45 אני עומדת על הבמה, אני על הרגליים, רצה ממקום למקום, עושה הרצאות, מחייכת – זו בחירה. בחירה יומיומית בחיים". נתקלת בהתנגדות לגישה הזאת? "בהרצאות שלי אני מנסה תמיד להעביר את המסר שמה שקרה לנו, עד כמה שהוא היה נורא, ולמרות אכזריותם הבלתי נתפסת של המחבלים – זו לא שואה שנייה. למה? כי הפעם זה אצלנו במדינה, ויש לנו אחריות על מה שקורה ועל מה שיקרה עם העם שלנו. באחת ההרצאות נכחה בקהל אימא ששכלה את בנה בנובה, שמאוד לא הסכימה איתי על הדברים האלו. היא חזרה והתעקשה על כך שמה שחווינו בשבעה באוקטובר היה יותר נורא מהשואה. לרוב אני לא מתווכחת וגם מבקשת לא לשאול שאלות בזמן ההרצאה, כי אני תמיד אשאר בסוף ההרצאה ואעמוד לרשות כל מי שירצה לדבר איתי ולשאול שאנ לות, אבל לאותה אימא הייתה התנגדות מאוד מאוד גדולה והרגשתי שיש תסיסה בקהל סביב זה. יש בהרצאה קטע שבו אני מראה את כל נרצחי הנובה, ובתוכם את עדן, וביקשתי ממנה לעלות ולהראות את הבן שלה. אחרי ההרצאה היא ניגשה אליי והתחבקנו. היא סיפרה לי איך בימים הראשונים אחרי האסון היא עברה גופה אחרי גופה בחיפוש אחר בנה וראתה דברים נוראיים. הבנתי אותה מיד – זה בא ." ממקום של כאב נוראי תספרי לי על תגובה שריגשה אותך "באחת ההרצאות, שהתקיימה ביהוד, ניגש אליי אדם מבוגר שסיפר שהוא עצמו ניצול שואה ומיד התחיל לבכות. הוא אמר איזה דברים חכמים את לי 'את לא מבינה אומרת, אלו בדיוק הדברים שצריך להגיד בתקופה הזו. יש לך שליחות'. זה מאוד ריגש אותי. והיה עוד מקרה, שלא קשור ישירות בתוכן ההרצאה עצמה. לפני מספר שבועות אישה בקהל סיפרה לי שקרובת משפחה שלה אימצה את אחד הגורים של הכלבים של עדן. הבנתי שמדובר במשפחה טובה וזה ריגש אותי מאוד, אפשר לומר שהגורה הזאת היא כמו הנכדה שלי. עדן עשתה בדיקה מאוד קפדנית לפני שניגשה למכור את הגורים, כי היה לה חשוב להבין מי המשפחה הקולטת והאם היא באמת תדאג לכלבים. לא פעם היא ויתרה על סכומי כסף גדולים מאוד, למנ רות שהיא הייתה צריכה את הכסף, רק מפני שהיא הרגישה שמי שמבקש את הגורים לא ." ראוי להם בכל פעם שגנץ עולה לבמה היא מרגישה שעדן מדברת מתוכה, כך היא אומרת. "השלינ חות, הערכים, זה מרגיש לי שזה לא רק אני, שעדן נמצאת איתי", אומרת גנץ, שלוקחת בינ מים אלה חלק במאבקים למען זכויותיהם של האחים השכולים, כמו בנה גיא, אחיה הקטן של עדן, שהיה קשור אליה ושקע במשבר קשה מאז הרצח. "הם כמעט ולא מקבלים מענה מהמדינה היום למרות שכאבם אינו מופחת", אומרת גנץ. היא מציינת לטובה את ראש עינ ריית ראשון לציון, רז קינסטליך, שפתח את דלתו למשפחה ואימץ אותה. ויש לה גם מילה טובה לומר על חברת הכנסת קארין אלהרר, שמקדמת את חוק האחים השכולים. "אני אהיה הראשונה שתגיד שאלו שצנ ריכים – ייתנו את הדין", היא אומרת. "אני לא מסירה אחריות מאף אחד, אבל לכל דבר יש את הזמן שלו ומבחינתי זה לא מונע ממני לפעול. אני כל הזמן אומרת לעצמי: 'אורין, את עושה את הפעולות, אבל התוצאות לא בינ דיים שלך. התוצאות בידיים של אלוהים. הוא יחליט מה יהיו התוצאות, את יכולה לעשות רק את הפעולות'". "לעדן היו שני כלבים שהיא אימצה מסוג ויסלה. הם היו כמו הילדים שלה. הדבר האחרון שהיא אמרה לאבא שלה בטלפון הוא שיורים עליה ושישמור על הכלבים. היא קעקעה אותם על היד ובזכות זה הצליחו לזהות מהר את הגופה שלה במנהרות״ עדן זכריה ז״ל. צילום: אלבום פרטי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=