החלטת הממשלה לקצץ 15% מהתקציב של תכנית החומש לחברה הערבית נתקלה בבעייה. חלק מהתקציבים בהחלטה 550 מוגנים תחת ההגדרה של אזורי עדיפות לאומית, ונדרש אישור מיוחד של ועדת הכספים על מנת לבצע אותם. כלל לא בטוח שהוועדה תתמוך בקיצוץ, וגורמים המעורים בנושא אמרו ל'דבר' ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' פועל לעקוף את הבעיה באמצעים משפטיים, ולהעביר את הקיצור בלי אישור הוועדה.
במקביל, השרה לשוויון חברתי מאי גולן, שנכנסה לתפקיד לפני חודש, עצרה את הוועדה המתמדת ליישום תכנית החומש, מה שתוקע שימוש גם בתקציבים הקיימים, אלו שלא אמורים להיות מקוצצים. גולן חזרה על טיעונים שכבר הופרכו על כסף שזולג לארגוני הפשע, אבל לא הציעה מנגנון חלופי, ולמעשה הכניסה את התכנית לקיפאון. כעת היא טוענת שתחזיר את הוועדות בחלק מהמשרדים, אבל בינתיים אף ועדה עוד לא נקבעה.
סמוטריץ': מתכנן תרגיל מעקף?
ההחלטה לקצץ בתכנית החומש זכתה לביקורת רבה: התנגדו אליה חברי כנסת, השלטון המקומי, גורמים ביטחוניים, ואפילו בנק ישראל במחקר רשמי. הסיבה להתנגדות היא שמדובר באחת התכניות המוצלחות ביותר שמפעילה הממשלה, ובעיקר – תכנית מעודדת צמיחה. כל שקל שמושקע בשילוב הציבור הערבי בצורה נכונה, מחזיר עצמו עשרות מונים בצמיחה בגביית המסים בעתיד.
אז מי נתן את ההוראה, ולמה דווקא שם? בדיוני ועדת הכספים, השיבו נציגי האוצר בלאקוניות שהם הציגו מספר חלופות לקיצוצים, והממשלה בחרה ביניהן. בתשובה לטענות כי מדובר בקיצוצים מונעי צמיחה, השיבו שיש חלקים בתוך התקציב שלדעתם מוצלחים פחות, ועליהם ניתן לוותר.
אלא שבמהלך אותו דיון התגלה גם קושי משפטי: הבסיס המשפטי לחלק מסעיפי התכנית לחברה הערבית הוא שמדובר אזורי עדיפות לאומית. לגביהם, החוק קובע שכל 'הפחתה משמעותית' בשלוש השנים הראשונות לאחר ההחלטה דורשת אישור של ועדת הכספים, כשיו"ר הוועדה משה גפני כלל לא נראה נלהב מהקיצוצים המוצעים. כך אושר התקציב עם חצי מהקיצוץ בלבד.
מאז שאושר התקציב חולפים הימים, והבקשות לקיצוץ בסעיפי אזור העדיפות הלאומית לא מגיעות לשולחן ועדת הכספים. גורם המעורה בפרטים אמר ל'דבר' שמאחורי הקלעים, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מנסה לעקוף את הוועדה בצורה יצירתית: בחוק נקבע שאישור ועדת הכספים נדרש במקרה של 'הפחתה משמעותית'. אז מול משרד המשפטים, מבקש סמוטריץ' לטעון שאין מדובר בהפחתה משמעותית, ולכן לא נדרש בכלל אישור הוועדה.
בינתיים, אף אחד לא מבין באיזה מצב נמצא הקיצוץ. ראשי הרשויות הערביות שוקלים לפנות לבג"ץ, וטוענים שלא קיבלו הנחיות ברורות. כל עוד ההחלטה לא מגיעה לכנסת, חברי הוועדה לא יכולים לדרוש תשובות, או למנוע את הקיצוצים המתוכננים.
מדובר כמובן באבסורד: אפשר אולי לפרק את הסעיפים לגורמים, אבל בהסתכלות רחבה מדובר בקיצוץ שמוערך במיליארדי שקלים. ראוי שהוא יובא לוועדת הכספים מטעמים מהותיים. ואולי, שמישהו אחת ולתמיד יסביר למה הוא טוב.
מאי גולן: קיפאון במסווה של 'בירור לעומק'
השרה לשוויון חברתי מאי גולן נכנסה למשרדה בסערה ופיטרה את מנכ"ל משרדה לאחר ש'גילתה לתדהמתה' שהתקציבים לחברה הערבית זולגים דרך הרשויות לארגוני פשיעה. 'התגלית' של גולן כבר נבדקה בעבר, קיימים מגנונים למנוע אותה, ואין אף חוות דעת מקצועית שתומכת בעמדתה. גולן גם עצרה את פעילות הוועדה המתמדת, זו שאמורה לדאוג ליישום בפועל של תכנית החומש, ומקצה לה את התקציבים עד "לבירור העניין לעומק".
חודש עבר, והוועדה המתמדת לא חזרה לפעול. למעשה, מאז אותה סערה שום דבר לא קרה, ומה שנראה בהתחלה כפעלתנות מתברר עכשיו כקיפאון. בתגובה לשאלת 'דבר' השיב המשרד השוויון חברתי שבכוונת השרה לכנס ועדה מתמדת לעשרה משרדי ממשלה שנבדקו, אבל הוועדות עדיין לא נקבעו ולא נמסר מידע על השינוי שחל בהן לכאורה.
התכנית הקריטית, שבאה לתקן פערים והזנחה של שנים, סובלת מטיפול משולב של קיצוצים והקפאה. התוצאות כבר מורגשות בשטח: ראשי הרשויות הערביות נאלצים לחתוך בתכניות לנוער בסיכון, בתאורת רחוב ואפילו בפינוי אשפה, ועדיין מחכים שיענו להם במשרד האוצר.
