האגף לדמוקרטיה תעשייתית ואיגוד הרנטגנאים ערכו יום עיון משותף לדימותנים רפואיים בנושא בטיחות בעבודה ושיתוף עובדים במסגרת ועדות הבטיחות במקומות העבודה. הכנס נערך במלון וורט בנתניה.

"דמוקרטיה תעשייתית היא התפיסה שלעובדים צריך להיות קול משמעותי בתהליכי קבלת החלטות במקום העבודה", אמר עו"ד איתן מייקל, ראש המחלקה לשיתוף עובדים בבטיחות באגף לדמוקרטיה תעשייתית. "הדבר הזה משמעותי במיוחד בכל הנוגע לשמירה על בטיחות ובריאות העובדים, ואין גורם שמכיר את השטח והאתגרים שהוא מציב יותר מהעובדים עצמם. זו הסיבה שהחוק מחייב את המעסיקים במקומות עבודה רבים להקים ועדות בטיחות, שחציין ממנה המעסיק וחציין העובדים. הוועדות הן 'שומר הסף הפנימי' של הבטיחות במקום העבודה – תפקידן לוודא את ביצוע תוכנית הבטיחות במקום העבודה, לייצר תוכניות לניהול סיכונים, לתחקר תאונות ולהציף בעיות".

אריה הרשקוביץ, יו"ר איגוד הרנטגנאים (מימין), עו"ד איתן מייקל, ראש המחלקה לשיתוף עובדים בבטיחות באגף לדמוקרטיה תעשייתית, ועו"ד אורי פליישמן, סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי (צילום: ניצן צבי כהן)

לדבריו, ארגון העבודה הבינלאומי חקר ומצא שכשנותנים לעובדים לזהות ולהציף סיכונים במקומות העבודה, הדבר מוביל לירידה הן במספר התאונות והן במספר ימי ההיעדרות מהעבודה. "המטרה שלנו היא להגביר את המעורבות של ועדי העובדים בוועדות הבטיחות, לחזק אתכם בתחום הזה מבחינה מקצועית ולהגביר את השתתפות העובדים והקול שלהם במאמץ לצמצום תאונות ותחלואה תעסוקתית".

יו"ר איגוד הרנטגנאים אריה הרשקוביץ: "עבודת הדימותנים הרפואיים היא עבודה מסוכנת. אנחנו עובדים עם מכשירים שפועלים על קרינת רנטגן ועם חומרים רדיו-אקטיביים, חשופים למטופלים שהם חולים לעיתים במחלות מדבקות, מבצעים פעולות חוזרניות ביד ולעיתים גם נדרשים לבצע מטלות פיזיות שאינן בהגדרת התפקיד שלנו כמו הרמת מטופלים.

"לכן יש חשיבות גבוהה במיוחד שקולנו כעובדים מקצועיים יישמע בתהליכי קבלת החלטות בנושאי הבטיחות והבריאות התעסוקתית ובניהול הסיכונים במקומות העבודה". לדבריו, הדימותנים חשופים גם לעומס גבוה, בשל המחסור הגדול בעובדים במערכת הבריאות, שאף הוא גורם שחיקה ופוגע בבריאותם.

ד"ר דרור דולפין, פסיכיאטר וסגן מנהל בית החולים סורוקה, דיבר על משבר ההסתגלות ועל תהליכי שחיקה בקרב צוותים רפואיים, והיבטים של שלומוּת (Well-Being) כחלק מהיבטי הגיהות התעסוקתית בכלל ובענף הבריאות בפרט. לדבריו, תהליכי שינוי בסביבת העבודה, שמושפעים בין היתר מההתפתחויות החברתיות והטכנולוגיות, עלולים להגביר היבטי דחק ושחיקה ודורשים התאמות מחדש לשמירה על שלומות העובדים – לרבות אימוץ טכנולוגיות שיסייעו בהפחתת העומסים על העובדים.

עו"ד מאיר אסרף הרצה בנושא תקינת העובדים במערכת הבריאות והדגיש: "אם יש עומס עבודה, זה אחד הדברים שאפשר להציף בוועדות הבטיחות. תתריעו על זה. אפשר גם להכריז על זה סכסוך עבודה. אסור להתעלם מהשחיקה, גם של העובדים וגם של המנהלים בדרג הבכיר ובדרג המשנה". לדבריו, את נושא הבטיחות אפשר להסדיר גם באמצעות הסכמים קיבוציים. "במאבקים על נושאים שהם סכנת חיים, ניתן לעשות השבתה גם ללא סכסוך עבודה".

מייקל, הרשקוביץ ועו"ד עדי גולן מהלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי (צילום: ניצן צבי כהן)

עו"ד עדי גולן מהמחלקה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי ציינה כי בתי הדין מתייחסים למצבים של שחיקה בעבודה ומכירים בה לעיתים כתאונת עבודה או מחלת מקצוע.

עדי לשם, מנהל תחום בכיר חוסן ומניעת שחיקה במשרד הבריאות: "מי שהכי משפיע על העומס והשחיקה הם המנהלים. חשוב שהמנהלים יהיו ערים למצוקות העובדים ויציפו אותן הלאה. בכל מרכז רפואי וארגון בריאות יש כיום צוותי חוסן ומניעת שחיקה שיושבים בהם אנשים שרוצים לפתור את הבעיה בתוך הארגון, ואני ממליץ שתשתלבו בפעולתם כדי להביא גם את קולכם בנושא. תקצבנו את הארגון גם לתוכניות למניעת שחיקה – אפשר להכניס פתרונות טכנולוגיים, לעשות פעילויות לאיתור סימני מצוקה, להכשיר את המנהלים, לשפר סוגיות של ארוחות בלילה, הסעות ועוד".

בכנס השתתפו גם יו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות עובדי המדינה עו"ד ארז אופינקרו, סגן יו״ר האגף לאיגוד מקצועי עו"ד אורי פליישמן ויו"ר האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות פיטר לרנר. כנס נוסף בנושא ועדות הבטיחות התקיים מוקדם יותר החודש בשיתוף הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות בראשות אסתר אדמון.