דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כ"ט בנובמבר

כ"ט בנובמבר / ליחסים המורכבים של ישראל והאו"ם יש הרבה עבר, אבל גם עתיד

היום, לפני 69 שנים, קיבל האו"ם את ההחלטה על תכנית החלוקה של עבר הירדן המערבי. בחינה של המחלוקות הרבות שהתעוררו מאז בין ישראל לארגון, עשויה להציע פתרונות לשיפור המצב

הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 (תמונה מתוך אוסף התצלומים הלאומי)
הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 (תמונה מתוך אוסף התצלומים הלאומי)
שי ניר

ההחלטה על תכנית החלוקה של עבר הירדן המערבי והקמת מדינה יהודית לצד מדינה פלסטינית, התקבלה בכ"ט (29) בנובמבר 1947, בעצרת הכללית של האו"ם. החלטת האו"ם נטעה תקווה בישוב היהודי בארץ, כי אומות העולם מכירות בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית ולהקמת מדינה בריבונותו, ובמאי 1948 ישראל הכריזה רשמית על עצמאותה.

המונים צוהלים ברחובות לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 (צילום: פין הנס, מתוך אוסף התצלומים הלאומי)
המונים צוהלים ברחובות לאחר הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 (צילום: פין הנס, מתוך אוסף התצלומים הלאומי)

"המחשבה שיחסי ישראל והאו"ם הם אסופה של יחסים חמים היא מוטעית. ראשית, היחסים האלה היו מותנים מלכתחילה ביישום תכנית החלוקה שלא יושמה עד היום. שנית, ההחלטה על תכנית החלוקה לא הובילה להכרה מהירה במדינה החדשה", אמר ל'דבר ראשון' ד"ר חן קרצ'ר, מומחה לפוליטיקה עולמית וישוב סכסוכים, מרצה באוניברסיטת אריאל במחלקה למזרח התיכון/מדעי המדינה ומרצה בתכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים באוניברסיטת חיפה .

מדיניות העמימות

לדברי קרצ'ר, מה שיצר את התנאים להחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר, היה חוסר הבהירות ביחס לזהותה ומיקומה של מדינת ישראל במארג הגושים הפוליטיים בעולם. "התקופה הראשונה, התקופה בה חתרנו להכרה. זו תקופה שמבחינת הרבה מדינות באו"ם לא היה ברור מה תהיה הזהות הישראלית. לאיזה מחנה פוליטי עולמי היא תהיה שייכת" הסביר, "האם היא תהיה חלק מהמדינות הנחשבות משוחררות מעול קולוניאלי? האם ישראל תהיה חלק מהגוש הקומוניסטי? היה ערפול מוחלט לגבי מהי ישראל בעצם. המדינות חשבו שהן יודעות מהי ישראל אבל זו שאלה שהתשובה עליה לא הייתה כל כך ברורה."

קרצ'ר הוסיף שמלבד הערפול הזה, שעזר לגייס הרבה מאוד תמיכה, הייתה הזדהות מצד מספר מדינות לרעיון הציוני, כיוון שראו בו ובסממנים מתוכו כמו ארגון המחתרת 'לח"י' תנועה לשחרור מהעול הקולוניאלי.

ד"ר חן קרצ'ר (צילום: אסף שילה)
ד"ר חן קרצ'ר (צילום: אסף שילה)

עם זאת, ערפול הזהות הפוליטית שהביא לתמיכת ברית המועצות והגוש הקומוניסטי בהקמת המדינה ישראל, הוביל מאוחר יותר למשבר משום שישראל ראתה עצמה כחלק ממדינות המערב. "ברה"מ הכירה בישראל הרבה לפני ארה"ב. זה מלמד משהו." אמר קרצ'ר, "אם ברה"מ הייתה יודעת מראש שישראל תהיה חלק מהגוש המערבי, היא הייתה יוצאת נגד ישראל. אבל היא לא ידעה את זה."

לטענתו, "כאשר ברה"מ הייתה מבודדת במזרח התיכון, בטרם היחסים ההדוקים עם עיראק, סוריה ומצרים, היא חשבה שאולי האליטה הישראלית – בה הייתה דומיננטיות מחשבתית של שמאל וקומוניזם – תהיה בעלת ברית שלהם".

