בשבוע שעבר התקבלה בעצרת האו"ם הצעת החלטה אנטי ישראלית הקוראת למדינות העולם שלא להכיר בעיר ירושלים כבירתה של ישראל, זאת בתגובה להכרזת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על ההכרה האמריקנית. כנגד הרוב הגדול והמוחץ, מלבד ארה"ב וישראל, שבע מדינות הצביעו "נגד" הצעת ההחלטה: גואטמלה, הונדורס, איי מרשל, מיקרוניזיה, נאורו, פאלאו וטוגו.

מה הניע מדינות אלו לתמוך בנו? זו כמובן שאלה מוזרה. ההכרה בירושלים כבירת ישראל איננה יותר מהכרה במציאות, ממש כמו השאלה האם זורחת השמש בבוקר. ובכל זאת, הרוב המכריע של המדינות – 128 ליתר דיוק – הצביע כנגד הכרה באמת הפשוטה הזו, ו-35 נמנעו. לכן חשוב לברר מה הניע את המדינות שתמכו בנו. האם מדובר במדינות חסות בלבד של ארצות הברית והפחד מאיומי שגרירת ארה"ב לאו"ם כי הממשל בוושינגטון עוקב ורושם מי המדינות שיתמכו בהצעת ההחלטה הנוגדת את מדיניות החוץ של ארה"ב? או האם מדובר במדינות אוהבות ישראל שאהדתן מתבטאת גם במעשים?

יש לציין כי הצבעתן של מדינות קטנות יחסית המנוגדת לרוב האו"ם איננה דבר פשוט בכלל. על כל המדינות מופעל לחץ בלתי פוסק בארגונים בינלאומיים מצד גוש המדינות הערביות. למדינות ערב יש לובי חזק מאוד ויכולות להשיג רוב כמעט אוטומטי המורכב ממדינות מוסלמיות ומדינות נוספות הנהנות מיחסי מסחר עימן וקשרים נוספים. חשוב להבין שכאשר כל מדינות הלובי הערבי מפעילות לחץ, קשה מאוד למדינות קטנות לעמוד מולו. מדובר במדינות ככל המדינות המעוניינות לקדם את עצמן ואת ענייניהן או מועמדים משלהן במוסדות האו"ם השונים ולכן דרושים להן קולות הלובי הערבי. בצורה כזו קל לערבים ללחוץ על המדינות ומדינות העולם עושות ברבים מהמקרים שיקול קר, ריאל פוליטי.

"יש כמה דברים משותפים לגבי המדינות הונדורס וגואטמלה, שיכולים להסביר את ההצבעה שלהן", אומר ל'דבר ראשון' פרופ' אריה קצוביץ', מומחה ליחסים בינלאומיים של אמריקה הלטינית מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, ומסביר כי הדרך להבין את ההתנגדות להצעת ההחלטה של האו"ם עוברת דרך שלוש נקודות: בעיות פנים, יחסי המדינות עם ארה"ב ויחסיהן עם מדינת ישראל.

"הבעיות הפנימיות בגואטמלה קשורות לחקירת שחיתות של אחיו ובנו של הנשיא, מטעם האו"ם, שמסעירה את המדינה. בעיותיה הפנימיות של הונדורס הן סביב מערכת הבחירות האחרונה ולא ברור אם הנשיא נבחר בצורה ראויה" אומר קצוביץ' ומוסיף, "להתמקד בנושא חיצוני זה להשכיח את הצרות בבית".

העצרת הכללית של האו״ם (צילום: Basil D Soufi / ויקיפדיה).

קצוביץ' מסביר כי המדינות תלויות בסיוע כלכלי מארה"ב. "מדובר בשתי מדינות המשולש הצפוני של מדינות מרכז אמריקה. מדינות מוכות פשע. הונדורס לבדה היא מדינה עם אחוז הרציחות מהגבוהים בעולם", אומר קצוביץ' ומסביר כי מדובר במכת מדינה המחייבת תלות בגורם חיצוני כי הן אינן מסוגלות לבדן להתמודד עם התופעות, "שתי המדינות האלה תלויות מאוד בארה"ב ובקבלת הסיוע הכלכלי. עוד מהתקופה של אובמה שהבטיח לטפל ולעזור קצת למדינות האלה לאור המצב שלהן".

