כשקיבלה הכימאית טלי אנגור ממשרד הבריאות את רישיונה לעסוק ברוקחות, היא לא יכלה לדמיין כי עשר שנים לאחר מכן תעזוב את עבודתה כרוקחת ותקים מרכז לטיפול בילדים על הרצף האוטיסטי.
חייה של אנגור היו שיגרתים מאוד, עד שיום אחד הבחינה אנגור כי בתה הקטנה הפסיקה להגיב לסביבה, לתקשר והחלה להתכנס בעולם משל עצמה. לאחר תהליך בירור ממושך נקבע כי בתה של אנגור מאובחנת על הרצף האוטיסטי. טלי אנגור נזכרת "המחיר הנפשי שהורה משלם הוא עצום, אני זוכרת שזה היכה בי כמו אבן, הרגשתי שעולמי חרב עלי".
ההודעה הזו שינתה את חייה של אנגור והובילה אותה לנסות לאתר דרכים שיסייעו בהפחתת תסמיני האוטיזם של בתה. אבל עוד בטרם נספר את סיפורה, נצלול לעולם המורכב של אוטיזם המוגדרת כהפרעה התפתחותית הבאה לידי ביטוי בקושי בתחומים חברתיים שונים כדוגמת הבנה של סיטואציות חברתיות, קושי ליצור קשר בין אישי, התנהגות חזרתית, קיבעונית ועוד.
חשוב לציין כי לא כל הלוקים באוטיזם סובלים מתסמינים זהים ובאתר משרד הבריאות מוגדרים מאפייני אוטיזם כחסך מתמשך בתקשורת חברתית הדדית ובאינטראקציות חברתיות ופעילויות, דפוסי התנהגות, תחומי עניין מוגבלים וחזרתיים.
משרד הבריאות, פרשת רמדיה והקשר אותו מצאה אנגור לאוטיזם
כאמור, טלי אנגור קיבלה ממשרד הבריאות את רישיונה לעסוק ברוקחות בשנת 2007. מאז עבדה כרוקחת, כמדריכת רוקחים ונטורופתים. ביום כשקיבלה אנגור את ההודעה שבתה מאובחנת על הרצף האוטיסטי היא הרגישה כי חייה השתנו. "הרגשתי שהעולם קורס עלי" מספרת אנגור. "חיפשתי עזרה בדמות טיפולים קונבנציונליים, קראתי מאמרים רבים וכן מידע מקצועי שהתפרסם על ידי קופות החולים ומשרד הבריאות, אולם ככל שהעמקתי הבנתי כי מעבר לטיפולים פרא רפואיים המפוקחים על ידי משרד הבריאות לא קיימים טיפולים קונבנציונליים בעלי הישגים ממשיים".
ההבנה הזו הובילה את אנגור, לחפש פתרונות מתוך הכלים שעמדו לרשותה. הדבר הראשון שאנגור הבחינה בו היה אכילה מאוד בררנית שבתה פיתחה ואשר התמקדה בפחמימות ריקות וסוכרים. אנגור: "הבנתי כשיש קשר בין מחסור בויטמינים ומינרלים (נוטריאנטים) אשר משמשים קו פקטורים בסינתזה של נוירוטרנסמיטורים לבין תפקוד קוגניטיבי לקוי. החשד של אנגור התעצם כאשר החליטה לבחון את הקשר בין חוסרים תזונתיים כפי שהתגלו בפרשת רמדיה לבין נסיגה קוגניטיבית.
הקשר עליו חשבה אנגור לא היה מקרי, שכן במקרים רבים חוסרים תזונתיים גרמו לנזקים נוירולוגים כאשר המקרה המוכר ביותר הינו פרשת רמדיה שהתרחשה בישראל בשנת 2003. באותה שנה אושפזו בתוך זמן קצר, במספר רב של בתי חולים פעוטות עם בעיות נוירולוגיות מורכבות. הילדים שקודם לאשפוזם היו בריאים לחלוטין, החלו לסבול מחוסר הבנת סיטואציות חברתיות, קוגניציה נמוכה, סף תסכול נמוך ורגרסיה קוגניטיבית. בירור שנערך מול הורי התינוקות גילה כי הילדים כולם הוזנו במזון תינוקות בשם ”רמדיה צמחית”. בתי החולים בהם אושפזו הילדים דיווחו זאת למשרד הבריאות.
טלי אנגור: “משרד הבריאות פעל להשלמת חסר תזונתי בקרב ילדי פרשת רמדיה. הפרשה ופעולת משרד הבריאות גרמו להבין כי קיים קשר בין תסמיני אוטיזם לחוסרים תזונתיים”.
