לאחר בניית תוכנית של צוות בין-משרדי, וישיבות רבות בנושא בוועדת הכספים, מיסוי רווחי היתר של הבנקים הגדולים יצומצם במעל ל-55%. הבנקים ימוסו במצטבר ב-3 מיליארד שקלים ב-2026, ו-250 מיליון שקלים ב-2027, סך הכל 3.25 מיליארד שקלים, עם הבטחה לכך שלא יחולו עליהם עוד מסים מיוחדים על הרווחים החריגים שלהם בשנים הקרובות. בתכנית המקורית הבנקים היו צפויים להיות ממוסים ב-15% מרווחי היתר שלהם החל מ-2026 ול-5 שנים, מס שהיה צפוי להכניס לקופת המדינה 1.5 מיליארד שקלים בשנה, ו-7.5 מיליארד שקלים לכל התקופה.

רווחי הבנקים הגדולים זינקו בשנים האחרונות ביותר מ-200%. לאחר שממוצע הרווחים של הבנקים בשנים 2017-2020 היה כ-9 מיליארד שקלים, טיפס הסכום והגיע עד ל-32 מיליארד שקלים בשנת 2025. מהדוחות הכספיים של הבנקים עולה כי בהוצאות הבנקים לא חל שינוי ממשי בשנים אלה, ובעמלות חל שינוי מינורי.

עיקר הרווחים נבעו מ"הכנסה מריבית נטו", רווחים על ריבית על הלוואות שנתנו הבנקים, פחות ריבית ששילמו הבנקים על פקדונות. העלייה ברווחי הבנקים מריבית נבעה משילוב של עלייה בריבית בנק ישראל שהעניקה לבנקים המסחריים זמינות לקבל ריבית גבוהה מבנק ישראל ולגבות ריבית גבוהה מהלקוחות, ושל היעדר התחרות, כאשר 5 בנקים שולטים ברוב מוחלט של המערכת הבנקאית.

הפשרה המסתמנת מהווה נקודת ויתור נוספת של שר האוצר סמוטריץ' בדיוני התקציב וחוק ההסדרים לשנת 2026. במסיבת עיתונאים לקראת תחילת דיוני התקציב,  סמוטריץ' הציב את הבנקים כמעט כאויבי הציבור, לאחר שבמשך שנים, גם תחת פיקוחו כשר האוצר, נהנו מהיעדר תחרות ורגולציה שאיפשרה להם להנות מפערי ריבית גבוהים.

"בזמן שאתם אזרחי ישראל התגייסתם הבנקים עמדו מנגד, ניצלו את הריבית הגבוהה וגרפו רווחי עתק בסכומים בלתי נתפסים על חשבונכם" אמר סמוטריץ' במסיבת עיתונאים בדצמבר, "במקום לתת כתף לאזרחי ישראל, להוריד ריבית, לקחת קצת סיכון ולתת אשראי גם ללווים קצת יותר מסוכנים, הם גרפו עוד ועוד רווחים. בתקציב הזה אנחנו הולכים סוף סוף לטפל בהם. אחרי שנתיים שעסקנו בקיום, בחיים בביטחון, עכשיו אנחנו הולכים לוודא שהם ישלמו ואתם תקבלו".

בעוד שהמס שהיה צפוי להיות מקור ההכנסה משמעותי לממשלה צפוי להיות גדול יותר ב-2026 אך קטן משמעותית ביחס לחמש השנים הקרובות, הצרכים התקציביים של הממשלה רק עולים. מבצע 'שאגת הארי' וצרכיו הכלכליים גרם לעלייה בהצעה לתקציב 2026 מ-659 מיליארד שקלים, ל-699 מיליארד שקלים, כאשר מרבית הסכום מיועד לצרכי הביטחון שזינקו. הירידה במקור תקציבי בחישוב רב שנתי תוביל לעליית מסים לשכבות חלשות יותר, לקיצוצים בשירותי ממשלה, או עליה בחוב ובתשלומי הריבית על החוב.

מאיגוד הבנקים נמסר לאחר פרסום הפשרה ב'כלכליסט': "האוצר והמערכת הבנקאית בהובלת איגוד הבנקים, החליטו במשותף, כי בעת הזו, מתוך ראייה של אחריות לאומית עקב המלחמה עימה מתמודדת המדינה והצרכים הפיסקליים המשמעותיים הנילווים לה, ובהתייחס להשלכות השליליות העשויות לנבוע מהחוק שהוצע, ראוי וצריך ליצור הסדר חלופי לחוק המיסוי המוצע. על כן, יוארך ההיטל הקיים בשנתיים נוספות, כשהשנה ישלמו הבנקים 3 מיליארד שקל ובשנה הבאה 250 מיליון נוספים. ולא יוטל מס נוסף על הבנקים. כחלק מההסדר הבנקים יקבלו וודאות רגולטורית בנושא המיסוי לשנים הקרובות".

יהוראי מצלאוי, סמנכ"ל משרד האוצר: "בהמשך לדיונים בוועדה, אתמול, בעיקר בגלל המלחמה והימשכותה והצורך במימונה, הגענו להסכם על הבנקים. בגדול המשמעות מבחינתנו הייתה בראש ובראשונה שינוי הנסיבות של המלחמה, והצורך במימונה ונוכח הימשכותה. הדבר לא היה לנגד הצוות המקצועי שדן בסוגיה ולנגד עיננו כשהנחנו את החוק. הצורך הזה שינה את הנסיבות באופן דרמטי, זה גם משפיע ברמת המאקרו וגם זה היה לנגד עיננו. גם בשעת מלחמה יש ערך משמעותי להסכמה, בעיקר עם המערכת הבנקאית והיציבות שלה, זה גם שדר נכון לשווקים, יש גם לזה צורך לאור המלחמה.

"אנחנו חושבים שגם ההסדר אליו הגענו עומד על התועלות והתכליות, שיווין בנטל המס, צדק חלוקתי והשיקולים הפיסקליים שהתחזקו מאוד לאור צרכי השעה. מבחינת ההסדר, הוא חזרה למתווה החקיקה שעבר פה בשנת 24-25, מס יסף נוסף בגובה 3 מיליארד שקלים השנה, ומס נוסף ב-27 בגובה רבע מיליארד שקלים. זה סה"כ גובה המס, מהטעמים שפירטתי". בהמשך ציין מצלאוי כי ההסכם יובא במסגרת חקיקה.

לאור הדברים קראו יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי וח"כ ינון אזולאי לשלב במסגרת ההסכמה גם קרן לטובת הציבור, בדומה לקרן שהוקמה במסגרת ההיטל הקודם בשנים 24-25, במסגרתה הועמדו הלוואות בהיקף 100 מיליון שקלים למילואימניקים בעלי עסקים קטנים.

אזולאי: "אם אתה לא מכיר את הקרן, אז אני לא מכיר את החוק. לא יכול להיות שפעם שעברה שמנו פה קרן והינו מעורבים ועשינו הכול כדי להגיע להסכמות ולהבנות, ועכשיו לא יספרו את חברי הכנסת".

מילביצקי: "יהיה קשה להתקדם עם הדבר הזה מבלי שתהייה קרן עם סכום משמעותי בדומה למה שהיה בפעם הקודמת, כסף שחוזר לציבור. הפחתת הגרעון זו מטרה חשובה ומעולה, אבל גם קרן שמחזירה כסף לציבור צריכה להיות בפנים, צריך לזכור שבסוף הכסף הזה הגיע ממרווחי הריבית על גב הציבור".