אחד הדברים הראשונים שאנשי ונשות מקצוע לומדים על טראומה הוא שטראומה גורמת לקרע בממד הזמן: חורים נפערים בזיכרון, עבר והווה מתערבבים. נדמה שאף אחד מאיתנו לא יכול היה לדמיין עד כמה הרעיונות האלה יהפכו למוחשיים אחרי ה־7.10 וכל מה שאחריו. זה נכון לכולנו, ועל אחת כמה וכמה לשורדות ושורדי השואה. אנשים שחוו את רדיפות הנאצים בגיל צעיר, וכיום, בזקנתם, רואים בטלוויזיה מחזות בלתי נסבלים; כאלה שמזכירים את מה שהגוף והנפש אינם מצליחים לשכוח.
במהלך השבועות הראשונים שמענו על הזיכרונות והמראות הקשים שעולים ביתר שאת; על התחושה שבאחת נזרקו שמונים שנים אחורנית; על הכאב העצום על כך שהזוועות האלה קרו כאן, במדינה שלנו, זו שחלמו עליה ועמלו עליה בכל היכולת. לצד הכאב והשבר, שמענו גם על הכוחות להמשיך הלאה, על אהבת החיים והאופטימיות, על התקווה שלא כבתה גם במצבים הקשים ביותר, ובעיקר – על הרצון לתרום למי שזקוקות וזקוקים, לקחת חלק במאמץ לשקם את מה שחרב.
רבות נכתב על הקשר שבין מציאת משמעות לבין חוסן נפשי. הידוע מביניהם הוא בוודאי ספרו של ויקטור פרנקל "האדם מחפש משמעות", שנכתב מתוך התמודדותו של פרנקל עם אימת השואה. הצורך למצוא משמעות הוא אחת הסיבות המרכזיות להתגייסות המרגשת של המוני ישראלים וישראליות – בתרומות, בהתנדבות לחקלאות, באירוח משפחות ועוד. כולנו ביקשנו לקחת חלק בעשייה ולהרגיש משמעותיים. עבור שורדי ושורדות השואה, בני ובנות הגיל השלישי והרביעי, תחושת חוסר האונים שעוררה המלחמה פגשה את התחושה שהם מתקשים להשתתף בגל הנתינה – אם בגלל מוגבלות פיזיות או מרותקות לבית ואם בגלל חסמים טכנולוגיים או לוגיסטיים (לדוגמה, אי־נגישות לקבוצות וואטסאפ או פייסבוק ייעודיות).
בימים אלה, שבהם מועדוני עמך – שהם בגדר מרחב שייכות ותמיכה עבור שורדי ושורדות השואה – סגורים או פועלים באופן מצומצם, קיימנו שיחות טלפון עם חברי וחברות המועדון. מתוך השיחות התחדדה ההבנה עד כמה חשוב שקולם יישמע, דווקא במציאות הנוכחית. הם, שרואים ויודעים לעומק את כאב האובדן, אך גם יודעים שאפשר לקום ממנו, יכולים להעביר מסר שיש בו, לצד הצער, גם תקווה ומזור.
בעזרת נדיבות הלב של נויה שגיב, שרון מרכוס ועמית יורגנסון יצרנו סרטון קצר, שמבקש להביא את קולם של אלה ששרדו אז ויכולים לשמש לנו מעין מגדלור כיום. בתקווה גדולה שהסרט יגיע לכוחות הביטחון, לתושבי ותושבות העוטף ולכל מי שיכולים לשאוב ממנו מעט נחמה.
***
ד"ר לירון בן־עזרא – עו"ס, מנהלת מועדון "עמך" חולון – המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור השני. מרצה באוניברסיטת ת"א.
lironbenezra@gmail.com