טלי אנגור: “משרד הבריאות חשד כי תרכובת המזון קשורה בדרך זו או אחרת לנסיגה הקוגניטיבית ממנה סבלו הילדים". כצעד מונע הורה משרד הבריאות להסיר את תרכובת המזון מכל מדפי המכירה ברחבי הארץ. בנוסף, מספרת טלי אנגור, משרד הבריאות פרסם הודעה לציבור שלא לצרוך את המזון”.
במקביל, מעת וההודעה פורסמה בסמוך לכניסת השבת מיהר משרד הבריאות לפנות לאנשי דת בבקשה כי יפעלו להזהיר את הציבור הדתי, בנוסף פנה משרד הבריאות לבתי החולים השונים בבקשה לקבל מידע נוסף עדכני אודות הקשר האפשרי בין תרכובת המזון לעיכובים ההתנהגותיים.
במקביל לאירועים המתוארים, אושפז באחד מבתי החולים פעוט שסבל מתסמינים דומים ובמהלך בדיקות שנערכו לו התגלה כי בגופו קיים ממחסור בתיאמין שהינו ויטמין בעל חשיבות מכרעת לתפקוד מערכת העצבים. עם ההבנה כי המחסור בתיאמין הוא הגורם לנסיגה הקוגניטיבית, הודיע בית החולים למשרד הבריאות אודות הממצא ומשרד הבריאות פנה לבתי חולים נוספים וביקש לבדוק את רמות הויטמין בגופם של הפעוטות שאושפזו. חקירה מקיפה נוספת שנערכה על ידי משרד הבריאות גילתה שאכן לתרכובת המזון לתינוקות לא הוסף הויטמין .
בשלב זה הנחה משרד הבריאות את בתי החולים להזריק תיאמין לכל התינוקות אשר נמצא מחסור משמעותי בגופם. בזכות פעולה זו מספרת טלי אנגור, משרד הבריאות סייע להקטין את הנזק אצל אותם תינוקות שנפגעו וחלקם התאושש וחזר לתפקוד מלא. יחד עם זאת בשל העיכוב המתמשך באי איתור המחסור בויטמין לאורך חודשים, לפעוטות אחרים נגרם נזק בלתי הפיך.
בסיומה של הפרשה – הוגשו, כך מספרת טלי אנגור, תביעות בישראל ובגרמניה כנגד גורמים אשר היו מעורבים בהליך הייצור של תרכובת המזון, בישראל אף הוגשו כנגד החברה תביעות ייצוגיות ומשרד הבריאות פעל להקשחת הביקורת על מוצרי מזון לתינוקות. המידע שהצטבר ותביעות משפטיות שהוגשו מלמדות כי קיים מעגל נוסף של נפגעים, הכולל ילדים שבינקותם לא הראו סימני תחלואה אולם רק לאחר שנים התגלו אצלם תסמנים.
ואכן הבעיות שהתגלו גרם לחלק מההורים שהתסמינים התגלו בגופם של ילדיהם בשלב מאוחר יותר לפנות לערכאות משפטיות ומספר רב של תביעות הוגש כנגד רמדיה וחלק מהתביעות התקבלו.
הקשר בין תסמינים התנהגותיים לחוסרים תזונתיים.
כשאנגור הבחינה ברגרסיה ההתנהגותית של בתה היא נזכרה בפרשת רמדיה וכיצד פעולת משרד הבריאות להשלמת המחסור בתיאמין הצילה את חייהם של מספר תינוקות. ההבנה כי נוטריאנטים משפיעים על תסמינים התנהגותיים הובילה את אנגור לערוך לבתה בדיקות מעבדה מקיפות אשר הצביעו, כפי שחשדה, כי גם בתה סובלת מחוסרים תזונתיים.
הקושי שהוליד את הטיפול
בהתאמה לתוצאות בדיקות המעבדה הכינה טלי אנגור לבתה פרוטוקול טיפול אשר כלל נטילת תוספי תזונה בהתאמה לחוסרים שהתגלו. ואכן תוך חודשים ספורים, חל שיפור משמעותי, התפקוד השתפר, קשר העין התחזק וכך גם התקשורת החברתית.
אנגור שהבינה כי התהליך עשוי לסייע גם לילדים אחרים, התפטרה מעבודתה כרוקחת והחלה לסייע לילדים המאובחנים על הרצף בהתאם לשיטה שפיתחה ובאתר "מרכז CAT" מופיעות עשרות עדויות וידאו של הורים לאחר הטיפול. למרות ההצלחות המרשימות ומאות הילדים שטופלו עד כה בהצלחה מרובה, חשוב לאנגור להבהיר כי הטיפול הינו מתחום הרפואה המשלימה ולכן אינו מחליף כל טיפול קונבנציונלי אחר.
מאת אפרים שליו