בוחרים צד

מעמדה הבינלאומי של ישראל, אחרי הקמתה, נקבע לא רק בתוך האו"ם, אלא גם על ידי החלטות מדיניות שהתקבלו תוך כדי לחימה במלחמת העצמאות ובחירתה האסטרטגית של ישראל להתמקם בגוש מדינות המערב.

קרצ'ר מסמן את מלחמת סיני כנקודת ציון מכריעה בהיבט זה. "שנת 1956 הייתה מכה מאוד קשה למעמד של ישראל כששיתפה פעולה עם בריטניה וצרפת, במסגרת אותו הסכם ידוע לשמצה, הסכם סוור (הסכם המשותף למדינות ישראל, אנגליה וצרפת למהלך צבאי נגד מצרים למטרת השתלטות אנגלית-צרפתית על תעלת סואץ והבטחת מעבר לשיט ספינות ישראליות במיצרי טיראן, ש.נ.) ויזמה מתקפה על מצרים".  לטענתו, הברית עם בריטניה וצרפת הציבה את ישראל במחנה אחד עם אותן מעצמות קולוניאליות. בחירה זו איששה את הדימוי, ואת טענות הערבים, שישראל היא מדינה קולוניאלית.

בהקשר הזה, הוסיף קרצ'ר כי חלק מהמדיניות האנטי ישראלית באו"ם היא, למעשה, התנגדות עקיפה למדינות המערב. "לפעמים זה לא נגד ישראל אלא זה נועד להעביר מסרים למעצמות עולמיות כמו ארה"ב שנתפסת כפרו ישראלית".

אחרי המלחמה (הקרה)

סיום המלחמה הקרה, אשר בא לאחר התפרקות הגוש הקומוניסטי בשנות התשעים, שינה את פני הזירה הפוליטית העולמית ופתח בפני ישראל אפשרויות חדשות לשינוי מעמדה. "מדינות רבות שיפרו איתנו את היחסים כדוגמת מדינות מזרח אירופה, מדינות קומוניסטיות מברה"מ לשעבר. בנוסף, עם סין והודו הקמנו יחסים דיפלומטים וזה שיפר את רמת הדיפלומטיה הציבורית ואת מרקם היחסים המדיניים שלנו" אמר קרצ'ר, "ישראל צורפה לגוש מדינות באו"ם שנקרא 'המדינות המערביות ואחרות'. זה הוציא אותנו מאיזה בידוד פוליטי בתוך הארגון מתוך חברות עם כמה מדינות מערביות כמו קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד."

יחד עם זאת, לדבריו, חלק מהמהלכים נגד ישראל בתוך האו"ם ממשיכים להתקיים כמסורת ארגונית. "באו"ם, אותן מסורות ואותם גושים פוליטיים ממשיכים לשלוט. יש מסורת ארגונית, נורמה ארגונית ומדינית באו"ם. ובמובן הזה ישראל נמצאת בצומת קבועה." הסביר, "בעצרת הכללית, באופן מסורתי, ישראל תמיד מפסידה כשזה נושא הנוגע לישראל".

אך את מצבה של ישראל באו"ם, הדגיש קרצ'ר, אסור לראות רק כנובעת מאנטישמיות, אלא גם כתוצאה של שאלות הנוגעות לזהות של מדינת ישראל ביחס לעצמה ולמקום אותו היא מעוניינת לתפוס בעולם. "יש מדינות בעולם ששיפרו את מעמדן בעזרת שיתוף פעולה עם האו"ם" הסביר, "למשל שכנתנו ירדן, מדינה קטנה וחלשה, שהצליחה לשפר את המעמד העולמי שלה בשנים האחרונות, בכך שיזמה ועדות, באו"ם למשל, להתמודדות עם סחר בבני אדם, ועדות שקוראות להגנה על אנשים במצבי סכסוך". עוד הקימה ירדן, לדבריו, מחנות אימונים לשוטרים שצריכים להתפרש בזירות סכסוך ברחבי העולם, "ממדינה קטנה, ענייה ולא חשובה בקהילה העולמית,  המעמד שלה הלך וגדל. זו אסטרטגיה מכוונת".

בדומה לירדן, טוען קרצ'ר, יכולה גם ישראל לשפר את מעמדה באו"ם. "הבעיה היא שאין לנו אסטרטגיה. ישראל מעולם לא גיבשה אסטרטגיה לדיפלומטיה הציבורית שלה. לא כלפי העולם ולא כלפי האו"ם" סיכם, "צריך למצוא אסטרטגיות לכל אתגר בדיפלומטיה הציבורית העולמית".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!