עובדי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) חתמו בשבוע שעבר על הסכם קיבוצי שנתן מענה על צורך של הארגון, וגם מענים על צרכים שהעלה ועד העובדים בראשות טל אלמוג רוטמן.

רוטמן, מנהלת פרויקטים ברלב"ד, 17 שנה ברשות, שש שנים בוועד העובדים, מהן ארבע כיו"ר הוועד. הרלב"ד היא רשות סטטוטורית שכפופה לשרת התחבורה. ברשות יש חטיבת מחקר, חינוך והסברה, הנדסה ומבצעים, והיא מייעצת למשרד ולרשויות המקומיות.

התקציב ירד בהדרגה מ-550 מיליון שקלים שהיו בהקמת הרלב"ד לפני 17 שנים, עד לכ-60 מיליון שקלים כיום, אף שיש המון צרכים, ולראיה, 2024 הייתה השנה הקשה ביותר בכבישים, עם 436 הרוגים, המספר הגבוה ביותר מאז שנת 2006, לפני הקמת הרלב"ד. "כשהתקציב היה בהתאם, הצלחנו להוריד את מספר ההרוגים בתאונות דרכים", אומרת אלמוג רוטמן. "ב-2012 מספר ההרוגים היה הנמוך ביותר ב-20 השנים האחרונות ועמד על 263, אבל מאז התקציב ירד בהדרגה ובחדות, ומספר ההרוגים עלה בהתאם".

רבים מעובדי הרלב"ד מגיעים אחרי שנים רבות בארגון שנאבק בצורה העיקשת ביותר בתאונות הדרכים בשורותיו – צה"ל. "הרבה מהעובדים שמגיעים אחרי קבע הם קצינים בכירים שהיו יכולים להרוויח הרבה יותר, אבל נמצאים פה מתוך שליחות".

מה תפקידה של חטיבת המבצעים?
"זו הדרך שלנו להגיע לציבור באופנים מגוונים. יש למשל קבוצה של מתנדבים חרדים בשירות האזרחי שהם שגרירים בקהילה. הם לומדים את נושא הבטיחות בדרכים ומלמדים את התלמודי תורה. יש דברים דומים גם בחברה הערבית ובמקומות נוספים. היו עד כה יותר מ-300 מתנדבים. היו גם קורסים של מנהלי מטות בטיחות ברשויות המקומיות".

מה האתגרים ברשות?
"תקציב זה אולי אחד הדברים הראשונים, אבל אחת הבעיות הנוספות שלנו היא שהרלב"ד חסרת סמכויות רגולטוריות. תנאי העבודה הפיזיים טובים בסך הכול, אבל מבחינת השכר יש הרבה מקום לשיפור. כשהקימו את הרשות היינו עם שכר יפה, אבל אין טווח שכר גדול, יש לא מעט אנשים שהגיעו לתקרת השכר. אני באותה דרגת שכר כבר 17 שנים, יש עובדות שהן כבר שבע-שמונה שנים עם אותו שכר. זה לא אותו מצב כמו זה של עובדי משרדי הממשלה".

מה היו האתגרים סביב ההסכם הקיבוצי?
"בהסכמים ההנהלה רצתה להעלות את השכר התחתון של מנהלים ורכזים. ניסינו לגייס מנהלי תחומים, הגיעו אנשים מוכשרים, אבל כששמעו את השכר הם לא רצו. הצלחנו להעלות שכר היסוד של מנהלי תחומים ב-1,500 שקלים. לא היינו צריכים להכריז על סכסוך עבודה, המנכ"ל שהתחלנו איתו את התהליך, ד"ר ארז קיטה, הוא מאוד פרו-עובדים. כל מה שהעלינו הוא ביקש, אבל הממונה על השכר עיכב את הדברים. המנכ"ל החדש רצה אפילו יותר, אבל היו תקרות שלא הצלחנו עדיין לפרוץ".

מה הצלחתם להשיג בהסכם?
"קיבלנו את כל הסכם המסגרת, את השכר לא יכלו להעלות אז קיבלנו בגין 2023 מענק חד-פעמי, ותוספות אחוזיות של 3.53% ב-2024 בגין ביצועים, עוד 1.5% ב-2025, עוד 1.1% ב-2026 ועוד 1.1% ב-2027. כל התוספות האחוזיות האלה נכנסות לבסיס השכר. השגנו גם מענקי הצטיינות בכל שנה לעובדים וגם סבסוד ארוחות צוהריים".

מה היעדים לעתיד?
"היינו רוצים להגדיל את טווחי השכר, הממונה על השכר מתנגד לזה. היינו רוצים להיות יותר דומים לעובדי המדינה מבחינת התנאים. הצלחנו אומנם להגדיל את הרווחה, אבל היינו רוצים את המנגנון שיש לעובדי המדינה".

אילו טיפים יש לך לראשי ועדים חדשים?
"קודם כול לדעת לעבוד עם הכלים שיש בהסתדרות, כי אלה הכלים הכי טובים שיש במשק, זה המקצוע של האנשים האלה. אם זה ארז אופינקרו, עו"ד אופיר אלקלעי, עו"ד גלי שטיינברג ועו"ד עדי גולן שהיו איתנו בכל שלב במשא ומתן, וליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד שהיה איתנו כדי לתת את חותמת הכשרות. תודה גם לעו"ד גיא רוטנברג מההסתדרות ולחברותיי לוועד מיכל שמשי וריקי ניאזוף. זה לא סתם תודות, זה הכרת הטוב על זה שבלעדיהם לא היה הסכם".

ומבחינת מה שמגיע מהוועדים, מה היית ממליצה?
"לא לוותר, להיות בעדינות ובנחישות, להגדיר יעדים, לגלות מעט גמישות, לנווט את המשא ומתן בצורה שאתה תוותר קצת ואני אוותר קצת, לדעת להילחם את המלחמות שלך. לזכור שגם לממונה על השכר יש את המגבלות שלו, וכל הזמן להשוות בין גופים מקבילים, כי ברגע שאתה מראה להם תקדים, הם לא יכולים להגיד לך לא".