בנוגע ליחסים עם ישראל אומר קצוביץ' כי למדינות קשרים מאוד הדוקים עם ישראל בתחום הביטחוני", אך גם גורמים נוספים משחקים תפקיד כמו תהליכים פנימיים במדינות בשנים האחרונות וחילופי השילטון.

גואטמלה

בירושלים רואים בגואטמלה בעלת ברית חשובה מאוד בכל רמות החברה. כדי להבין זאת צריך לראות כי יחסי המדינות הולכים הרבה שנים אחורה ומתחילים עוד לפני החלטת האו"ם על תכנית החלוקה שהתקבלה בכ"ט בנובמבר בשנת 1947.

שגריר גואטמלה לאו"ם, באותם ימים, חורחה גרסיה גרנדוס, היה אחד מאחד עשר נציגי ועדת אונסקו"פ – הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ-ישראל. גרנדוס היה פעיל מרכזי בוועדה ובמסגרת תפקידו ביקר בישראל והיה אחד האנשים המשמעותיים שדחף לכיוון חלוקת הארץ. עוד טרם ההצבעה על תכנית החלוקה באו"ם ארגן גרנדוס פגישה בין נציג המשלחת הציונית אבא אבן, לימים שגריר ישראל באו"ם, יחד עם שגרירים ממדינות אמריקה הלטינית ודחף אותם לתמוך בתכנית החלוקה. גואטמלה, לצד מדינות אמריקה הלטינית היוו גוש משמעותי שתמך בתכנית החלוקה והיוו יחד כשליש מהמדינות שתמכו בה.

נשיא גואטמלה ג'ימי מוראלס בכנסת בביקור בכ"ט בנובמבר (דוברות הכנסת, יצחק הררי)

אחרי קום המדינה גואטמלה הייתה המדינה השנייה, אחרי ארצות הברית, שהכירה בישראל וקבעה את השגרירות בירושלים בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת. בשל תמיכתה הלא מתפשרת של גואטמלה בישראל נקרא בירושלים רחוב על שמה ועל שמו של השגריר גרנדוס נקראו רחובות בערים ירושלים ורמת גן. בשנת 1980 נרשמה התקררות מסויימת ביחסי המדינות לאחר שגואטמלה פינתה את השגרירות מירושלים בתגובה לחקיקת חוק ירושלים בכנסת.

ככלל יחסי המדינות חזקים מאוד ובגואטמלה נרשמת אהדה בסיסית לישראל, הרבה מתוך כך שמחצית מהאוכלוסייה הגואטמלטקית היא נוצרית אוונגליסטית ומכאן שהתמיכה בישראל היא כמעט עקרון דתי. לפני כשנתיים עלה לשלטון במדינה נשיא חדש שהגיע מתחום הבידור, הקומיקאי ג'ימי מוראלס. הציבור בגואטמלה מאס בשחיתות השלטונית ובתגובה, מוראלס, אוונגליסט בעצמו ותומך בישראל, זכה בפער גדול. לפני כשנה ביקר מוראלס בישראל ונפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

בין המדינות סוכמה תכנית עבודה הכוללת סיוע ישראלי בתחום המים, נושא לאומי המטריד את גואטמלה. בשנים האחרונות, בעקבות שינויי אקלים גלובליים, הולכת ומתפתחת רצועה שמתחילה בצפון גואטמלה וממשיכה עד לקוסטה ריקה בה הולכים ופוחתים המשקעים. רוב המדינות בתוואי הזה, לרבות גואטמלה, פנו לישראל לסיוע בתחום המים. ישראל שלחה מומחים במהלך 2017. המשלחת הגישה דו"ח למשרד החוץ באמצעות 'המחלקה לשיתוף בינלאומי' (מש"ב) שהיא הסוכנות לסיוע בינלאומי של ישראל היושבת במשרד החוץ ופועלת לקדם את נושא ההכשרות והעברת הידע בנושאי מים. גם בתחומים נוספים ישראל מסייעת ובין השאר בתחום ביטחון פנים (HLS). גואטמלה סובלת מרמות פשע גבוהות ונחשבת לאחת המדינות היותר מסוכנות בשל פעילות כנופיות פשע מאורגן.

גואטמלה – תעודת זהות (גרפיקה: אידאה)

בעקבות שיתוף הפעולה, גואטמלה התבקשה מצד ישראל ואף התחייבה לבחון יותר בקפידה את סוגיית ההצבעות במוסדות האו"ם. כבר בעת ביקורו של מוראלס, שר החוץ בממשלתו שלח הנחיות לשגריר באו"ם לשנות הצבעה ל"נמנע" ב-4 החלטות שונות חשובות מבחינתה של ישראל. מאז התמיכה של גואטמלה בישראל רק התחזקה והיא עברה להתנגדות בפועל להחלטות אנטי ישראליות.

