"יש עלייה מטאורית באלימות", קובע ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל משותף בארגון יוזמות אברהם. "בשנה זו הגענו ל-244 נרצחים, לעומת השנה שעברה שהסתיימה עם 116 נרצחים".

הדו"ח שערך ארגון יוזמות אברהם מאשש את טענתו. גם בפילוח גאוגרפי ניכרת עלייה מנתוני שנים קודמות. בגליל חלה עלייה של 148.5% במקרי הרצח מהשנה הקודמת. 41.8% ממקרי הרצח השנה היו בגליל (102 קורבנות). 28.2% ממקרי הרצח היו במשולש (69 קורבנות) עליה של 109% משנה קודמת. בנצרת ובלוד היו 17 מקרי רצח בכל אחת. ברהט היו 12 קורבנות בשנה שעברה, כמספר הקורבנות בעיר בארבע השנים הקודמות יחד.

לפי דו"ח הארגון, בשנה החולפת 119 מהקורבנות היו בגילאי 18-30 (48.7%) ו-51 קורבנות בגילאי 31-40 (20.9%).

"מהחשש להתלקחות, המשטרה סיירה יותר מבכל זמן אחר"

עם זאת, מאז אוקטובר האחרון, חלק ירידה במקרי הרצח. "בחודשים מאי עד ספטמבר עמדנו על ממוצע של 25 רציחות בחודש הירידה החלה באוקטובר. מ-29 נרצחים בספטמבר ל-18 באוקטובר", מתאר אבו ראס. "בנובמבר המשיכה הירידה ל-12 נרצחים. בדצמבר נרצחו 22 אנשים".

"אין ספק שלמלחמה יש תפקיד מכריע", הוא אומר. "על-פי הניתוח שלנו, הירידה נובעת מהטראומה. החברה היהודית והחברה הערבית חוו טראומה, וגם ארגוני הפשיעה. בדרך כלל אירוע לאומי משפיע על החשיבה, כך היה גם בתקופת הקורונה. במלחמה, במיוחד בנובמבר, הערבים לא מסתובבים בחוץ יותר מדי. הפעילות החברתית-כלכלית כמעט פסקה, על כן אין גם פעילות עבריינית. הפעילות המשטרתית היתה רבה. המשטרה סיירה יותר מבכל זמן אחר. זה השפיע על הפעילות העבריינית".

"פעילות המשטרה נבעה מפחד מהתלקחות", אומר אבו-ראס. "היו ארגוני ימין שממש רצו להבעיר את השטח. דווקא החברה הערבית שהיתה בהלם ולמדה המון מאירועי מאי, לא רוצה להיות חלק ממה שקורה. זה לא סוד שהחמאס פנה לאזרחים הערבים להצטרף. אבל החברה הערבית בישראל היא חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית והיא חלק אינטגרלי מהעם הפלסטיני. הסקרים הראו את ההזדהות עם החברה היהודית. זו התנהגות טבעית בעיניי, אבל אחרים רואים בה התנהגות מופתית".

רק 10.5% ממקרי הרצח ב-223 פוענחו

הפעילות העבריינית ומאבקי הכוח בין ארגוני הפשע, בייחוד בצפון הארץ, מסומנים על-ידי הארגון כגורם מרכזי לרצח. כ-71.7% ממקרי הרצח מיוחסים לפעילות עבריינית, 7.7% ממקרי הרצח אירעו במהלך קטטות המוניות ו-4.5% ממקרי הרצח מיוחסים לאלימות מגדרית. לגבי 11.5% מהמקרים, לא ידועות נסיבות המקרה.

"אני מודאג ממשבר הכלכלי שיבוא בעקבות המלחמה. עם המשבר הכלכלי, תגבר גביית דמי החסות וגביית החובות. אני חושש שנהיה עדים לתקופת תופת בחברה הערבית".

רק 23 מקרים, שמהווים 10.5% ממקרי הרצח, פוענחו. בשנים קודמות עמד מספר המקרים המפוענחים על 24, אך חלקם בכלל המקרים היה גדול יותר.

בתחילת השנה הודיע השר לבטחון לאומי, איתמר בן גביר, על השהיית מבצע "מסלול בטוח" שהובילה ממשלת בנט-לפיד. בן גביר גם לא מינה פרויקטור למאבק בפשיעה בחברה הערבית שיחליף את סגן השר לבטחון פנים לשעבר, יואב סגלוביץ'.

