חודש רמדאן בפתח, ושמחת החג מתקיימת לצד מציאות קשה ומדממת בחברה הערבית. על רקע גל האלימות, מבקש השייח' עבאס זכור, המשמש כ"סולחאי" – מגשר בסכסוכים ובסולחות – לראות ברמדאן לא רק חודש של תפילה וצום, אלא גם הזדמנות לתיקון ולפיוס. "אני מקווה שמי שמתעסק בפשיעה יכבד את החודש ולא יהיו רציחות, ושברמדאן יהיה אפשר להחזיר את הביטחון לכולם", הוא אומר בראיון ל'דבר'.

"אנחנו מתקרבים לאלוהים לא רק במעשים, אלא גם בהימנעות"

לרמדאן משקל סגולי רב באסלאם. השייח' זכור מסביר כי החודש הזה הוא בראש ובראשונה חודש של התגלות אלוהית, שבו הפך האסלאם מדת מקומית לבשורה עולמית. "זהו חודש מיוחד, קודם כל בגלל שאלוהים שלח את המלאך ג'יבריל לנביא מוחמד ברמדאן, ונתן את הקוראן, ספר החוקים, לעולם".

במרכז החודש עומד רגע השיא הרוחני, לילת אל-קאדר, הלילה שבו השתנו פני ההיסטוריה המוסלמית. "בליל אל קאדר היה מפגש בין המלאך למוחמד, ואלוהים שלח אותו להיות הנביא בעולם. התבקשנו להיות בצום מתפילת השחר עד הערב, למשך חודש שלם". המפגש הזה, בין המלאך ג'יבריל לנביא מוחמד, הוא שמטעין את הצום במשמעות של התקדשות; זוהי לא רק הימנעות פיזית, אלא ניסיון להידמות למלאכים, להתעלות מעל הצרכים החומריים ולהתחבר מחדש ל"ספר החוקים" שניתן לאנושות באותם ימים קדומים.

הוא מסביר שהמהות של הצום היא אימון הנפש. "אנחנו מתקרבים לאלוהים לא רק במעשים, אלא גם בהימנעות. להימנע מאוכל ומים, מי שמלמד את עצמו להימנע מדברים מותרים, מתרגל את עצמו להימנע גם מדברים רעים. הרמדאן בא להגיד – אתה יכול להימנע מדברים רעים. תתאמן על זה. ההימנעות עושה את האדם חזק והוא עושה זאת למען אלוהים ולמען האחר".

השייח' מדגיש שהצום אינו טכני בלבד: "זה לא מספיק רק להימנע מלהכניס אוכל לפה, צריך גם לשלוט בלשון שלך, ואם אתה מדבר באופן שאלוהים לא אוהב או אומר דברים שפוגעים באדם אחר, לא תקבל את התמורה שלך".

"מאוד עזר לי שאני חייב לתת דרשה כל שבוע"

החיבור של שייח' זכור לאסלאם מתחיל מילדות. הוא גדל בבית מסורתי בעיר עכו, וכשהיה הולך למסגד להתפלל ראה שהוא ריק מצעירים. המתפללים המעטים בו היו ברובם קשישים. כשסיים את הלימודים בתיכון, החליט ללכת ללמוד לימודי אסלאם באוניברסיטת אבו דיס בירושלים.

בסוף לימודיו חזר לעכו והפך לאימאם במסגד אל ג'זאר, המסגד הכי גדול בגליל. לפני תקופת המחשב והבינה המלאכותית, הדרשות נעשו בלימוד מסורתי ותרמו להתפתחותו. ״מאוד עזר לי שאני חייב כל שבוע לתת דרשה ביום שישי ובאים המוני מתפללים, ואני צריך להכין את עצמי ולקרוא יותר". הוא מספר שהיום הוא רואה תלמידים שהוא לימד מלמדים בעצמו איך להיות אימאם ומתרגש מכך מאוד.

