על העובדים בתקופת הקורונה לא חל על צעירים מתחת לגיל 20, אלא אם קיבלו פטור משירות צבאי, למעט פטור מסיבות דתיות. צעירים ערבים, שלא חייבים בשירות, אינם מקבלים פטור משירות צבאי ולכן אינם זכאים לדמי אבטלה (כל זכות, 2023; וקסמן, 2020).
