דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דעות

עבודת ילדים בהודו / לפני שמתאהבים: כך נראה הצד האפל של הכלכלה ההודית

קאסטות, ניצול ילדים ועובדים ללא מעמד: ראש הממשלה בנימין נתניהו הרצה בפני ההודים על נפלאות השוק החופשי, אבל לא בטוח שזה באמת מה שצריכה אחת המדינות הגדולות והעניות בעולם | ולמי יועילו השווקים הפתוחים בין המדינות?

עבודת ילדים בסקטור הבלתי פורמלי בהודו (צילום: AP Photo/Tsering Topgyal)
עבודת ילדים בסקטור הבלתי פורמלי בהודו (צילום: AP Photo/Tsering Topgyal)
יעל אלנתן
יעל אלנתן
כתבת עבודה וצרכנות
צרו קשר עם המערכת:

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התקבל בכבוד גדול בביקורו בתת היבשת הודו, ולא שכח להעביר את השיעור הקבוע שלו בנפלאות השוק החופשי לקהל המקומי. במקביל, התייחס ראש הממשלה לאורך ביקורו לקשר הכלכלי הנרקם בין המדינות, ואף קידם מספר הסכמים שאמורים להדק קשר זה. אבל איך הקשרים הכלכליים הללו ישפיעו על העובדים? והאם מה שהודו באמת צריכה הוא הורדת מעורבות המדינה במשק? לצד הפוטנציאל הקיים בהידוק מערכת היחסים, חשוב להבין את המצב הקשה בו נמצאת הכלכלה ההודית, כמו גם ההשלכות השליליות שיכולה להיות להגדלת החשיפה ההדדית בין השווקים.

עובדים בשחור- 92% מהעובדים חסרי מעמד

בהודו קיים סקטור עובדים לא פורמליים ענק, המהווה כ-92% מכוח העבודה במדינה. עובדים במקצועות כמו רוכלי רחוב, דייגים, מגלגלי סיגריות, עובדים בייצור מסורתי כמו קליעת סלים, שזירת פרחים, הכנת תכשיטים בבית או במסגרת עסקים משפחתיים קטנים, אינם מועסקים באופן מוסדר ולמעשה מופקרים על ידי המדינה.

זיהום סביבתי בעיר מומבאיי שבהודו, אוקטובר 2017. (צילום: AP Photo/Rafiq Maqbool)
זיהום סביבתי בעיר מומבאיי שבהודו, אוקטובר 2017. (צילום: AP Photo/Rafiq Maqbool)

 

רבים מעובדים אלו לא מקבלים הגנה בדמות זכויות עובדים, וביטוח לאומי לסוגיו ומתמודדים עם חוסר ביטחון כלכלי תמידי והם נשארים שקופים. דו”ח של ה-ILO (ארגון העבודה הבינלאומי) משנת 2008 מצא שהפערים במדד ההכנסה בין גברים לנשים במגזר זה גבוהים משמעותית מזה שבכלכלה המוסדרת. רק 8% מהעובדים בהודו מועסקים באופן בו אנחנו מכירים יחסי עבודה בישראל: עם ביטוח לאומי, תלוש שכר, הכרה של המדינה ומעקב אחרי עבודתך, וחוקי עבודה שחלים עליך.

כמות גדולה כל כך של עובדים לא מוסדרים וחסרי זכויות מייצרת שוק אטרקטיבי בעבור חברות בינלאומיות ותאגידי ענק. סקטורים שלמים מתפתחים בהודו על חשבון העובדים ההודים ורווחי העתק שהם מרוויחים אינם מחלחלים לעובדים אלו.

להיוולד לקאסטה הנכונה

בהודו נהוגה שיטת הקאסטות – מעמד חברתי שהאדם נולד לתוכו ולרוב גם ימות בו. המעמדות מחולקים גם על פי חלוקה חברתית וגם על פי מקצועות. הקאסטות הגבוהות הן אלו ששולטות בצבא, בפוליטיקה, במסחר הגבוה, והקאסטות הנמוכות מרכיבות את הסקטור הבלתי פורמאלי לרוב. כמעט ואין ניעות מעמדית.

ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בהודו (צילום: אבי אוחיון / לע״מ).
ביקור ראש הממשלה בנימין נתניהו בהודו (צילום: אבי אוחיון / לע״מ).

נתניהו אמר בביקורו מול אנשי עסקים בהודו "שינינו את פניה של הכלכלה הישראלית לכלכלה ידידותית לעסקים. כשדיברתי עם ראש הממשלה מודי ראיתי שהוא עושה בדיוק את זה. הוא מוכן למשימה". למרות שיש הרואים בפתיחת השווקים ככוח שמקדם ליברליות וניעות חברתית, השיטה הקפיטליסטית שנוצרה בהודו דווקא מסתמכת על שיטת הקאסטות. תהליך פתיחת השווקים בהודו שירת את האינטרסים של הקאסטות העליונות, השולטות במוקדי הכוח במדינה.

הפלא: עבודת ילדים

תופעה קשה במיוחד בשוק העבודה ההודי היא עבודת ילדים. הודו לא אישרה את אמנת ארגון העבודה הבינלאומי בדבר איסור עבודת ילדים, אמנה הקובעת כי עבודת ילדים תותר רק מגיל 15 ולא בעבודות מסוכנות. להערכת יוניצ"ף, בהודו עובדים 10.2 מיליון ילדים, כמחצית מהם בחקלאות וכרבע בתעשייה. ארגון העבודה הבינלאומי פרסם לפני שנתיים כי מועסקים בהודו 5.7 מיליון ילדים בגילאי 5-17. כמו כן, 62.8% מהילדים העובדים בהודו מועסקים בעבודות מסוכנות.

מה שהשוק החופשי מציע לעתיד הילדים ההודים זה לא מה שראש הממשלה ראה בחממת היצרנות בביקור שלו. "התרשמתי במיוחד מילד בן 14", אמר נתניהו. "כמו בסרט 'נער החידות ממומבאי'. ילד מבריק בן 14 שמייצר מל"ט שמגיע לשמיים ומזהה מוקשים. זה דבר שיכול לחסוך הרבה מאוד טרגדיות והרבה מאוד סבל. אמרתי לראש הממשלה מודי: 'קח את הילד הזה, בנה סביבו תעשייה, פשוט תן לו הזדמנות להיות יזם או לחבור ליזמים ותן להם להפעיל את הגאונות שלהם", דברי נתניהו. נראה שראש הממשלה שכח שחייו של נער החידות ממומבאי כוללים סחר וניצול יותר מאשר מצוינות וחדשנות בחסות היד הנעלמה.

נתניהו הסביר לאנשי עסקים בהודו איך לעצב מדיניות שתקדם שוק תחרותי וביקש להביא מהידע הישראלי. הוא אומר "למה לא הצלחנו להגיע לשום מקום? כיוון שאם מישהו ניסה לעשות משהו בישראל, הוא לא הצליח, הוא טבע בביורוקרטיה, בכבלים, בהתערבות של איגודים". האמת היא, שלשוק העבודה הפרוץ בהודו לא יזיקו כמה "כבלים", קצת מנגנונים ורגולציה שיגנו על העובדים, ובטח ובטח שאיגודים מקצועיים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!