גם בהיבט הפרלמנטרי נרשמה התחזקות היחסים. לפני כחודש ביקרו בגואטמלה יו"ר אגודת הידידות ישראל-גואטמלה ח"כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו) וח"כ חיים ילין (יש עתיד) וציינו באירוע רב רושם 70 שנים לקבל החלטת החלוקה של האו"ם במעמד סגן נשיא גואטמלה. בגואטמלה הוקמה השנה גם אגודת ידידות לשתי המדינות הכוללת 45 חברי קונגרס המסייעת לקדם את ענייניה של ישראל. בקונגרס מקודמת חקיקה שמידי שנה בתאריך 14 במאי, התאריך הלועזי להכרזת עצמאות מדינת ישראל, יוכר כיום ידידות גואטמלה-ישראל. הצעת החקיקה כבר עברה קריאה שניה ברוב מאוד גודל ובקרוב תושלם.

בתחילת השבוע שעבר הודיע הנשיא מוראלס כי גואטמלה תחזיר את השגרירות בישראל לירושלים. בחשבון הפייסבוק שלו כתב מוראלס כי שוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו על "היחסים המצוינים בין המדינות מאז תמכה גואטמלה בהקמת מדינת ישראל". לדברי מוראלס, "אחד הנושאים החשובים הוא החזרת שגרירות גואטמלה לירושלים" והוסיף כי הנחה את משרד החוץ "לתאם את המעבר". אין לנתק בין ההחלטה של מוראלס והחלטתו של טראמפ וסביר להניח שלפני ההכרזה האמריקאית אף אחד לא העלה בדעתו את העברת השגרירות כאפשרות. מהלכי מוראלס, לרבות בנושא הישראלי, זוכים גם לביקורת מבית וגואטמלה נתונה גם ללחצים בינלאומיים. דוגמה ללחץ מצד מדינות ערב על גואטמלה ניתן לראות באחד מענפי היצוא העיקרים של המדינה, תבלין ה'הל', אשר 80% ממנו מיוצא למדינות ערב. מגדלי ההל בגואטמלה מהווים לובי לאינטרסים של מדינות ערב במדינה.

Querido pueblo de Guatemala, hoy he conversado con el Primer Ministro de Israel, Benjamin Netanyahu. Hablamos de las…

Posted by Jimmy Morales on Sunday, 24 December 2017

היבט אחר של ההתנגדות הגואטמלטקית להצעת ההחלטה באו"ם, קשור ליחסי הפנים. הנשיא מוראלס, מסובך בשערוריית שחיתות בה הוא נחשד כי קיבל תרומות שאינן חוקיות לקמפיין הבחירות שלו. הקונגרס ניסה להסיר את חסינותו מפני העמדה לדין. מצד אחר האו"ם מינה לפני מספר שנים משלחת חקירה חיצונית לענייני שחיתות. זהו נושא רגיש מאוד במדינה מאחר ולמשלחת יש סמכויות חקירה כמעט עצמאיות. חלק מהציבור הגוואטמלטקי רואה במשלחת גוף זר וחיצוני שמתערב במדינה. מוראלס ניסה וכשל, בשנה האחרונה, לנסות ולהכריז על ראש גוף החקירה שמונה מטעם האו"ם אישיות לא רצויה בגואטמלה. הקרב של מוראלס נגד חוקר השחיתות, העמיד אותו בחזית מול האו"ם. נראה כי לאור זאת ההצבעה באו"ם היוותה הזדמנות עבורו להלום במישור הדיפלומטי בארגון ומול וושינגטון אשר תומכת בחוקר מטעם האו"ם.

חשוב להבין כי שינוי המגמה בגואטמלה לחיזוק הפומבי של הקשרים עם ישראל גם מאוד תלוי באופי הממשל. יש היום ממשל מאוד ידידותי לישראל. בישראל מבינים זאת ורואים את מעבר השגרירות כצעד היסטורי מאוד חשוב במרחב הלטינו-אמריקאי. במשרד החוץ בוחנים מול משרדי ממשלה אחרים איך ניתן להדק את היחסים עוד יותר.