בשלב מסוים החליט להגדיל את השפעתו וללכת לפוליטיקה הארצית, ובהמשך למקומית. הוא כיהן כחבר כנסת ואחרי כן כחבר מועצה בעיר עכו, והוא עדיין חלק ממועצת השורא. כשחזר המשיך לתת דרשות במסגד קטן יותר שהלך וגדל, ולבסס את עסקיו כמוציא לאור של העיתונים המקומיים בערבית של דפוס ידיעות, וכבעל מלון בעכו. היום, נוסף על היותו איש דת, הוא גם מתווך ומגשר בסולחות, ומקדיש חלק נכבד מזמנו לפתרון סכסוכים. ״אני עושה עבודות קודש ולא שוכח את הפרנסה שלי, ואלוהים עוזר לי. אלוהים דואג לי לפרנסה כדי שאוכל לעשות גם טוב לאחרים ולסביבה״.

הזדמנות לתיקון בצל האלימות

המציאות היומיומית בחברה הערבית מעיבה על קדושת החודש, והשייח' לא חוסך במילים קשות. "המצב קשה מאוד, יותר מ-1,000 נרצחים בחמש שנים. זה הפך להיות רצח כפול או משולש, כל יום אדם נרצח, מלחמה שלמה בתוך ישראל. זה לא מתאים למדינה מתקדמת כמו ישראל. אין ביטחון ואין אמונה, יש פחד גדול מאוד, ילדים נרצחים ואף אחד לא בביטחון שהוא יכול להסתובב את החיים בלי פחד".

הוא רואה ברמדאן זמן פוטנציאלי לרגיעה. "אני מקווה שמי שמתעסק בפשיעה יכבד את החודש ולא יהיו רציחות, שברמדאן יהיה אפשר להחזיר את הביטחון לכולם. לא נשכח גם את תפקיד המדינה, שהמשטרה לא עושה את שלה".

"האסלאם לא מתיר לנקום", הוא מוסיף. "זו דת שלום, שקוראת לכל מוסלמי ולכל אדם בעולם ל'חורמת אל אינסן' – כבוד האדם. אומרים, אם תחשוב להרוס את מכה, את הכעבה, זה יותר קל מלרצוח אדם״. מבחינתו, עמידה לצד החלש היא עניין דתי. "חלק בסיסי בדת הוא שאסור לי כאיש דת לשתוק על קיפוח ואכזריות של חזק כלפי חלש. חייב להיות נוכח לצד החלש ולמנוע אכזריות נגדו ולשמור על החיים שלו. כל מוסלמי שלא איכפת לו מזה, הוא לא מוסלמי אמיתי".

הקריאה של האסלאם בפרשנות הזו מובילה את שייח' זכור לעשייה יומיומית בפתרון סכסוכים ושלום, מסכסוכים בתוך המשפחה ועד לסכסוכים גדולים ורצחניים. הוא מנסה לגשר בין עולם ההלכה המוסלמי לבין המציאות הישראלית המורכבת, תוך שימוש ברמדאן כהזדמנות לתיקון חברתי ולא רק דתי. ״זה המניע שלי, אני יום ולילה מתעסק בסולחה, ואני מרגיש ביום הזה שעשיתי את שלי וישן טוב. אני בוחר להביא את החיים הטובים לאנשים, במיוחד לחלשים. לפחות כל יום אני מגשר בסולחה קטנה, של ריב בין שכנים, או בבית, איש ואישה. לפחות כל חודש יוצאים לסולחה בין כנופיות או משפחות גדולות".

הקריאה לשקט ברמדאן פונה בעיקר לחברה הערבית, אבל גם ליהודית. שייח' זכור הוא ממובילי המאמצים לקיום משותף בין ערבים ליהודים בעכו, מאז המהומות שפרצו בעיר ביום כיפור ב-2008. במהלך המהומות במאי 2021 (מבצע שומר חומות) סייע בהרחקת מבצעי הלינץ' במור ג'נאשווילי, וחייו ניצלו. "בישראל, כשבא חודש רמדאן היהודים מפחדים כי זה חודש עם בעיות. זה אמור להיות ההפך. אני מתחייב בעכו, בעיר מעורבת, לעשות כבוד בכיפור. לא לעשות על האש ולא להקניט את השכן שלנו, ויהיה בסדר. העולם הזה מחייב כבוד הדדי. לא נולדנו לבעיות אלא להכיר ולאהוב אחד את השני".