מתוקף תפקידו כמנכ"ל החברה הכלכלית לוד, עורך דין בן מיוסט הוא ממובילי המהפכה החיובית שעוברת העיר בשנים האחרונות. בן מיוסט בחר להתייחס למהפכה, שכוללת בה גם לא מעט קשיים.

העיר לוד בעשור האחרון הולכת וממצבת את עצמה כמרכז תחבורה, מגורים ועסקים אטרקטיבי ומתפתח. מיקומה בלב המדינה, קרבתה למוסדות ומרכזים אחרים והעבודה הקשה שמשקיעים אנשי העירייה ומשקיעים חיצוניים בעיר, עזרו לנער ממנה את התדמית השלילית שדבקה בה לאורך השנים.

בן מיוסט מתייחס לאתגרים

אך עם זאת, התהליך החיובי שעוברת העיר נתקל לא פעם בקשיים וחסמים רבים. עו"ד בן מיוסט, כאשר נשא דברים בוועידת עיר הנדל"ן באילת בשנת 2019, התייחס לאתגרים אלה בתור "חסמים לאומיים". חסמים אלו אינם נחלתם הבלעדית של אנשי לוד. עובדים רבים ברשויות מקומיות ועיריות ברחבי הארץ יוכלו להסכים שהאתגרים שמתאר עו"ד מיוסט הם תופעה רווחת ביחס המדינה לגופים מוניציפליים.

בדבריו מנה  בן מיוסט מספר חסמים לאומיים, שטיפול ופתרון שלהם ברמה הלאומית יוביל לעבודה פורה ומשמעותית יותר בכל הנוגע להתחדשות עירונית בלוד בפרט, ובמדינת ישראל בפרט:

עקרון ההוגנות

על פי עו"ד בן מיוסט, משבר האמון שנוצר בין עובדי המדינה, אנשי המוסדות המוניצפלים והאזרחים, מקורו בהעדרה של הוגנות בהתנהלות השוטפת של גופי המדינה. כאשר כל גוף מטה את המספרים והאמת העובדתית לטובת האינטרסים שלו, ומתנהל בצורה שאינה שמה את האינטרס המשותף לנגד עיניה, קשה עד בלתי ליצור עבודה משותפת פורה וחיובית.

דוגמא לכך שהציג מיוסט ניתן למצוא בפער בין התקציב שמעניק משרד החינוך לבין העלות בפועל של הקמת גני ילדים. עלות הקמה של גן ילדים נעה בין מיליון למיליון מאתיים אלף שקלים, כך על פי רוב המכרזים שנערכים בלוד וברחבי הארץ. לעומת זאת, משרד החינוך מתקצב הקמה כזאת ב-700,000 שקלים. פער זה נובע מהערכה מיושנת של עלויות שעשה משרד החינוך. במצב כזה של חוסר הוגנות, בהכרח יווצר חוסר אמון משווע בין הגורמים השונים.

אחריותיות (Accountability)

בתחומים רבים של עבודת גורמים ממשלתיים בישראל נוצרה קונספציה המסירה את האחריותיות ממקבלי ההחלטות, ולמעשה מסרסת אותם מהיכולת להוביל תהליכים וליוצר התקדמות. אחד הביטויים המרכזיים של משבר האחריותיות בשירות הציבורי הוא מתן משקל יתר ל-"שומרי הסף". הביטוי "שומרי הסף" כולל בתוכו את אותם בעלי תפקידים שאמורים לשמור על ההתנהלות התקינה של גופים ממשלתיים, כמו יועצים משפטיים, מבקרים וחשבים.

בפועל, שומרי הסף אלה הפכו לאנשים שעל פיהם יישק דבר, ושום החלטה או פעולה לא מתבצעות ללא אישורם. על מנת לייצר אחריותיות שתוביל לעבודה ממוקדת ומקיפה יותר, על מוכרחים גופים רבים להחזיר את שומרי הסף לגבולות תפקידיהם המקוריים, ולהחזיר את האחריותיות למנהלים ולמקבלי ההחלטות.

מקצועיות ותחרותיות

על פי עו"ד בן מיוסט, גופי הממשלה בישראל חווים משבר מקצועיות חמור. הרמה המקצועית הנמוכה של גופים אלו מקורה במספר גורמים רב, כמו לדוגמא שכר נמוך לעובדים, מה שמוציא אנשים איכותיים מן המערכת. גורם מרכזי למשבר זה הוא היעדר תחרותיות בגופי הממשלה. כאשר גופים פועלים בידיעה כי אין גוף שיהווה אלטרנטיבה לשירותיהם, אין להם את הדחף להשתפר ולהציג רמה מקצועית גבוהה יותר. כך לדוגמא, שיבח עו"ד מיוסט את עבודתה של הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), כי היא מייצרת אלטרנטיבה לוועדות התכנון הקיימות, מה שמעלה את הרמה המקצועית בתחום.