
לשכת נשיא המדינה יצחק הרצוג הודיעה הבוקר (ראשון) כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש לנשיא בקשת חנינה. על פי ההודעה, הבקשה הועברה למחלקה המשפטית בבית הנשיא באמצעות פרקליטו, עו"ד עמית חדד. משפט נתניהו נפתח ב-24 במאי 2020 בבית המשפט המחוזי בירושלים, ומתנהל מאז ברציפות.
מלשכת הרצוג נמסר כי "הבקשה מועברת כעת, לפי הכללים, למחלקת החנינות במשרד המשפטים שתרכז גם את חוות הדעת הרלוונטיות מהגורמים השונים במשרד המשפטים, ולאחר מכן הן יועברו ליועצת המשפטית של בית הנשיא וצוותה להכנת חוות דעת נוספת לנשיא המדינה".
בקשת החנינה מתפרשת על פני 111 עמודים, כאשר 13 מהם כוללים את בקשת החנינה עצמה, ו-97 עמודים כוללים את כתב האישום נגד נתניהו ואת החלטת הרכב השופטים מיוני 2023, שבה כתבו כי קיימים קשיים בביסוס עבירת השוחד שב"תיק 4000" (תיק בזק-וואלה,שהנאשמים המרכזיים בו אחרי נתניהו הם שאול ואיריס אלוביץ'), אך כי בשאר התיקים עדיין קיימות מחלוקות.
השלכות משמעותיות
בבית הנשיא מציינים כי מדובר בבקשת חנינה יוצאת דופן ובעלת השלכות משמעותיות והוסיפו כי לאחר קבלת כל חוות הדעת, נשיא המדינה ישקול אותה "באחריות ובכובד ראש". הבקשה כוללת מכתב מפורט חתום על ידי עורך דינו, ומכתב חתום על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בסרטון שהוציא ראש הממשלה נתניהו אמר כי "האינטרס האישי שלי הוא להמשיך את המשפט עד הסוף. כדי להדוף את האיומים נדרשת אחדות לאומית". לדבריו, "המשך המשפט קורע אותנו מבפנים. סיום מידי של המשפט יסייע להנמיך את הלהבות ולקדם פיוס רחב. התלבטתי רבות בעניין זה אבל מה שקרה הכריע את הכף. אני נדרש להעיד שלוש פעמים בשבוע. זה דרישה שלא נדרשת משום אזרח בישראל. עמדו בפני פניותיו של טראמפ, כדי שיוכל לקדם ביחד איתו לקדם אינטרסים משותפים לישראל ולארה"ב".
לדברי נתניהו, "היענות לבקשה תאפשר את איחוי קרעים בין חלקי העם השונים, תפתח פתח להורדת עוצמת הלהבות, והכל לשם חיזוק חוסנה הלאומי של המדינה". בדברי ההסבר לבקשה נכתב כי נתניהו "סבור גם עתה, כי אם ההליך המשפטי יתנהל עד סופו הוא יסתיים בזיכוי מלא".
בדברי הבקשה מדגיש בא כוחו של נתניהו כי ההליך המתנהל בעניינו של ראש הממשלה הפך ל"כר פורה למחלוקות והתנצחויות בין חלקי העם ובין רשויות המדינה השונות". הוא מוסיף כי "החקירות הפליליות וההליך הפלילי המתנהל בעניינו של ראש הממשלה היוו עבור חלקים רבים מהציבור בישראל מקור לתסכול, קושי ותחושת עוול. ההליכים הפליליים פוגעים באינטרסים של מדינת ישראל, מלבים את המחלוקות בין חלקי העם השונים, ומסיטים את הקשב הציבורי מהסוגיות המדיניות והביטחוניות שעל סדר היום הלאומי".
סנגורו של נתניהו הוסיף כי קצב ימי מתן העדות במשפטו, גורעים מהזמן שאמור ראש הממשלה להקדיש לניהול המדינה. "משפטו של ראש הממשלה מתנהל בקצב חסר תקדים, כך שמרבית ימי השבוע מוקדשים לשמיעת משפטו של ראש הממשלה. הדבר מטיל מעמסה הולכת וגוברת על כתפי ראש הממשלה. מעמסה כבדה זו מוטלת דווקא בשעה שראש הממשלה נדרש להקדיש את מלוא זמנו ומרצו למהלכים היסטורי ים המתרחשים במזרח התיכון ובעולם כולו".
לדבריו, "הענקת חנינה תאפשר לראש הממשלה לפעול לאיחוי הקרע בעם, ואף לעסוק בסוגיות נוספות, כגון במערכת המשפט ובתקשורת. סוגיות שהוא מנוע היום מלעסוק בהן בשל המשפט המתנהל בעניינו". בבקשה נכתב כי "ראש הממשלה סבר ועודנו סבור כי האינטרס האישי שלו הוא לנהל את המשפט עד תום מתוך ביטחון כי משפטו יסתיים בזיכוי מלא. עם זאת, ראש הממשלה מוכן – גם במקרה זה – לשים את אינטרס הכלל לפני ענייניו הפרטיים".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד הגיב לבקשת החנינה של נתניהו, וקרא לנשיא הרצוג: "אתה לא יכול לתת לנתניהו חנינה בלי הודאה באשמה, הבעת חרטה ופרישה מיידית מהחיים הפוליטיים".
יו"ר הדמוקרטים, אלוף (מיל') יאיר גולן: "לא ביבי, לא. הדרך היחידה לאחדות בעם היא בעצירת מכונת השנאה והרעל, בעצירת פירוק מערכות החוק והדמוקרטיה – והדרך הזו מתחילה בהתפטרותך ועזיבתך את החיים הציבוריים בישראל. אחרי שש שנים של משפט, אחרי עשור ששיקרת שלא היה כלום – ולא יהיה כלום – עתה מסתבר שאתה מפחד מהאמת. עסקת החליפין היחידה היא שתיקח אחריות, תודה באשמה ותשחרר את המדינה לנשום ולהשתקם. רק כך תושג אחדות בעם".
גדי איזנקוט, ראש מפלגת "ישר!" אמר כי "ישראל היא מדינת חוק. אין מערכת חוקים אחת לאזרח הפשוט ומערכת חוקים אחרת לנתניהו".
יו"ר מפלגת כחול לבן, בני גנץ, צייץ: "נתניהו יודע שבקשת החנינה שאינה תואמת את התהליך הנהוג בישראל היא פייק מוחלט, שנועד להסיט את עיני הציבור מחוק הפטור מגיוס שהוא מקדם על חשבון הילדים שלנו. הוא מתנהל כמו כבאי שמצית שריפה ואז דורש פרוטקשן כדי לכבות אותה. נתניהו, במקום ללבות את האש, תכבה את השריפה שיצרת בחברה הישראלית, תעצור את הפגיעה בדמוקרטיה, תצא לבחירות, ורק אז תבקש עסקת טיעון או חנינה".
תנועת ש"ס פרסמה הודעה בתגובה: "אנו פונים לנשיא המדינה, יצחק הרצוג, להיענות בחיוב לבקשת החנינה שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו. בעת הזו המשימה החשובה ביותר היא אחדות העם, ואין ספק שהמהלך יוכל לתרום רבות לאיחוי הקרעים ולהפגת המתחים. אנו קוראים לנשיא להתעלם מקריאות אנשי האופוזיציה המבקשים להמשיך את העימות הפנימי, ולהפעיל את שיקול הדעת, ההיגיון והצדק ולאשר את בקשת החנינה".


