חוואי לבן מזימבבואה, שגורש מאדמתו על ידי הרודן רוברט מוגאבה בתחילת שנות ה-2000, חזר למולדתו ולחווה שלו. החוואי, רוברט סמארט, הוא הראשון ששב לארצו מאז החל נישול האיכרים הלבנים מאדמותיהן בזימבבואה, תהליך שהגיע לשיאו בשנת 2000. חזרתו של סמארט לחוות לסבורי, כ-200 ק"מ מזרחית מהבירה הרארה, בהוראת הנשיא הטרי אמרסון מננגאגואה, עשויה לבשר על שינוי מדיניות. המדיניות בנושא היוותה חלק ממה שקידם את בידודה הבינלאומי של זימבבואה תחת מוגאבה בתחילת המאה.
בעלות על אדמות חקלאיות הוא נושא טעון במיוחד בזימבבואה (לשעבר רודזיה) אשר זכתה לעצמאות מהכובש הבריטי רק בשנות ה-70. אף שלבנים מהווים פחות מאחוז מכלל האוכלוסיה במדינה, הם החזיקו לאחר הכרזת העצמאות בשטחי חקלאות נרחבים, בעוד השחורים נותרו באזורים פחות פוריים ומפותחים. מיליציות המייצגות את השחורים הצליחו להגיע לשלטון בבחירות חופשיות שנערכו במדינה בשנת 1980, וזאת לאחר עשור של אלימות שהגיעה לכדי מלחמת אזרחים. אלא שפילוג בין שתי המיליציות שייצגו שני עמים ילידיים שונים (נדבלה ושונה) הוביל להמשך המלחמה גם לאחר שהרודן מוגבה עלה לשלטון, ואף לרצח עם בבני הנדבלה בו נרצחו רבבות. מי שהוביל את רצח העם הזה, מלבד מוגאבה, הוא נשיאה החדש של זימבאבוה, אמרסון מננגאגואה, המבקש להחזיר כעת את החוואים הלבנים שנמלטו מאז לאירופה.
בשנת 2000 הכריז מוגאבה על רפורמת קרקעות, רפורמה שנועדה לדבריו לתקן עיוותים היסטוריים בחלוקת הקרקעות לרעת השחורים. תומכי מפלגת השלטון Zanu-PF, שבראשם עמדו ותיקי המלחמה ששחררו את המדינה משליטת המיעוט הלבן וביצעו רצח עם בשבטים שחורים שלא היו נאמנים להם, נישלו רבים מבעלי החוות הלבנים מאדמתם – לעתים קרובות באלימות. מבין 4,500 בעלי חוות לבנים בשנות ה-90, נותרו כיום רק כמה מאות. מרבית החוות שנבזזו מהלבנים התמוטטו תחת ניהול כושל של בעליהם החדשים – המקורבים לשלטונו של מוגאבה. קריסת החוות גרמה למשבר כלכלי ולרעב במדינה בראשית המאה ה-21. החרמת החוות ובריחת הלבנים מהמדינה התקבלה בזעם גם בקרב הקהילה הבינלאומית והובילה לסנקציות נגד זימבבואה.
מוגאבה הודח מתפקידו בחודש שעבר בהפיכה צבאית. מחליפו מננגאגואה, שהיה בעל בריתו אך פוטר על ידי מוגאבה כדי שזה יוכל למנות את אשתו, גרייס מוגאבה, לראשות המפלגה והמדינה, הבטיח לאחר כניסתו לתפקיד להפוך חלק מרפורמות האדמות של קודמו. זאת, במטרה להחיות את הכלכלה של המדינה, ש-80% ממנה מבוססת על חקלאות.
בהשבעתו כינה מננגאגואה את רפורמת הנגד שלו כ"בלתי נמנעת", ואמר שניהול הקרקעות הוא חלק קריטי מהתחדשותה הכלכלית של זימבבואה. הנשיא החדש, שהודיע כי יכהן עד הבחירות באוגוסט 2018, שבהן גם יתמודד, רוצה נואשות להשיב למדינה משקיעים זרים שנטשו בימי מוגאבה ולטפל בקשיים התקציביים, באבטלה הגבוהה ובעליות המחירים הדרסטיות.
[mappress mapid="209"]
איגוד החקלאים המסחריים, שמייצג בעיקר בעלי חוות לבנים, אמר בעקבות הכרזותיו של מננגאגואה כי בכוונתו להיפגש עם שר הקרקעות בממשל ולדון עמו במדיניות החדשה. "אני מציע לחברינו להתאזר בסבלנות ולתת (לרפורמה) זמן", אמר סגן נשיא האיגוד, פיטר סטייל. "נראה שהממשלה רצינית בנוגע לשיקום הכלכלה, אך אני לא יודע איך היא מתכננת לעשות זאת".
הכרתי את הילד הזה מיומו הראשון", אמרה סווילה מדמבו, בת 55, כשהיא מצביעה על בנו של סמארט, דארין. "טיפלתי בו כשהוא היה ילד, ועכשיו הוא חזר לטפל בי
סמארט עצמו הגיע לחוותו בליווי צבאי, אך התקבל בלסבורי בשירים וריקודים מצד עשרות פועלים וחברי קהילה. "באנו לקחת מחדש את חוותנו", אמרו גברים ונשים שחורים, שהגיעו למתחם. לפני פחות משני עשורים, נוכחותם בישרה עבור סמארט ומשפחתו שעליהם לעזוב, אך אתמול הם התקבלו בזרועות פתוחות. לאחר הרפורמות של מוגאבה הוענקה החוות לאיש דת מקומי, שהזניח אותה.
"הכרתי את הילד הזה מיומו הראשון", אמרה סווילה מדמבו, בת 55, כשהיא מצביעה על בנו של סמארט, דארין. "טיפלתי בו כשהוא היה ילד, ועכשיו הוא חזר לטפל בי". מדמבו עצמה נולדה בחוות לסבורי, שבה עבדו גם הוריה וסביה. "כולנו חלק ממשפחה אחת, משפחת טנדי (השבט המקומי)", אמר דארין סמארט הנרגש. "מסיבה זו, אנחנו הולכים לבצע טקס אפריקאי מסורתי לפני שנתחיל שוב בייצור". בכיר מקומי הפציר בממשל מננגאגואה להשיב לרוברט סמארט את אדמותיו, בטענה כי ויתר עליהן מרצון בעת הרפורמות וכי בעבר סייע להסתרת לוחמים שחורים שנלחמו במשטר הקולוניאליסטי.