באפריל חודש המבצע. במשטרה אומרים שמאז תחילת המבצע בחודש אפריל השנה, פוצחו 108 יעדים מודיעיניים שהוגדרו כמחוללי פשיעה מרכזיים, נגדם הגישו הפרקליטות והמשטרה כתבי אישום, 86 מהם נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים. נעצרו 1,973 חשודים, נתפסו 527 אמצעי לחימה שהוחזקו בניגוד לחוק ונתפסו לשם חילוט 247 כלי רכב בפעילות משותפת עם רשות המיסים.

רק בספטמבר, לאחר עלייה דרמטית במספר קורבנות הרצח וגל הפגנות ברחבי הארץ, מינתה הממשלה את איש הפרקליטות עו"ד רואי כחלון לפרויקטור למאבק בפשיעה.

215 קורבנות (88%) נרצחו בנשק חם. "חלוקת הנשק המסיבית וגם הנשק הבלתי חוקי נפוצים יותר בעת מלחמה", אומר אבו ראס. "היום קל יותר לקנות נשק מבעבר. זה אומר שיש יותר נשק, כנראה גם המחיר ירד".

לפי משטרת ישראל, מתחילת 2023 נתפסו על ידה 4,672 כלי נשק וחיקויי נשק ב-2,617 אירועים שונים של תפיסת אמצעי לחימה. מדובר בעלייה של 30% במספר האירועים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (1,978 אירועי תפיסות נשק) ועלייה של 71% במספר הכלים שנתפסו (2,709 כלים בתקופה המקבילה אשתקד).

מאז תחילת 2023 סיכלה משטרת ישראל 77 מעשי רצח מתוכננים, לעומת 67 בתקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2023 סיכלה משטרת ישראל 32 הברחות נשק מהגבולות השונים, בהם נעצרו 47 חשודים ונתפסו 41 נשקים, 637 אקדחים (בשנה שעברה נתפסו 589 אקדחים בניסיונות הברחה בגבולות המדינה) ו-14 מטענים נתפסו השנה בניסיונות הברחה. סיכול ההברחות מגבולות המדינה נעשה בשיתוף צה״ל ושב״כ.

"הפשיעה היא חסם בפני פיתוח"

"משטרת ישראל עסוקה יותר מבעבר", אומר אבו-ראס. "היא לא יכולה לפטרל ברחובות. המשטרה צריכה להשתנות, אבל כרגע היא לא יכולה לחקור עד תום ולהביא את הפושעים לדין. צריך שינוי מדיניות ברמה הגבוהה ביותר. הממשלה צריכה להשקיע כספים במשטרה ובחוקרים. המדינה מפסידה מהפשיעה".

"המדינה צריכה להבין שהפשיעה היא חסם בפני פיתוח", אומר אבו-ראס. "בעשור האחרון החברה הערבית התפתחה מאוד והושקע כסף רב ביישובים הערביים, אבל עדיין יש אפליה ופער. תוכנית 550 זה המון כסף, אם היא תופסק בגלל הפשיעה זה יהיה אסון. צריך להמשיך את הפיתוח ולהילחם בארגוני הפשיעה".

אבו-ראס סבור כי גם לחברה הערבית יש חלק ותפקיד במאבק באלימות הגואה. "המדינה לא נלחמת מספיק, אין לה כוחות מספיקים. ל-70% מהרציחות אחראים ארגוני פשיעה  ו-30% אלו סכסוכים פנימיים. החברה הערבית צריכה לקחת אחריות. לפני עשור אנשי דת, אנשי חינוך ואנשי רשויות מקומיות ראו את תפקידם גם ביישוב סכסוכים. היום זה כאילו נפל עלינו דבר, ואין מי שיעמוד מולו מלבד המשטרה. ועדות הפיוס הן מבורכות, אך הן לא מספיקות. אם אין מנגנון ממסדי שנותן להן אישור, זה לא מספיק".

"האלימות הרימה ראש, זה מראה שהחיים חוזרים למסלולם וכך גם הפעילות העבריינית", אומר אבו-ראס. אך הוא אינו אופטימי לגבי העתיד הקרוב. "אני חושש שהולך להיות רע לכולנו חברתית, כלכלית ופוליטית. המשבר נמצא בכל התחומים, גם בתחום העבריינות".